Mind's eye theater, כבר בזכות השם הפיוטי די ברור שיש פה משהו מעניין – ואכן, אותו הדבר המעניין, עם השנים הפך לתופעה של ממש.
בקצרה, מדובר במכאניקה של עולם האפילה כדי לעשות לארפים בעולמות המערכה שלהם; אבל קצת קשה לתמצת משהו שהפך לקאלט של ממש ברחבי העולם בשורה.
MET עבר הרבה גלגולים, עד הגלגול הכי עדכני שלו ב- th anniversary20 ומפייר ד'ה-מאסקרייד.
הגרסה של עולם-האפילה הישן כללה הרבה LORE, בעוד עול-האפילה החדש שם יותר דגש על מכאניקה (עם קלפים ועניינים) והשאיר הרבה מקום למסתורין למנחה לספר סיפורים אפילים יותר.
עם זאת שחקנים רבים נשארו נאמנים לגרסה המקורית מה שגרם למוציאים לאור להחזיר אותה בפורמט משופר במהדורת ה-2000 שלה.
אבל יש במהדורה זו הרבה יותר מרק חוקים יעילים למשחק ובניית-דמויות לארפ בעולם-האפילה (ואפילו חוקים לא רעים לבניית דמויות שאינן רק ערפדים, יש לומר); כי יש בה עוד מלא LORE מעניין שאפשר להעשיר ולהעמיק בו את הלארפ, עם מגוון מרשים של שבטים ובלוד-ליינס, מידע מקיף על המערכות הפוליטיות ולאורך כל הספר תמצאו רמזים ורעיונות נהדרים למשחק-דמות ויעדי דמויות.
בנוסף יש חלק נהדר בשביל המנחה – שמפרט לעומק איך לארגן דברים, איך לכתוב תרחישים ועלילה, השפעה על שחקנים, טיפים, מלכודות, התמודדות עם שחקנים בעייתיים, שילוב טוב יותר של שחקנים באופן-כללי, לבוש ועוד...
אפשר להרחיב עוד הרבה, על הכללים המקיפים, למשל לציין שיש בספר אפילו שבטים של ערפדים פחות נפוצים, אבל כאן אני רוצה להתמקד קצת יותר בחוויה.
בתור מישהו ששיק גם ב-VTM (לארפ הערפדים שהתקיים בת"א) וגם בעריצה היא הלבנה (דודי שלנו גם הנחה בשניהם ואולי בהמשך יכתוב על זה ממקום אחר), אני יודע כמה הלארפים של עולם האפילה הפכו למשחקים פולחניים ממש, יש אפילו טייק נורדי מפורסם שנקרא Helsingin Camarilla.
האמת שזה די מתבקש, גם בגלל אופי השיטה, גם בגלל אופי הקהילה וגם בגלל השחקנים.
אמנם הלארפים בארץ לא התבססו כ"כ על המכאניקה של MET (וגם הלארפ שלנו לא הולך להשתמש בה באדיקות) אך MET בהחלט התחיל את התופעה ותרם רבות לכך שמשחקי-תפקידים חיים יהפכו ממשהו יותר מיליטנטי בסגנון RD&D למשחק-תפקידים שיש בו משחק-דמות הרבה יותר עמוק ולדעתי גם עוצמתי.
העובדה שלא ניתן לפתור יכולות על-טבעיות בקרבות של נשקי-ספוג, עושה את הסכסוכים הרבה יותר מורכבים ואת הקונפליקטים ליותר מנטאליים ועל-אף שאני אוהב לצחצח חרבות מכל-מני סוגים, עדיין מ שהכי משמעותי מבחנתי במ"ת זו הכניסה לדמות, לעולם, החוויה המיוחדת של להיות מישהו אחר במקום אחר והפסיכולוגיה הנלוות לכך – בעיקר בעולם בו יצורים על-טבעיים אורבים באפילה ומשחרים לטרף בלילה.
אפשר לשחק לארפים בעולם האפילה במגוון דרכים;
אתה יכול להתבסס על יותר חוקים, כללים ומכאניקה באמצעות ספרי-משחק כמו הספרים של MET או רק להשתמש ב-LORE הענף והמרתק של WHITE WOLF כדי לקחת השראה ולהיכנס יותר לצדדים נוספים באישיות שלך.
כמו-כן אתה יכול ללכת לכיוון של הלארפים הנורדים ולבחון יותר טבואים וגותיקה.
בכל מקרה, עולם האפילה מספק כר עצום לדמיון ולאינסוף יצירתיות שלא מגיעה סתם תלושה משומקום אלא מחוברת לעולם מערכה אדירה שמקיף את כל עולמנו.
Mind's eye theater זה רק עוד כלי בעולם-המערכה הזה ושווה לקרוא וללמוד להכירו גם אם בסוף בוחרים לא להשתמש בו, כי הוא מעשיר את החוויה הכוללת.
יש כאלה שמתייחסים אל הגרסאות וההוצאות השונות ובכלל הספרים המגוונים בעולם האפילה כדברים הנפרדים זה מזה ובוחרים לא לחבר בניהם, הרבה פעמים זה נובע מפאת השוני במכאניקות שכל-הזמן מנסות להשתדרג ולהשתפר בשביל השחקנים.
אבל בתור חסיד של הפריפורם (חופשיטה) והרבה פעמים גם מעדיף לשחק DICELESS כדי לשים דגש יותר על משחק-עומק, אני מתייחס אל כל ההוצאות השונות של עולם-האפילה כמקשה אחת שאני נעזר בה בעיקר, בשביל העולם עצמו וה-LORE הנהדר.
בתור שכזה אני מוצא ב-MET תוספת מבורכת שמוסיפה עוד צבע לכל המערכה הקודרת ומחזקת את חווית המשחק כולה.