השראה ויזואלית

הצלם הראשונה שהושראתי מעבודתיה היא דינה גולדשטיין

הצלמת שהיוותה השראה ויזואלית לפרויקט שלי הינה דינה גולדשטיין. דינה נולדה בתל אביב בשנת 1969 ועברה לגור בקנדה שם למדה צילום. היא התחילה כצלמת עיתונות ועברה להיות צלמת עצמאית שמתמקדת בהפקות בקנה מידה גדול של תמונות בעלות מסרים סמויים.

עבודתה מאוד מושגית ומורכבת, המשלבת דמויות תרבותייות ואיקונים עם נרטיבים. היא קיבלה השראה מהמציאות החברתית. הדימויים החיים והפרובוקטיביים באים לידי ביטוי בתמונותיה באמצעות טכניקה קולנועית,כאשר הטכניקה של דינה מבוססת על תהליך תכנון מקדים ומדויק לפני הביצוע. השפה החזותית של דינה הינה פופ סוריאליזם . דינה משליכה קומפוזיציות נרטיביות שחושפות את החולשות של החיים המודרניים ומאתגרת את המושגים של השפעה תרבותית ומערכת אמונות מובנות. הסדרה בית הבובות שממנה קיבלתי השראה הוצגה לראשונה ב2011. זוהי סדרה של 10 חלקים שצולמה בבית בובות בגודל מלא .הסדרה עוסקת באימוץ השטחיות על פני המציאות. הסט נבנה כמו בית בובות אמיתי . הסדרה מעבירה ביקורת על היופי כמקור של אושר ומרמזת על כך שהערך של יופי הוא זול כמו פלסטיק ממנו עשויות הבובות.

ניתן לראות בעבודותיה של דינה גולדשטיין חשיבה רבה מאחורי הפריימים אותם היא מצלמת, חשיבה על הארט , התפאורה ועל הקומופוזיציה המדויקת. אחרי עיון בעבודותיה של דינה גולדשטיין בחרתי לצלם בטכניקת צילום בסטודיו על מנת ליצור שליטה על התאורה, האביזרים הקומפוזיציה וביום התמונות. בחרתי את הרקע ורוד אשר מזכיר את הברבי ואת הסביבה בה היא חיה-בית בובות. חיפשתי דוגמניות בעלות מראה בובתי. שכללתי את הביקורת של דינה והוספתי מסר משלי שלברבי יש עוצמה וכח הן לא חייבות להישאר בובות שמשחקים בהן.

הצלם השני שהושראתי מעבודתיו הוא דיוייד לה-שאפל,

דייוויד לה-שאפל נולד ב-11 במרץ 1963 בקונטיקט ארה"ב הוא צלם ובמאי וידיאו, פרסומות וסרטים. עבודתו מתרכזת סביב נושאי אופנה,פרסום, ואומנות הצילום. הוא ידוע בזכות סגנונו הסוריאליסטי וההומרסיטי בעבודותיו. עבודתו הוגדרה כסוריאליסטית, מוגזמת, מעוררת תדהמה ואירונית. עבודותו עם ידוענים הייתה לרוב נעשית בהקצנה ובהגזמה תוך כדי מתן דגש לאישיותם ולחייהם הפרטיים. קיבלתי השראה ממנו בצילום מוחצן, בחלק מהתמונות ניסתי להדגיש את המיניות שיש לבובות כמו שהוא מראה בצילומיו כאשר הוא ניסה להחצין את המיניות של המצטלמת. הטכניקה בה השתמשתי בהשראתו היא בבחירת הביגוד והלוקיישן כדי ליצור אירוניה וניגודיות בין הדמויות לבין הסביבה ולהדגיש את הדמות. בנוסף השתמשתי בחלק מן התמונות באביזרים שלחלוטין לא מתאימים לתדמית של הברבי ובכך יצרתי מראה סוריאליסטי ומוגזם.