בתי המשפט
ב"כ המאשימה – עו"ד ליבה
הנאשם 1 ובא-כוחו – עו"ד דוד ירון
המתורגמנית אלכסנדרה מלמוד
נוכחים:
פרוטוקול
עד תביעה מס' 12, יבגני בירמן, מוזהר כי עליו לומר אמת ושאם לא יעשה כן, יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק (דבריו מתורגמים מרוסית):
אני בן 24. בתקופה הרלבנטית לכתב האישום גרתי ברחוב לבנדה, אני לא זוכר את מספר הבית, אני חושב שמס' 7. בהתחלה גרתי יחד עם אלכסנדר ואח"כ הגיע לאוניד. אלכסנדר יושב מולי (מצביע על הנאשם).
אלכסנדר ולאוניד הביאו משקאות אלכוהול, שתו קצת, אני לא שתיתי הרבה, ואח"כ הם התנפלו עלי. הכל התחיל בעקבות כך שאמרתי שנעלמו לי דברים מזהב. הם התנפלו עלי והתחילו להוכיח, מה אני חושב שזה הם, שזה לא הם. לאוניד בא אלי ונתן לי מכה. אלכסנדר אח"כ גם כן הרביץ לי. למחרת, ביום ראשון, הייתי צריך לנסוע לקבל כסף, כ-800 ₪ אבל כיוון שהפנים שלי היו מרוסקות, היו סימנים כחולים מלפני זה, מהיום הקודם, זה מה שסיפרתי עכשיו. הייתי צריך לנסוע לקבל כסף מבית המלון בו עבדתי, עבדתי תקופה לא ארוכה ולכן הסכום שהייתי צריך לקבל היה בסביבות 800 שקל. אני נסעתי ביחד עם חבר של לאוניד שאני לא מכיר אותו, שהיה הנהג, וגם אלכסנדר היה וגם לאוניד היה. נסענו באוטו של החבר של לאוניד. לשאלה למה נסעתי איתם – כי אם לא הייתי נוסע, הייתי מקבל עוד פעם מכות. כשהגענו לשם, החבר'ה שם, אני לא זוכר בדיוק, אני חושב שקראו לו דימה, שאל אותי מה קרה. אמרתי לו שזה מתאונה. קיבלתי את הכסף, נכנסנו לאוטו וחזרנו הביתה. כוונתי שאני, לאוניד ואלכסנדר חזרנו הביתה. החבר לא בא איתנו. לאוניד ביקש ממני את הכסף, אני הוצאתי את הארנק והסתכלתי ולאוניד לקח ממני את הארנק. הם לקחו את הכסף ונסעו ואח"כ בערב הם חזרו. הם נעלו אותי בדירה. הם חזרו שיכורים והביאו עוד שתיה ושוב פעם התחלנו לדבר על דברי הזהב האלה ואח"כ לאוניד נתן לי מכה ואח"כ אלכסנדר הצטרף והם נתנו לי מכות גם בצלעות וגם בפנים וברגליים. אני צעקתי ואז הם קשרו אותי. הם קשרו אותי בצוואר, ברגליים ובידיים והכניסו לי סמרטוט לפה. לשאלה במה הם קשרו אותי – הם קרעו משהו. אני כבר לא זוכר במה. יכול להיות שזה היה סדין או סתם חתיכת בד. כשלאוניד ראה שאני מתחיל להיחנק הוא חתך את הקשר בידיים שלי ומיד הכל נפל. אח"כ הם קשרו את הידיים והרגליים. אח"כ קיבלתי עוד קצת מכות ונרדמתי. ביום למחרת זה המשיך אבל בנוסף היו גם פעולות אינוס. בהתחלה לאוניד אנס אותי, הוא הרביץ לי ואנס אותי בפי הטבעת. אני מסביר שהוא בכוח החדיר את איבר המין שלו לפי הטבעת שלי. אח"כ אלכסנדר בא והוא החדיר את איבר המין שלו לפה שלי. במהלך האינוס הם גם כל הזמן הרביצו לי. לפני זה הם הכריחו אותי ללבוש תחתוני נשים. אמרו שאני אהיה בחורה. אלכסנדר אמר שעכשיו אני לא אצטרך לעבוד, שלאוניד יקנה לי הכל, והם המשיכו לאנוס אותי. הם הכריחו אותי לשכב ביחד איתם במיטה, ביחד עם פעולות האינוס.
לשאלתך איך זה נגמר – אני משיב שאלכסנדר הלך כדי לקנות שתיה, וויסקי וברנדי, עם הכסף שלי. אני שכחתי לספר שנתנו לי לשתות כמו לכלב, מקערה עם וודקה. אני שתיתי מכיוון שהם שברו לי צלעות וכדי להנמיך את הכאב. כתוצאה מכך קיבלתי נכות. היה שם תיק פאווץ' של לאוניד, לא נשארה לי תקווה אחרת ואם לא היה שם מפתח, הייתי קופץ מהחלון, אבל היה שם מפתח ואני ברחתי מהדירה. הלכתי ברחוב, אנשים ברחו כשראו אותי. כשהרגשתי ממש רע, ראיתי איזה שהוא בחור, כנראה סטודנט, שדיבר בפלאפון, ניגשתי אליו וביקשתי להזמין אמבולנס. אח"כ התגלה שיש לי שברים ב-3 צלעות וגם גילו אצלי הפטיטיס. הייתי בבית חולים איכילוב משהו כמו 20 יום. אני צריך להגיד שעכשיו יש לי בעיות נפשיות ואני לא מרגיש שלם עם עצמי.
ש. כשתיארת את האינוס, תיארת את החלק של לאוניד – שהוא הכניס את איבר המין שלו לפה שלך. בזמן הזה מה אלכסנדר?
ת. הוא המתין לתורו. אח"כ אלכסנדר ולאוניד הכריחו אותי במכות שאני אלקק להם את פי הטבעת. אלכסנדר הכריח אותי לבצע בו מין אוראלי בזמן שהוא רואה סרטים פונוגרפיים.
לשאלת בית המשפט עד מתי היו הידיים והרגליים שלך קשורות – אני משיב שכרבע שעה. הקשר היה מאוד חזק. אחרי רבע שעה הוא פתח את זה וקשר מחדש. הייתי קשור הרבה זמן, אני לא זוכר בדיוק. כשהם ביצעו את המעשים המיניים לא הייתי קשור. נכון שאמרתי שהוצאתי את המפתח מהפאווץ' של לאוניד. לי היה מפתח וללאוניד לא היה, היה מפתח לי ולאלכסנדר. אח"כ המפתח שלי נעלם וללאוניד פתאום היה מפתח.
חקירה נגדית:
נכון שיש לי הפטיטיס.
ש. אתה יודע ממה זה?
ת. אני חושש כי נאמר לי איך אפשר להידבק בהפטיטיס.
ש. ע"י שתיה, לא?
ת. באמצעות זריקות ויחסי מין.
ש. אתה יודע למשל שלהם אין הפטיטיס?
עו"ד ליבה: מתנגדת. מישהו בדק אותם?
המשך:
ש. עד כמה שאני יודע, למרשי אין הפטיטיס.
ת. אני לא טענתי שזה מהם.
ש. ממה התפרנסת באותה עת?
ת. אני גרתי אצל אלכסנדר ואז עבדנו ביחד. ראינו אחד את השני בפעם השניה בבית מלון. עבדתי כשוטף כלים ואלכסנדר עבד במשק בית.
ש. כמה זמן שטפת כלים שם עד המקרה?
ת. משהו כמו חודש, לא הרבה זמן.
ש. בעת המקרה במה עבדת?
ת. אז עבדתי בבית מלון אחר והוא כבר לא עבד איתי, כי אז היתה תקופה ששתינו ולא הלכתי לעבודה והבנתי שיפטרו אותי. הכסף היה עבור התקופה שעבדתי.
ש. כלומר אתה באותה תקופה היית שותה הרבה.
ת. לא הייתי אומר שהרבה מאוד.
ש. אבל בכל זאת בגלל השתיה לא הלכת לעבוד.
ת. כן בגלל שהרגשתי רע בבוקר.
ש. והיו ימים שהיית נעלם לכמה ימים, נכון? שלא היית בבית כמה ימים.
ת. כן זה קרה, אז מה? זה ענינים אישיים שלי.
ש. ולפעמים היית חוזר מאותם ימים של שוטטות חבול ומוכה.
ת. אני לא זוכר את זה.
ש. אתה זוכר פעם אחת שבאו אנשים מחיפה לגבות ממך חוב בדירה הזו?
ת. לא, הם באו בעקבות משהו אחר.
ש. בעקבות מה?
ת. אני התקשרתי אליהם שיבואו לעזור לי לברר את הענינים עם אלכסנדר ולאוניד בקשר לדברי הזהב שלי. אני מכיר את אותו בן אדם הרבה זמן. אנחנו מאותה עיר ואני מכיר אותו מגן ילדים.
ש. ולאיזה בירור הזמנת אותו? זה אחד או כמה?
ת. אני הזמנתי אותו אבל הוא הביא חברים.
ש. עד אותו מקרה, לא קרה אף פעם שהיכו אותך או שעשו בך מעשים כאלה, נכון?
ת. מי? הם?
ש. כן.
ת. נכון, עד לאותו ארוע הם לא עשו כלום.
ש. ואחרים כן עשו לך את זה?
ת. מה זאת אומרת? לא הרביצו סתם, אני הלכתי מכות. מעשים מיניים לא עשו בי.
ש. באותו ארוע כשבאו אנשים מחיפה, אני אומר לך שאתה ביקשת את העזרה של הנאשמים.
ת. זה שטויות. אם יש צורך, אני יכול להגיד שמות. אני לצערי לא יודע את מספרי הטלפון אבל אפשר למצוא אותם ולהביא אותם. אחד מהם אני יודע את שמו – יבגני גולוטין. יש לו אבא ואמא בחיפה שהוא גר איתם. יש להם שם משפחה אחר.
ש. ואיך אתה יוצר איתו קשר?
ת. כרגע אני לא יוצר איתו קשר מכיוון שאין לי טלפון. אז קניתי טלפון ונתתי להשתמש בו ללאוניד. אני חושב שבדירה יש ספר טלפונים.
ש. אתה מכיר את סמיון?
ת. כן.
ש. איפה הוא גר?
ת. הוא התגורר בדירה שהוא שכר מאותו בעל בית שאלכסנדר שכר את הדירה.
ש. אבל זה היה בעצם באותה דירה.
ת. לא. הדירה שלנו היתה ישר אחרי הכניסה והדירה שלו היה צריך לפנות ימינה וללכת עוד קצת.
הערת בית המשפט: אחרי שהנאשם פנה ברוסית לעד, העד אומר: זה נראה כמו אותה דירה אבל יש שתי כניסות.
המשך העדות:
יש דלת כניסה אחת, זה דירה, זה בניין.
ש. אני מבקש שתצייר לי את הדירה שגרת בה.
ת. לבקשתך אני מצייר את הדירה. איפה שהסניגור כתב "חדר שלנו" הכוונה לחדר שגרנו אני ואלכסנדר ואח"כ לאוניד הצטרף. המרחק בין החדרים הוא כמו מדוכן העדים עד הקיר הנגדי. מוגש שרטוט של מבנה הדירה ומסומן נ/4.
ש. האם סמיון היה בדירה במהלך אותם ימים?
ת. סמיון היה בדירה, ביקשתי ממנו עזרה אבל לא היתה תגובה. אני הייתי מתחת למיטה של סמיון והם משכו אותי.
ש. כלומר סמיון בעצם ראה את הכל וידע על הכל.
ת. כן, הוא ידע ולא עזר.
ש. כלומר חלק מהארועים התרחשו גם בחדר שלו?
ת. לא, הם משכו אותי משם.
ש. בכל ההודעה שלך במשטרה לא ציינת בשום מקום את סמיון. למה?
ת. הזכרתי אותו אבל יכול להיות שלא רשמו. אני אמרתי שסמיון גר בדירה והוא ראה. יכול להיות שהם לא ייחסו לזה חשיבות.
ש. גם אמרת שביקשת ממנו עזרה?
ת. הם שאלו מי עוד היה בדירה ואמרתי להם שגם הוא היה.
ש. זה לא כתוב בהודעה שלך.
ת. יכול להיות שהם לא יחסו לזה חשיבות, כי דיברתי בקושי, היה לי רע מאוד והיתה עלי מסכת חמצן.
עו"ד ליבה: אדגיש שההודעה נגבתה בבית החולים.
המשך ח.נ:
ש. אמרת פה שהתחלתם לדבר על כלי זהב שנעלמו לך.
ת. כן.
ש. גם את זה סיפרת לחוקרים?
ת. כן.
ש. בהודעה שלך לחוקרת אתה אומר "פתאום הם קמו והתנפלו עלי". אתה לא אומר שדיברת איתם על דברי זהב שנעלמו לך.
ת. איך יכולתי במצבי לעקוב על כל דבר ודבר. הייתי במשבר. הבן אדם צריך להתאושש משוק, אח"כ היו לי שיחות עם פסיכיאטר ופסיכולוג.
לשאלת בית המשפט מה היה זהב – אני משיב שמדובר בחפצי זהב שקניתי ברחוב אלנבי. מדובר בטבעת, שרשרת, עוד טבעת דקה כמו טבעת נישואין.
ש. ואתה חשדת שהם לקחו לך את זה?
ת. כן. אני הייתי בדירה ולא יצאתי, שכבתי על הרצפה ולא היה עלי כלום.
ש. אתה חשדת שהם לקחו ממך את הזהב?
ת. כן, אבל הם הכחישו, אמרו שיצאתי החוצה, אבל אני לא יצאתי.
ש. כמה פעמים היה לך מפתח?
ת. לא זוכר בדיוק, אני חושב שפעם אחת, ואח"כ זה נאבד.
ש. אני אומר לך שפעמיים נתנו לך מפתח ופעמיים איבדת מפתח.
ת. אני זוכר שאיבדתי אותו פעם אחת.
ש. אמרת שבשלב מסויים הם יצאו מהדירה ונעלו אותך בפנים. אני אומר לך שהיו לך עוד כמה אוייבים ולכן כשהם יצאו, לבקשתך הם נעלו את הדירה מבחוץ.
ת. מתי זה היה? כשהם הרביצו לי בפעם הראשונה?
ש. אני מדבר על היום השני, כשהם הלכו.
ת. מתי זה היה?
ש. אתה אומר שבערב פתאום בגלל הויכוח על תכשיטי הזהב הם פתאום התחילו להרביץ לך.
ת. כן.
ש. ואז אתה אומר "ואז נרדמתי".
ת. כן.
ש. אתה יכול להסביר לי איך זה שבדיוק אחרי שמרביצים לך אתה הולך לישון?
ת. לא הייתי צריך ללכת רחוק כדי לישון, אני ישנתי על הספה.
ש. ומה הם עשו?
ת. שום דבר, אני לא יודע, אני התנתקתי. אני לא יודע אם גם הם ישנו.
ש. כשקמת בבוקר הם ישנו או לא ישנו?
ת. בבוקר היינו צריכים לנסוע לבנק והפנים שלי היו...
ש. לבנק?
ת. לא לבנק, לקבל משכורת.
ש. אבל לפני שנוסעים, מתעוררים.
ת. כן.
ש. מי התעורר ראשון?
ת. מאיפה אני יודע. אני כבר לא זוכר, זה היה לפני שנה.
ש. כלומר מה שאתה זוכר, זה בעקבות קריאת העדות היום, נכון?
ת. אני עכשיו נזכרתי לגבי הזהב, אז סיפרתי לשוטרים דברים הכי קרובים ועכשיו כשחשבתי, נזכרתי יותר.
ש. אתה ישנת שם לילה שלם אתה אומר.
ת. כן.
ש. אתה גם אומר שהם הרביצו לך לפני כן.
ת. כן.
ש. למה בלילה לא ברחת?
ת. לאן?
ש. מה זאת אומרת? לצאת מהדירה, לברוח.
ת. אבל הדירה היתה נעולה.
ש. כן, אבל הם ישנים והמפתחות שם.
ת. אני לא ציפיתי להמשך. מכות עוד אפשר לחיות עם זה.
ש. מי רצה ללכת לקחת את המשכורת?
ת. בהתחלה לאוניד, והוא פשוט לקח ממני את הכסף.
ש. אני חוזר על השאלה.
ת. אני רציתי כי הם היו חייבים לי כסף.
ש. קודם אמרת שעבדת בשטיפת כלים.
ת. כן, בשטיפת צלחות, מגשים, סכו"ם.
ש. בהודעה כתוב שאמרת שאתה עובד בשטיפת רכב.
ת. לא, מכונת שטיפה.
לשאלת בית המשפט: באיזו שפה דיברת לשוטרים?
ת. היתה שם בחורה, אחות, והיא תירגמה.
ש. ואז הלכת לאסוף את המשכורת. האם נכון שאתה בעצם ביקשת שהם יתלוו אלייך?
ת. לא, אני לא ביקשתי, אני יכולתי ללכת לבד, אבל לא רציתי בגלל איך שהפנים שלי נראו.
ש. בגלל שהפנים שלך לא היו יפים, אתה רצית שהם יתלוו אלייך.
ת. אני לא רציתי שהם יתלוו אלי. אני אף פעם לא שיקרתי, ויכולתי לבוא לבד.
ש. אבל כרגע אמרת שכן, כי הפנים שלך היו נפוחות.
ת. לאוניד הציע לי שיש לו חבר עם רכב. אני לא יודע מי זה, ומה אני יכול לעשות? אם הייתי מסרב הייתי מקבל.
ש. למה? הוא איים עלייך באותה עת?
ת. אני לא צריך להסביר 50 פעם. לפני שנסענו הם הרביצו לי.
ש. אבל אמרת שישנת בלילה כי לא ציפית להמשך.
ת. אני לא ידעתי שיהיה המשך.
ש. אם הם הציעו לך לנסוע איתם, יכולת להגיד לא, הרי לא ציפית להמשך.
ת. כן, אבל הם לפני זה כבר הרביצו לי.
ש. אתה אומר שבאותו בוקר, לפני שנסעתם, הם הרביצו לך?
ת. לא. לא הרביצו, אני חושב שאם לא הייתי הולך איתם הייתי מקבל מכות.
ש. אבל זה סותר את מה שאמרת כרגע, שלא ציפית שיהיו עוד מכות.
ת. אני קיוויתי שזה לא יקרה, אבל בתת מודע פחדתי שזה יקרה.
ש. אני אומר לך שאתה בעצם לא רצית ללכת ברגל ודאלר אמר לך שיש לו חבר עם אותו אז אמרת שיקחו אותך עם האוטו.
ת. הוא אמר שחבר שלו יבוא ואנחנו ניסע לקחת את המשכורת.
ש. אתה אומר שפחדת מהם וחשבת שתקבל עוד פעם מכות אם לא תעשה מה שהם אומרים, אבל כשנכנסת לקחת את הכסף, נכנסת לבד.
ת. נכון, אז מה?
ש. ושם פגשת את דימה ועוד עובדת בשם אנה.
ת. כן.
ש. אם רצית, יכולת להישאר איתם ולא לחזור הביתה, נכון? או לבקש מהם עזרה.
ת. אני שוב פעם אומר – אם היו לי רק את המכות שהיו לי על הפנים באותו רגע לא הייתי בכלל פונה למשטרה, אבל אחרי מה שהם עשו לי...
ש. אתה אומר שהם הכריחו אותך ללכת לקחת את הכסף, וכששואלים אותך מה קרה לפנים שלך, אתה אומר שזו היתה תאונה וזה בזמן שאתה לבד איתם.
ת. אני קיוויתי שזה יסתיים בזה.
ש. ואז אתה חוזר לדירה ביחד איתם.
ת. כן.
ש. ואז אתה אומר שלאוניד לוקח לך את הכסף.
ת. כן.
ש. ואתה לא רצית לתת לו.
ת. אני רציתי לתת לו 100 או 200 שקל, אני לא זוכר כמה, אבל הוא לקח את הכל.
ש. למה רצית לתת לו כסף?
ת. שיקנה לאכול, כי המקרר היה ריק.
ש. אולי כי היית חייב כסף?
ת. לא הייתי חייב לו כסף.
ש. באיזו קומה היתה הדירה?
ת. קומה שניה, אם אני לא טועה.
ש. על עמודים או בלי עמודים?
ת. איזה עמודים?
ש. כמה דירות היו מתחתיכם?
ת. אני לא זוכר בדיוק, נראה לי ששתיים.
ש. ואז הם יצאו מהבית עד הערב.
ת. כן, הם חזרו בסמוך לשעה 20:00.
ש. אבל סמיון נשאר בדירה.
ת. כן, אבל קשה להגיד כי הדלת היתה סגורה. אני לא מבקר אצלו הרבה, אני לא אכנס אלי, אני לא אדפוק בדלת, אני לא צריך לעשות את זה.
ש. ולסמיון יש מפתח נכון?
ת. כן, צריך להיות.
ש. כלומר אם רצית לצאת, יכולת לבקש מסמיון לפתוח את הדלת.
ת. אני לא נכנסתי אליו. קפצתי אליו כשהשתחררתי וככה כל הזמן הייתי בבית ולא נתנו לי לצאת.
ש. אבל הם לא היו בבית כדי לא לתת לך לצאת, היה שם רק סמיון עם המפתח.
ת. מתי?
ש. כשאלכסנדר ודאלר לא היו בבית, סמיון היה בבית.
ת. אני חיכיתי שהם יבואו ויביאו אוכל וחשבתי שהכל יסתיים בזה. טוב אז נתנו קצת מכות, וזהו.
ש. ואז בשעה 8 בערב הם חזרו עם בקבוקי שתיה.
ת. כן.
ש. ואתה אומר שגם אתה שתית מזה.
ת. לא הרבה.
ש. כשאתה שותה וויסקי, למשל, אתה יודע שזה וויסקי?
ת. כן.
ש. הם לא חזרו עם אוכל אלא רק עם בקבוקים.
ת. אני חושב שהם הביאו משהו אבל לא הסתכלתי.
ש. ואחרי שאתם שותים, אתה אומר שהם פתאום מתחילים להקניט אותך והתנפלו עלייך.
ת. כן. עוד פעם דיברתי על הזהב.
ש. לשוטרת שחקרה אותך אתה אומר שהם התחילו להקניט אותך והתנפלו עלייך, כאילו שהם עשו לך דווקא, ופה אתה אומר שהתחלתם לדבר על הזהב והם התנפלו עלייך.
ת. כן, השיחה רק התחילה.
ש. אתה זוכר מי עשה מה או שאתה רוצה שאני אזכיר לך?
ת. ...
ש. הם שניהם קמו פתאום והתנפלו עלייך?
ת. אני חושב שבהתחלה לאוניד נתן לי מכה, אבל אני לא זוכר בדיוק.
ש. ואולי רק לאוניד נתן לך מכה?
ת. לא, אלכסנדר גם השתתף.
ש. אבל אתה אומר שאתה לא זוכר, אולי הוא ישב בצד.
ת. אני חושב שגם הוא היה.
ש. אתה חושב, אתה לא בטוח.
ת. זה היה לפני שנה. אם הייתי יכול לשחזר את כל מה שקרה.
ש. אני אומר לך שמי שלקח ממך את הכסף, היכה אותך ועשה לך את הדברים האלה זה לאוניד.
ת. וגם אלכסנדר. הוא גם אנס אותי וגם הרביץ לי. הוא הכריח אותי לבצע לו מין אוראלי והוא הכריח אותי לאונן כשהוא ראה סירטי פורנו. הוא גם הרביץ לי.
ש. הוא הרביץ לך כשהוא איתך לבד או כשהוא עם לאוניד?
ת. בעיקר הם היו ביחד.
ש. אתה אומר שהם קרעו סדין.
ת. כן.
ש. מי עשה את זה?
ת. אני לא זוכר.
ש. אתה זוכר בבטחון שאלכסנדר הרביץ לך?
ת. כן.
ש. אני אומר לך שרק לאוניד נתן לך מכות ואלכסנדר ישב בצד ורק לאוניד ביצע בך את המעשים המיניים ואלכסנדר ישב בצד.
ת. הם עשו ביחד.
ש. הם עשו את זה ביחד? בשיתוף פעולה?
ת. כן.
ש. ואתה שתקת?
ת. אני צעקתי.
ש. וסמיון והשכנים לא שומעים ואף אחד לא יודע כלום?
ת. אף אחד לא רצה להתערב.
ש. כשעושים לבן אדם דברים כאלה, הוא יכול לשבור חלונות, להרים חפצים ולזרוק. אתה לא עשית שום דבר.
ת. אני הייתי בהלם. לא יכולתי לעשות כלום. חשבתי מה עדיף לי לעשות, או לקפוץ מהחלון או לתלות את עצמי.
ש. אתה אומר שקשרו אותך. אני אומר לך שאם היה מישהו שקשר אותך זה היה לאוניד.
ת. כן, לאוניד קשר אותי. אני לא אמרתי שהם קשרו אותי ביחד.
ש. כשאתה אומר "אנס אותי" למה אתה מתכוון?
ת. בכוח להחדיר איבר מין לתוך פי הטבעת וגם לתוך הפה.
ש. אבל בהודעה אתה לא מספר שאלכסנדר אנס אותך בפי הטבעת.
עו"ד ליבה: חברי מטעה. הוא עשה אבחנה ביניהם – שלאוניד החדיר את איבר מינו לפי הטבעת של העד והנאשם החדיר את איבר מינו לפיו של העד .
המשך ח.נ.
ש. אתה אומר שלאוניד בהתחלה עשה לך את כל הדברים.
ת. בהתחלה לאוניד ואח"כ אלכסנדר.
ש. אח"כ מה אלכסנדר?
ת. אותו דבר כמו לאוניד.
ש. מה אלכסנדר עשה לך?
ת. גם החדיר את איבר מינו, גם לפה, גם לפי הטבעת.
ש. אני אומר לך שלשוטרת אמרת שאלכסנדר לא החדיר לך לפי הטבעת אלא רק לפה.
ת. הם שכבו ביחד על המיטה ואלכסנדר אמר שאני אלקק את פי הטבעת גם לו וגם ללאוניד.
ש. זו לא היתה השאלה. אתה אמרת בהודעתך לשוטרת שרק לאוניד אנס אותך בפי הטבעת ושאלכסנדר החדיר לך את איבר המין רק לפה.
ת. את האמת, אני לא זוכר.
ש. אני אומר לך שאתה לא זוכר לא בגלל שאתה באמת לא זוכר, אלא בגלל שזה לא היה, בגלל שאתה רצית להתנקם בלאוניד על המכות והדברים שעשה בך, וכדי לא לפחד משניהם, אמרת את זה על שניהם.
ת. אבל מה שאלכסנדר עשה, אמרתי הכל נכון, שהוא הכריח אותי לאונן כשהוא ראה סרטי פורנו, הוא הרביץ לי כשהוא לא הצליח לגמור.
ש. כשהוא ראה סרטי פורנו אתה לא ראית, רק הוא ראה?
ת. הוא הכריח אותי לאונן ולבצע מין אוראלי.
ש. וזה היה באותו סוף שבוע או שזה היה בכלל?
ת. באותו יום.
ש. אתה יודע שבאותו יום לשוטרת לא אמרת בכלל שהיו סרטים פונוגרפיים.
ת. אז לא חשבתי כל כך על סרטי פורנו כי הייתי בהלם. כמה ימים הייתי עם מסיכת חמצן וקיבלתי נוזלים גם והעבירו אותי באלונקה.
ש. אתה זוכר באיזו שעה יצאת למחרת בבוקר?
ת. אני לא זוכר בדיוק אם בבוקר או בערב, יכול להיות שאיבדתי את ההכרה.
ש. לפני או אחרי שיצאת?
ת. אחרי שיצאתי. יכול להיות שאיבדתי את ההכרה, אני לא זוכר.
ש. אתה זוכר מתי יצאת מהדירה?
ת. אני לא זוכר, לא הסתכלתי בשעון. היה אור בחוץ.
ש. הלכת ברחוב בערך כמה שעות, נכון?
ת. אני זוכר שהלכתי משהו כמו 300 או 400 מטר. פגשתי את הבחור הישראלי, ראיתי שהוא מדבר בטלפון נייד. ניגשתי אליו, הוא נבהל, וביקשתי שיזמין אמבולנס.
ש. אמרת שיצאת בבוקר ולבית חולים הגעת בשעה 7 בערב.
ת. יכול להיות שהתבלבלתי. הייתי במצב כזה שכל בן אדם יכול להתבלבל. מי שלא חווה את זה לא יכול לקבוע שום דבר.
ש. אני אומר לך שהסתובבת די הרבה זמן בחוץ ושם פגשת אנשים שאתה מפחד מהם והם אלה שהיכו אותך בצורה הזו.
ת. זה לא יכול להיות. איזה אנשים?
ש. כמו כאלה שבאו לדירה לגבות ממך חובות והיכו אותך שם.
ת. אני שוב אומר שזה חבר שלי היה ואני אסדר איתו את הענינים לבד.
ש. אני אומר לך שבארוע הזה, לפי הגירסה שלך אני מבין שתמיד לאוניד הוא זה שהתחיל לתת לך מכות, הוא תמיד זה שיזם.
ת. כן, אפשר להגיד את זה ככה. נכון שלאוניד הוא זה שלקח ממני את הכסף.
ש. ולאוניד הוא זה שהתחיל במעשי המין.
ת. כן.
ש. ולאוניד הוא זה שקשר אותך.
ת. כן.
ש. ואני אומר לך שאלכסנדר ישב בצד ולא עשה לך שום דבר מהדברים האלה ואתה מעליל עליו.
ת. לא נכון, והוא טוען שגם מין אוראלי הוא לא עשה בי?! אני לא משוגע. אז כבר הייתי צלול.
ש. כשעשו בך את עבירות המין בערב הראשון, אתה עדיין ישנת כל הלילה ולא יצאת מהדירה.
ת. מתי?
ש. התחלנו את המקרה במוצאי שבת, ואז אתה אומר שרק היכו בך.
ת. כן.
ש. ביום ראשון לקחו לך את הכסף ובערב עשו בך עבירות מין.
ת. בשבת היו מכות, ביום ראשון הוא לקח את הכסף. ביום ראשון בלילה ישנתי בדירה, כן נרדמתי, לא היה לי כוח.
ש. אז לא היה לך כוח אפילו ללכת לחדר של סמיון ולבקש ממנו לצאת?
ת. אני באותו ארוע הלכתי אליו אבל הוא לא שם לב אלי והם משכו אותי. אם הייתי נכנס אליו הוא היה צועק ומעיר אותם.
חקירה חוזרת: אין.
עו"ד ליבה: אבקש צו לשחרר את העד שהובא עפ"י צו הבאה.
אני מכריזה אלה עדי.
החלטה
אנו מורים על ביטול צו ההבאה ועל שחרורו של העד יבגני בירמן.
נדחה להמשך ליום 15/10/01 שעה 12:30.
הנאשם 1 יובא באמצעות שב"ס במועד האמור.
ניתנה היום כ"ד בתשרי, תשס"ב (11 באוקטובר 2001) במעמד הצדדים.