סינגולאריות – ייחודיות תפיסתית
ייחודיות תפיסתית הינה גישה חובקת כל ולפיה מערכות מורכבות, יש להן נקודת מוצא, קצה, קודקוד או מרכז, אחת.
דוגמאות:
המפץ הגדול.
אמונה מונוטאיסטית.
האדם במרכז היקום או כמרכז הבריאה.
גזע עליון.
מוצא האדם – אב קדמון.
The Grand Theory
הכתב הפונטי כדרגה גבוהה מכתב הציורים.
הדמוקרטיה כשיטת ממשל נעלה על האחרות.
התרבות המערבית כמתקדמת מהאחרות.
האם איננו שבויים בתשוקה לסינגולאריות עד כדי השתעבדות ונכונות לכופף את המציאות לרעיון זה ?
נבחן כמה מהאמיתות שלעיל.
התרבות המערבית –
הינה בעלת היסטוריה עקובה מדם וייסורים שהשיתה על אחרים ועל נתיניה.
הקולוניאליזם. מסעות השוד של ארצות ועמים. מלחמות כיבוש ושיעבוד. מלחמות עולם.
האם נכונו לה מעללים נוספים ממין זה ?
הדמוקרטיה –
מרבית האנושות חייה בסוגי ממשל אחרים וגם כמה מן העמים החיים לכאורה תחת סוג ממשל זה, למעשה חיים תחת ממשל מתחזה דמוקרטיה. עמים ושבטים רבם מאלו החיים תחת ממשל שאינו דמוקרטי, לא מראים כמיהה לממשל מסוג זה דווקא.
הכתב הפונטי הנעלה על כתב הציורים –
מעלה את השאלה מדוע 1.5 מיליארד סינים לא הגיעו כדי המצאתו ומדוע אף לאחר שנחשף לפניהם, לא אימצו אותו.
נזכיר גם ש – 130 מיליון יפנים משתמשים בכתב הסיני (כי לא היה להם אחר לפניו) ועם זאת פיתחו ומשתמשים במשולב עם הכתב הסיני, בשני כתבים פונטיים.
ההסבר נעוץ בבחירת בסיס התקשורת בין עמים ושבטים שהם דוברי שפות רבות ושונות.
בחירה אחת הינה שפה משותפת שתכליתה קיום קשר בנ"ל. אנגלית למשל.
בחירה אחרת הינה כתב משותף שתכליתו קיום קשר בנ"ל. כזה הוא כתב הציורים בכלל והכתב הסיני בפרט.
וראה זה פלא, ככול שתנועת אנשים מארץ לארץ נעשית קלה וזמינה יותר, וככול שאמצעי התקשורת הבנ"ל משתכללים, מתגבר תהליך יצירה ואימוץ כתב סימנים.
The Grand Theory
תיאורית היחסות ותיאורית הקוונטים אינן מתחברות. ראו אילו מאמצים נעשים כדי לאחדן לתיאוריה אחת, (עד כה ללא הצלחה).
אב קדמון –
האדם מוצאו ממי ? תשוקה אינסופית למצוא אותו מתחת לאדמה ולא בשמיים.
גזע עליון –
עוות התיאוריה הדרוויניסטית לכדי מעשיי זוועה.
מונוטאיזם –
המונוטאיסיטים (ועמם פילוסופים מונוטאיסיטים מערביים), טוענים לעליונות התפיסה המונוטאיסטית על האלילית והפטישיסטית.
ראו כמה דם נשפך במלחמות דת, בין קבוצות מונוטאיסטיות המאמינות לכאורה באותו האל, אך נלחמות בטרוף בגין משיחו האחרון.
אצל האלילייסטים והפטישיסטים לא תיתכן מלחמת דת.
המפץ הגדול –
לרגע היה נדמה היה שאינסופיותו של היקום תקבל אישוש מדעי. (אינשטיין – תיאוריית היחסות הכללית והקבוע הקוסמולוגי). בא אדווין האבל ולכאורה טרף את הקלפים – הסחת אור כוכבים וגלקסיות, מלמדת על מהירות תנועתם ומלמדת התפשטות היקום מגרגר אבק קטן לאינסוף.
כל מאמצי המדענים מכוונים לאשר תיאוריה המובילה לכדי אבסורד. מרבית התקציבים וכל פרסי נובל מושקעים אך ורק באישוש תיאוריה אשר ככול שמתרבות ידיעותינו על מבנה היקום ומרכיביו, נפערים בה חורים אפלים חדשים.
חס וחלילה כל ניסיון להציג תיאוריות חלופות. דינו של "הכופר" כדינו של הילד הקטן בסיפור "בגדי המלך החדשים" – במקרה הטוב, חרם. במקרה הרע, מוות.
("בגדי המלך החדשים" הוא סיפור ילדים שכתב הנס כריסטיאן אנדרסן בשנת 1837 על בסיס אגדת עם. הסיפור מהווה אלגוריה נוקבת על תהליכים חברתיים הגורמים ליחיד להיגרר אחר הכלל במחיר האמת.
הסיפור מספר על מלך אשר היה עסוק אך ורק בבגדיו. כאשר שמע על שני חייטים המסוגלים לתפור בגד מיוחד, אשר לעיני אנשים יהיה בלתי נראה, ציווה עליהם לתפור לו בגד כזה בתקציב בלתי מוגבל.
לאחר שבועות רבים של "עמל" החייטים וציפייה מצד המלך והממלכה כולה, היה הבגד מוכן. המלך כינס את העם כולו כדי שיחזו בו בתפארת בגדו החדש, וכאשר עלה על הבמה והציג את בגדו המיוחד, הפגינו כולם התפעלות כדי שלא ייחשבו חלילה לטיפשים או כבעלי מעמד נמוך. רק ילד אחד צעק "המלך הוא עירום!"
האומנם זה סופו של הסיפור ? לא ולא. הילד ושני החייטים שילמו בחייהם. מדוע ?
כי המלך ידע גם ידע שהינו עירום, אך ראה בזה הזדמנות לבחון צייתנות נתיניו במעשה קיצון. לכן שילם הילד בחייו משום ש"דיבר שקר" ואילו החייטים "בכדי שלא יתפרו בגד דומה לאף אדם אחר" – בדומה לגורלם של בוני החומה בימי סולימאן המפואר).