יקום סופי - מודל BB
על פי איינשטיין היקום הינו בעל ארבעה ממדים. על פי מודל ה - BB לפחות אחד מהם הוא אינסופי - הזמן.
לא יכול שיהיה סופי כי היה דבר לפני, יהיה דבר אחרי ואם מתפשט ללא גבול, אזי מתפשט לעבר או אל, מרחב קיים אינסופי.-
דעתו של איינשטיין שהמרחב והזמן נוצרים במהלך ההתפשטות (בעוד החומר והאנרגיה מוגבלים בכמות), גם הם מובילים ליקום אינסופי, לפחות בזמן ומרחב.
אין דבר במודל הזה, השולל מרחב אינסופי ובו עולמות או יקומים נוספים ואין בו דבר המעיד שאם יש עולמות/יקומים נוספים, גם הם BB דווקא.
מכאן שבבחינה לוגית, המודל הסופי הוא למעשה, אינסופי.
יקום אינסופי
מודל השווה בהגיונו לקיומו של אלוהים.
שניהם היו קיימים מאז ומעולם ויהיו קיימים לנצח.
שניהם בלתי מוגבלים בכוחם ובכל זאת כפופים לכללי משחק שהם "חוקי הטבע".
לאלוהים יש פריווילגיה אחת - יכולתו לכאורה לבצע נס שהוא אירוע שמעל "חוקי הטבע" (או אולי בתחום "חוקי הטבע", אך מחוץ לתחום הבנתנו אותם בעת הזו)..
שוני בסיסי ביניהם - המודל החילוני הינו הסתברותי. המודל האלוהי הינו דטרמיניסטי, (כי אלוהים יודע כל ובכלל זה גם כל מה שיקרה ואולי הוא יודע בהסתברות כה גבוהה. עד שלתבוניים זה נדמה כדטרמיניסטי).
שני המודלים פטורים מהשאלה מי יצר את - היקום או מי יצר את אלוהים.
את סיפור הבריאה המופיע בכל הדתות, אפשר לייחס לכדור הארץ והחיים שעליו ולשחרר בכך את האלוהים, לברוא חיים גם באינסוף אתרים נוספים ביקום. נראה הדבר שכך הדבר ויש בזה להסביר את חוסר העניין שמגלה בנעשה בעולמנו הקט. בפרט, חוסר העניין במעשי הרשע, הרוע והעוולה.
חומר, אנרגיה, מרחב, תנועה וזמן
כולם תלויי חומר ואינם ישויות העומדות לעצמן.
אנרגיה הינה הכוח המושך או דוחה חלקיקים, זה אל זה או זה מזה.
מרחב הינו מה שבין החלקיקים והחלקיקים שבו.
תנועה הינה צמצום או הגדלת המרחב שבין חלקיקים ותוצריהם המורכבים יותר.
זמן הינו פועל יוצא של חלוקת המרחב בתנועה.
(מהגדרתו של היקום כאינסופי גם בזמן ומהגדרת הזמן שלעיל עולה שמונח "יקום אינסופי בזמן" הינו חסר ממשות ומשמעות.
זמן מיוחס רק לגופים שביקום.
מדידת הזמן עבור גופים שביקום יכול שתעשה, רק באמצעות תנועה: תנועת מנגנון השעון - שעון מכני. תנועת השמש - שעון שמש, תנועת החול - שעון חול, או תנועת חלקיקים ברמה אטומית או תת-אטומית - שעון אטומי).
חוקי השימור ביקום אינסופי
מתקיימים רק במערכת סגורה או תא סגור.
"מערכת סגורה" או "תא סגור" הינם "המצאות" אנושיות ואינם קיימים במציאות. "המצאות" המסייעות לבן האנוש ברמה היומיומית ובסביבה המוגבלת של יכולת הגישה של האנושות החייה על כדור הארץ.
בהשוואה, מערכת ניוטונית כנגד מערכת אינשטנית.
חומר ואנרגיה אינם חליפיים.
אנרגיה היא אנרגיית הקשר שבין חלקיקים, (גם כאשר מדובר בכוחות יקומיים כגון הכבידה).
ייקום דינמי משמעו שכל העת מתקיימים בו מפלי אנרגיה.
כך גם השימוש של בני אנוש באנרגיה. זהו שימוש במפלי אנרגיה טבעיים (כגון מפלי מים) או באמצעות מכונות המשחררות אנרגיית קשר (כגון שרפה או ביקוע גרעיני).
מפלי האנרגיה הם המקיימים את דינמיות היקום שהינה תנאי להתפתחות וקיום חיים.
אנטרופיה
ביקום אינסופי קיימת זרימה מתמדת של חומר מאזורים דוחסים לאזורים דלילים. אזור דליל המקבל חומר, הופך לאזור שואב כדי כך שמאזור דליל הוא הופך לאזור דחוס.
זה בתורו מתפוצץ בסופה או מתנדף אט אט ותכולתו מתפזרת וזורמת לעבר אזורים דלילי חומר ואנרגיה וחוזר חלילה.
משמע שתכולתו של היקום הינה מאז ומעולם ולעולם ועד, לא תשקוט.
היווצרות וכליה
עצמים ביקום אינסופי נוצרים מחומר של סביבתם ועל כן גדלים מרמת חלקיק בודד לעצם חומרי. עשוי שיתפוצצו ויתנדפו, עשוי שיבלעו ע"י עצמים גדולים מהם, עשוי שיתפוררו לאבק מחמת סופה ועשוי שידומו לתקופה ארוכה.
חיים ביקום אינסופי
ביקום אינסופי קיימות אינסוף התרחשויות שבכוח. אף שלכאורה האינסופיות מגלמת הסתברות גבוהה מאד שכל אחת מהן התממשה או תתממש, לעולם לא נוכל לאשר או להפריך זאת.
חיים הינם מצב שבכוח ביקום אינסופי. (קיום חיים על פני כדור הארץ, הוא ההוכחה).
ביקום אינסופי יש אינסוף מערכות חיים, (אף כי מתמטית, "אינסוף מערכות חיים"<"אינסוף מצבורי חומר").
מכאן שיכול שהחיים על כדור הארץ נוצרו עליו ויכול שבאו אליו מן החוץ.
מערכת חייה
צבר מולקולות בעל יכולת שיכפול עצמי, שמירת יציבות מחד וקיום השתנות - מוטאציות, מאידך.
יציבות והשתנות
קיומו של מצבור מולקולות כמערכת חייה מותנה ביציבות המערכת. שרידותה מותנית בהשתנות - מוטאציות.
תבוניות
ביקום אינסופי ואיסוף מערכות חיים, קיימות אינסוף מערכות תבוניות.
רמת התבוניות של מערכת - IQ, הינה פונקציה אסימפטוטית למשך קיומה.
משמע שיש מערכות תבוניות בעלות רמת תבוניות גבוהה לאין ערוך מזו שלנו.
"נחמתנו" שגם זו שלנו מתפתחת במהירות גדלה והולכת.
משמעות
חרף העובדה שבעלי חיים תבוניים הם מחפשי משמעות (למצער, אלו שעל כדור הארץ), ליקום, לחיים ולתבונה אין כל משמעות. עם זאת לבעלי חיים תבוניים קיימת היכולת להקנות משמעות להיווצרם, הולדתם, חייהם ומותם. כמו כן, לדון במשמעות החיים. (דת, אלוהים ואמונה בכוחות עליונים כמו גם האמונה באדם עצמו, הינן האמצעי הנפוץ ליצירת משמעות, בעת הזו).
טעם החיים
מרבית התבוניים המחפשים משמעות ואינם מוצאים, נאחזים בטעם החיים ואינם ממהרים לקרב את הקץ שבין כך ובין כך, בוא יבוא.
כליה ומוות של חיים
מקיימת את כללי ההיווצרות והכליה של היקום האינסופי בכללו. (מן העפר באת ואל העפר תשוב).