בילוי של יום שלם עם נכדה אחת

אוסף סרטוני אנימציה - לבילוי משותף בחופש.

http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=36768

סביב העולם בשמונה ימים: יפן

בטיול הזה של שמונה ימים סביב העולם, שתוכנן לקראת החופש הגדול ובא לסיומו היום, לקראת חג סוכות, בילינו עם נכדינו כמה ימים יפים ונעימים.חזרנו על סיפורים שאנחנו שמענו בילדותנו הרחוקה, חידשנו להם על אנשים, עובדות, מעט היסטוריה וקצת גיאוגרפיה – והכול בנעימים, ללא לחץ או הרגשה של "לימודים". אשפר ללמוד ולהפנים גם מבלי להרגיש שאנחנו "חייבים ללמוד". זאת אחת המטרות של בילוי הסבים עם הנכדים, עד כמה שזה ניתן.

והנה , ביום האחרון של טיולינו סביב העולם, הגענו עם נכדינו לארץ השמש העולה. מדוע היא נראית כך?

האם יודעים הנכדים משהו על תרבות יפן? היכן היא ממוקמת? הנכדים יודעים שהיא שייכת ליבשת אסיה, שהיא מורכבת מאיים? שיש בה הרבה רעידות אדמה והרב ה התפרצויות של הרי געש? על אף האדמה הלא בטוחה הזאת, השכילו היפנים לבנות ארץ מדהימה, תרבותית ונעימה. הם מאד מתקדמים בטכניקה ובאלקטרוניקה. מי מהנכדים מצליח לזכור שמות רבים יותר של יצרנים יפניים?פוג'י ,סוני, פנסוניק, שארפ,קאנון, ועוד.גם רכבים יפניים כמו סובארו, טויוטה,ניסאן, הונדה, מאזדה...ערכו תחרות ותיווכחו שהנכדים מכירים הרבה מאד פירמות יפניות.

ומה יודעים הנכדים על האוכל היפני? אורז, אצות ודגים שמרכיבים את הסושי המפורסם? סשימי? מה לגבי מרק מיסו?נכדים, היזהרו מהווסבי החריף!

איך נראה הדגל היפני? העיגול האדום על הרקע הלבן מסמל בדיוק את השמש – כפי שאמרנו, יפן היא ארץ השמש העולה.

אולי שמעו הנכדים שהנשים היפניות לובשות קימונו? ציירו להם איך נראה קימונו, הסבירו להם שלא נוח ללבוש קימונו כשעולים לרכבת או לאוטובוס – ובכל זאת הרבה יפניות לובשות קימונו כיון שהממשלה מעודדת את הבגד הלאומי ומי שלובשת אותו משלמת רק חצי מחיר בתחבורה הציבורית. דרך לא רעה לעודד שמירה על המסורת!

היפנים פיתחו את גידולם של עצי הבונסאי הננסיים, את אומנות קיפולי הנייר שנקראת אוריגמי. הנה הזדמנות לקפל יחד עם הנכדים נייר בצורת סירה וכובע. אפשר אחר-כך להשיט את הסירה על גיגית מים, תוך חבישת הכובע בתור הקברניט של הסירה שבסלון.אגב, תמצאו באינטרנט הרבה אתרים המלמדים קיפולי אוריגמי, אם בא לכם לשחק בזה עם הנכדים.

ספרו להם על פריחת הדובדבן, שהיא חג לאומי ביפן. הדובדבן פורח בהרבה ארצות, אבל רק היפנים יודעים לחלוק כזה כבוד לפריחה.

יש ליפנים גם סיפורים על קמיקזה, על לוחמי סומו ועל טקס שתית התה\ שהפכה שם לאומנות ממש.

אז מה יהיה לנו לארוחת הצהריים היפנית שלנו עם הנכדים? אפשר לקנות כמה חתיכות סושי מוכנות, אפשר להגיש דג עם אורז, להגיש תה מתוק וכמה סוכריות בטעם דובדבנים ומסודרות בצורת פרח.

חג שמח וטיולים נעימים לכולם!

סביב העולם בשמונה ימים: רוסיה.

גם איני מכירה את הנכדים שלכם, אני משוכנעת שכל אחד מהם מכיר לפחות ילד אחד שעלה מרוסיה או שהוריו עלו מרוסיה. לאחר העלייה הגדולה שהגיעה לארצנו מרוסיה, כמעט כל ילד ישראלי זכה להכיר ילדים שבאו מרוסיה או שנולדו להורים שבאו משם.

תשאלו את כל אחד מהנכדים אם הוא מכיר ילד שמוצאו מרוסיה.בקשו שכל אחד יאמר את שמו הפרטי ואת שם משפחתו של הילד שבא מרוסיה. מה משותף לשמות האלה? האם יש שמות שחוזרים על עצמם? אם כן, מה השמות האלה?

ספרו לנכדים שפעם הייתה ברית של הרבה מאד ארצות ששכנו באירופה ובאסיה . הברית של אותן ארצות הייתה נקראת "ברית המועצות". הראו להם את הדגל וספרו להם שהעמים האלה רצו שיהיה שוויון בין כל בני האדם והאמינו שזה יכול להיות. הם קראו לשיטה תחילה "סוציאליזם" – מהמילה "סוציאלי". מה פרוש המלה? מה יש אצלנו שקשור למונח – האם שמעו על "עובד סוציאלי"? "עובדת סוציאלי"? מה הם מנסים לעשות? לעזור לחלשים, נכון? אז הסוציאליזם ניסה להשיג שוויון הין כולם ושאף להגיע לקומוניזם. ספרו להם על הקיבוצים, שאף הם מנסים לחיות בצורה שוויונית ככל הניתן. האם הנכדים חושבים שטוב שכל האנשים יהיו שווים? את מי הנכדים רואים כשווים להם?

ספרו לנכדים על התרבות הרוסית המפוארת: הסופרים טולסטוי,דוסטוייבסקי, גוגול, צ'חוב, פושקין המשורר, צ'ייקובסקי,פרוקופייב ובורודין המלחינים. הם ודאי לא יזכרו כלום מכל השמות, אבל לא יזיק לנכדים לשמוע מעט מהשמות המפורסמים – אולי יעזור להם פעם במשחק טריוויה.

ספרו להם שרקדני הבלט המפורסמים ביותר היו רוסים ועד היום אנשים מתפעלים מהרקדנים הרוסים. הנכדים לא שמעו על נורייב, אבל ודאי צפו ב"רוקדים עם כוכבים" ויודעים שמיטב הרקדנים הם ממוצא רוסי. גם שחמטאים מכובדים באו משם.יש מה ללמוד מהם...

מוסקווה היא עיר הבירה של רוסיה והכיכר האדומה היא אחד הכיכרות המפורסמים בכל העולם. הראו לנכדים את התמונה של הקרמלין והסבירו להם מה חשיבותו – שם יושבת הממשלה הרוסית. הראו להם תמונה של קתדראלת סנט וסילי עם הגגות בצורת בצלים.האם אחד הנכדים שמע פעם על לנין? על סטאלין? אם טרם שמע , הניחו לו – עוד ישמע פעם.

אז מה אוכלים ברוסיה? אוכלים בורשט סלק, שהוא מלא בברזל – אז לא יזיק אם נכין כמנה ראשונה היום בורשט. רק שהנכדים ישמרו על הבגדים כדי שהבורשט לא יכתים אותם- קשה לסלק כתם של סלק.

כמנה עיקרית יאכלו עוף עם תפוחי אדמה וסלט כרוב – הכרוב הוא ירק מאד מכובד ברוסיה.

את הקינוח אני כבר משאירה לדמיונכם. בתאבון!

סביב העולם בשמונה ימים: סין.

נניח שהנכדים שלנו בני 4, 6 ו-8. הם כבר כולם במערכת החינוך וכבר מכירים שמות של ארצות רחוקות. בואו נבדוק אם הנכדים שמעו על ארץ סין. האם שמעו גם על יבשות? מה ההבדל, לדעתם, בין ארץ ליבשת? אפשר בהחלט להסביר להם, במידה והם לא יודעים ולספר לנכדים שארץ סין נמצאת ביבשת אסיה. תראו להם על אטלס עד כמה היא גדולה ורחבה לעומת ארץ ישראל שלנו.

ספרו לנכדים שבסין לכל משפחה מותר להביא רק ילד אחד. מה דעתם של הנכדים? כמה מהם הם בנים יחידים ועד כמה הם אוהבים את המעמד של להיות בן יחיד?

אפשר לפתח שיחה ארוכה על יתרונות וחסרונות של להיות בן יחיד ולשמוע מה כל נכד חושב על כך.

הגיע הזמן להרחיב מעט את הידע: להראות להם את דגל סין. בא לכם להסביר לנכדים שהאדום של הדגל מסמל את צבע המהפכה הקומוניסטית – אבל אולי זאת פעם ראשונה שהנכדים שומעים על הקומוניזם, אז אפשר לוותר על כך.

שאלו את הנכדים אם אכלו פעם אוכל סיני. מה אכלו? הם יודעים שהאורז הוא מרכיב עיקרי במזון הסינים? ספרו להם שהסינים אוכלים כדברי הבדיחה: כל מה שיש לו כנפיים והוא לא מטוס, כל מה שיש לו ארבע רגליים והוא לא שולחן או כסא, כל מי שיש לו שתי רגליים והוא לא בן אדם – וכל מה שיש לו מרבה רגליים, הרי זה משובח. ללא קשר לכשרות, גם החילוניים נגעלים מרוב המאכלים הסיניים המסורתיים. חפשו להראות להם באינטרנט איך נראה שוק אוכל סיני – רק אל תעשו זאת לפני ארוחת הצהריים, כדי לא להרוס לנכדים את התיאבון...

ספרו לנכדים שהסינים היו הראשונים שגידלו תולעי משי ולמדו לעבד את המשי לארוג בגדי משי.מה אוכלות תולעי המשי – מי יודע?

כמה אותיות יש באלף-בית הסיני – מי יודע? (לא מי יודע את האלף-בית הסיני – מי יודע כמה סימנים יש בו!) למעשה, אפשר לקרוא להם "סימנים" והם הצטמצמו היום ל-7000, אבל בשימוש יש "רק" 5000....ספק שהנכד יכול בכלל לקלוט את המספרים האלה.

הנכדים יתלהבו יותר אם תספרו להם שהסינים עשו עבודות נפלאות בשנהב ובעץ, שהיו להם מסורות של לכבד אחד את השני ועשו את אחד הדברים הבודדים שנראים אפילו מחללית על פני כדור הארץ: הם הקימו את החומה הסינית, הקיימת עד עצם היום הזה. הראו לנכדים תמונה של החומה הסינית וספרו להם שהיא הוקמה כדי למנוע פלישת מונגולים לאדמת סין. האם הנכד בן ה-8 יכול לחשוב על עוד מקומות בעולם בהם מקימים חומות? אולי אפילו בארץ ישראל? ולאיזו מטרה?

אם הנכדים כבר עייפו מסין ומנפלאותיה, הגישו להם ארוחת צהריים של עוף עם אורז – פילאף, פלוב, מכלובה – או כל שם שתרצו לקרוא לו. הפתיעו את הנכדים בעוגיות מזל שקניתם מבעוד מועד, בתור קינוח קצת אחר. בתאבון!

סביב העולם בשמונה ימים: ארצות הברית

הנכדים כבר "חרשו" את אירופה: הגיע הזמן שנחצה יחד את האוקיאנוס האטלנטי ונגיע לארצות הברית של אמריקה.

היות וביום הקודם היינו בספרד, זה הזמן לשאול את הנכדים מי היה הראשון ש"גילה" את אמריקה. הם לא יודעים? אז ספרו להם על קריסטופור קולומבוס, על כך שהוא בסך הכול חיפש דרך קצרה יותר להגיע להודו – וכאנקדוטה, ספרו להם גם על ביצת קולומבוס.

מה יודעים הנכדים על הסמל של ארצות הברית? פסל החרות, כמובן, המקבל את פני המגיעים לחוף בניו יורק. האם אתם זוכרים שזאת הייתה מתנה מצד ממשלת צרפת לארצות הברית בסוף המאה התשע-עשרה?

והנה הזדמנות לספר לנכדים שהמאה התשע-עשרה התחילה משנת 1801 (ב-1 לינואר, ליתר דיוק) ונמשכה עד שנת 1900 (ה-31 לדצמבר שבאותה שנה). כמובן שהמאה העשרים התחילה משנת 1901 (ב-1 לינואר, ליתר דיוק) ונמשכה עד שנת 2000 (ה-31 לדצמבר שבאותה שנה).

מי מהנכדים שעדיין לא יודע שאנו חיים היום במאה העשרים ואחת – הנה הזדמנות נאותה לדבר על כך.

אם הנכד מעל גיל 6, אפשר לשאול אותו כמה שאלות. אם הוא צעיר יותר או לא הספיק כל-כך להתעמק באטלס, אנחנו נעזור לו. למשל:

באיזו יבשה נמצאת ארצות הברית? באמריקה, כמובן. ולא לשכוח להראות את היבשה על המפה שבאטלס – או באינטרנט, או על גלובוס, אם יש לכם כזה בבית. ספרו לנכדים גם שזאת היבשת היחידה שיש לה אחות דרומית לה, וכך הנכדים ישמעו על אמריקה הצפונ-בונית ועל אמריקה הדרומית.

מה עיר הבירה של ארה"ב? עיר הבירה של ארה"ב היא וושינגטון, על אף שכול הנכדים שמעו על ניו יורק. זה בערך המצב של תיירים בישראל שמופתעים שדווקא ירושלים, ולא תל אביב, היא עיר הבירה של ישראל...

האם הנכדים יודעים איך נראה דגל ארה"ב? אם לא, תראו להם ודברו על שלושת הצבעים:כחול-לבן-אדום, המופיעים גם בדגל צרפת. הסבירו שכל כוכב מסמל מדינה מתוך המדינות המשתתפות בברית של ארצות הברית. תנו להם לספור את הכוכבים, אם הנכדים כבר יודעים לספור.

מה הנכדים יודעים על האוכל של האמריקאים? יש מישהו שלא שמע עדיין על המבורגר? על קוקה-קולה? אכלו פעם במק דונלד? טעמו ממרח בוטנים?

אגב, ציינו שהאמריקאים מנסים להתרחק מהמבורגרים וצ'יפס ולעבור לאוכל בריא יותר – סלטים, פירות, ירקות מבושלים.

הגיע הזמן להכין ארוחת צהריים בסגנון אמריקאי: תכינו לנכדים סלט ירקות גדול עם הרבה חסה, קציצת בשר בתוך לחמנייה עם קטשופ (רק פעם אחת, כדי לסמל את הפרידה מההמבורגר) ופרי לקינוח.

בתאבון!

סביב העולם בשמונה ימים: ספרד.

עדיין נותרו אי-אלו ארצות באירופה, לפני שנמצה את היבשת ונמשיך לנוע ליבשות חדשות. הפעם נניח, לצורך העניין, שהנכד רוצה לנסוע לספרד.

אם הנכד מתעניין בגיאוגרפיה, אפשר לשאול אותו כמה שאלות. אחרת, אנחנו נעזור לו. למשל:

באיזו יבשה נמצאת ספרד? באירופה, כמובן.

מה עיר הבירה שלה? מדריד, לפי השמועות..

האם הנכד יודע איך נראה דגל ספרד? אם לא, הראו לו אותו בגוגל ונסו יחד לבחון את הסמל של ספרד – הוא מעניין מאד.

מה המאכלים הידועים כספרדיים ממש? הפאייה – שזה מאכל של הרבה אורז וחלקי בשר/ עוף / דגים או סוגים אחרים המקובלים שם. לא לשכוח את הטאפאס – שזה כעין כריכים קטנטנים, צבעוניים וטעימים.

לקינוח, -דמיוני, כמובן – ספרו על המרציפן המפורסם, שהוא למעשה תערובת של שקדים וסוכר.

האם יודעים הנכדים שספרד הייתה פעם בעלת מושבות רבות? האם שמעו על קריסטופור קולומבוס שיצא לחפש קיצור דרך להודו וגילה את אמריקה?

מה ידוע לנכדים על מלחמות השוורים? אם הנכדים רגישים, אפשר לדלג על הקטע – הלוואי והספרדים היו מדלגים עליו גם...

אפשר לספר להם על ברצלונה, על אנטוניו גאודי ועל הארכיטקטורה המדהימה שלו – ושל ברצלונה, כמובן. גלשו יחד לאינטרנט וצפו בכמה מהבניינים היותר מפורסמים שלו, כמו

Sagrada familia, Park Guell,Casa Batllo

לאחר שמיציתם את הארכיטקטורה, הגיע תור הגסטרונומיה: תכינו יחד טאפאס ישראלי מכל מיני ירקות חתוכים וממרחים שהילדים אוהבים, תוסיפו אורז מבושל לעוף שבישלתם, הוסיפו תבלינים אהובים וקראו לזה פאייה (אף אחד לא יתבע אתכם על זה לדין, ועד שהנכדים יגיעו לספרד כבר ישכחו את טעם הפילאף המחופש והמכובס).

בתאבון ן – ADIOS!

סביב העולם בשמונה ימים :אנגליה.

כפי שיודעים לספר זקני צפת, פעם היה כאן מנדט בריטי. לזכרו- ושלא לברכה - נטייל היום בדמיוננו, יחד עם נכדינו, במחוזות אנגליה הקסומה והקדומה.

נשאל את נכדינו מה הם יודעים על אנגליה? היכן היא ממוקמת? האם היא יבשה? אי? חצי אי? מה עיר הבירה? מה שם הנהר העובר בה? מה זה הביג בן? מה יש בראשו של המגדל הזה? מי המלכה היום?

בואו נשאל את הנכדים – גם הקטנים שבהם – אילו מילים באנגלית הם יודעים? מה המילים שהן אנו משתמשים עד היום, אפילו בעברית? כמה מאתנו אומרים טוגנים במקום צ'יפס, אומצה במקום סטייק, להתראות במקום ביי – ועוד כאלה ביטויים .

אם הנכדים מעט גדולים יותר, בואו ננסה לנהל אתם שיחה באנגלית. נתאר מצב שאנחנו בלונדון – אפילו אם היא לא מחכה לנו – נכנסים לחנות ורוצים לקנות אוכל או בגד. איך הם יסתדרו במצב הזה? מה הם מסוגלים לומר באנגלית – אפילו בשגיאות ועם מבטא צברי איכותי בלדי.

כאנקדוטה, ספרו לנכדים מה המקור של הביטוי "פעם שלשית גלידה". הכוונה, כמובן, שאם שני אנשים נפגשים במקרה פעמיים, הם אומרים אחד לשני "פעם שלשית גלידה" כשהכוונה היא שבפעם השלישית בה ייפגשו, יכבדו זה את זה בגלידה.

מסתבר שמקור הביטוי הוא באנגלית. בזמן המנדט, כששני בריטים נפגשו פעמיים, הם אמרו זה לזה בצחוק:

- Third time, I scream!

מה שבעברית של ימינו היה נשמע כמו

- פעם שלישית, אני אצרח!

מה קרה אז? כשהיהודים שמעו את המשפט

- Third time, I scream!

הם שמעו אותו כך:

- Third time, Ice-cream!

שהתרגום של זה הוא כמובן "פעם שלישית גלידה".

אז מה אוכלים באנגליה? פיש אנד צ'יפס?(דגים וטוגנים) יש מישהו שלא יודע מה זה צ'יפס, כולל נכדים בני 3?

מי זוכר איך נראה הדגל הבריטי? ואיך לבושים החיילים של משמר המלכה? האם הם מכירים שמות של בני משפחת המלוכה?

מה הנכדים יודעים על הכדורגל האנגלי? האם הנכדים מכירים שמות של קבוצות כגון מנצ'סטר יונייטד, ארסנל? שמעו על החיפושיות? אם כן, כמה חברים היו בלהקה ומה שמותיהם?

לגבי ספרות, למשל – כדי שנעלה את רמת התרבות של החבר'ה, האם הנכדים שמעו על וויליאם שיקספיר? האם הגדולים יותר שמעו על איזו הצגה שלו או אולי על כמה הצגות?

אם אתם רוצים לגוון את היום, תכינו פתקים: פתקים עם שמות של שירי החיפושיות, פתקים עם שמות של הצגות של שייקספיר.ערבבו את הפתקים. כעת תערכו חידון: כל נכד יוציא פתק מהערימה. אם הוא לא יודע עדיין לקרוא, אתם תקריאו שם של אחד מהפתקים והאחרים יצטרכו לנחש האם זה שיר של החיפושיות או שם של מחזה של וויליאם שיקספיר?

כעת עוברים להכנת ארוחת צהריים: דג מטוגן – רצוי ללא עצמות, צ'יפס וגלידה לקינוח – גם אם לא נפגשתם שלוש פעמים.

שיהיה לכם יום נעים – או, בשפת המקור:

-Have a nice day!

סביב העולם בשמונה ימים: איטליה.

הנכדים באים להתארח שוב. הפעם נבקר בארץ ים תיכונית אחרת – בארץ המגף: איטליה. זה המקום והזמן לשאול את הנכדים מדוע איטליה נקראת ארץ המגף? יורד שם כל הזמן גשם? אולי יש סיבה אחרת? אם יש בביתכם אטלס או גלובוס של כדור הארץ, הראו לנכדים את מיקומה של איטליה , את צורת המפה שלה ושאלו שוב: מדוע נקראית איטליה ארץ המגף? מה מזכירה הצורה שלה?

נניח, לצורך העניין, שהנכד רוצה לנסוע לאיטליה.

יש להניח שהנכד גם יוכל להגשים את חלומו לנסוע לאיטליה מהר יותר מאתנו בגילו. כשהיינו ילדים, אם נסענו ברכבת לתל אביב זה היה מאורע חגיגי מאין כמוהו. גם זכרנו אותו לאורך זמן רב כחוויה מיוחדת.

הזכירו לנכדים שוב את ז'ול ורן ואת ספרו " סביב העולם ב-80 יום".

אבל עם או בלי ז'ול , כל נכד רוצה לנסוע לחו"ל. מה הוא יודע על איטליה?

אם הנכד מעל גיל 6, אפשר לשאול אותו כמה שאלות. אם הוא צעיר יותר או לא מתעניין כל-כך בגיאוגרפיה, אנחנו נעזור לו. למשל:

באיזו יבשה נמצאת איטליה? באירופה, כמובן.

מה עיר הבירה שלה? רומא, נכון לעכשיו.

מה הסמל של רומא? הקולוסאום, כידוע.

האם הנכד יודע איך נראה דגל איטליה? אם לא, תזכירו לו שזה שלושה צבעים:ירוק-לבן-אדום. הציעו להרכיב את הדגל מאבני לגו,קוביות, או חלקים של כל משחק אחר. אין לכם פריטים שיכולים להתאים להרכבת דגל? תמיד אפשר לצייר ולצבוע.

מה המאכלים הידועים כאיטלקיים ממש? הפיצה. פסטה ברוטב בולונז. לזניה. גלידה איטלקית!

אילו ערים מפורסמות יש עוד באיטליה? ונציה, שרחובותיה הם תעלות מים. פיזה, שהמגדל הנטוי שלה מפורסם בכל העולם. אגב, לו היה המגדל עומד ניצב, מי היה יודע עליו היום? אף אחד! מסקנה: לפעמים יש יותר סיכוי להתפרסם בזכות טעות מאשר בזכות עבודה תקינה. אבל זה לא אומר שהנכדים צריכים להסיק ששווה יותר לשבש עבודות מאשר לעשות אותן נכון, כן?

לאחר שהתעייפתם מכל הידע הנרחב על איטליה, זה הזמן להכין יחד עם הנכדים ארוחה איטלקית.

אז מה בתפריט היום? גשו לסופר הקרוב לקנות פסטה, הכינו פסטה ברוטב בולונז או פיצה ביתית* . הכינו מרק מינסטרונה מירקות וקנחו בגלידה חלבית טובה.

אפשר לדבר מעט על האומנים האיטלקיים: לאונרדו דה וינצ'י, מיכלאנג'לו, טינטורטו, בוטיצ'לי,טיציאן; על המוזיקאים :ורדי,פאגאניני, דוניצטי, ויוולדי. אתם ממש בקטע של להעביר זמן? ספרו לנכדים על בונה הכינורות סטרדיבריוס. הסבירו להם שכינור של סטרדיבריוס, שנעשה בסוף המאה השבע-עשרה או בתחילת המאה השמונה-עשרה, (ז"א בערך בשנת 1700) הוא כעת בן 300 שנה ושוויו כיום כשני מיליון דולר.( למשל: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000606724

אם תרצו לשעשע את הנכדים, ספרו להם בדיחה: כנר ישראלי נסע לחו"ל עם כינורו (לא, הוא לא נכנס לאכול סנדביץ' כמו בעיתון גלובס...) הכנר היה חייב להצהיר על הכינור במכס ביציאתו מהארץ, כדי שיוכל להחזירו מבלי לשלם עליו מכס. הוא אמר למוכס שהכינור הוא סטרדיווריוס, בן 300 שנה וערכו כשני מיליון דולר.

המוכס הביט המום בכינור שנראה די ישן ושאל בתימהון:

- הכינור המשומש הזה עולה שני מיליון דולר? אז כמה עולה כזה חדש?!!

ועוד בדיחה לקינוח: תיירת חזרה מטיול באיטליה. היא נשאלה:

-איך רומא?

- לא משהו...הכול שם ישן נורא!

תיהנו מהטיול הדמיוני עם הנכדים לאיטליה ובתאבון.

סביב העולם בשמונה ימים :צרפת.

הנכדים באים להתארח ואנחנו מחפשים רעיונות איך להעביר אתם את הזמן בצורה מעניינת ומשעשעת. לא בטוח שהם קראו את "מסביב לעולם ב-80 יום" של ז'ול ורן – אם הם בכלל יודעים מי היה ז'ול ורן...

עם או בלי ז'ול , כל נכד רוצה לנסוע לחו"ל. מה הוא יודע על ארצות הנכר? לאן היה רוצה לנסוע?

בקצב בו מתקדם העולם היום, קרוב לודאי שהנכד יזכה לנסוע לחו"ל בגיל שאנחנו נסענו לפתח - תקווה. זה לא צריך למנוע מאתנו – וממנו – לבלות מספר שעות יפות בהכרת הארץ אליה היה רוצה לנסוע.

נניח, לצורך העניין, שהנכד רוצה לנסוע לצרפת.

אם הנכד מעל גיל 6, אפשר לשאול אותו כמה שאלות. אם הוא צעיר יותר או לא מתעניין כל-כך בגיאוגרפיה, אנחנו נעזור לו. למשל:

באיזו יבשה נמצאת צרפת? באירופה, כמובן.

מה עיר הבירה שלה? פריז, נכון לעכשיו.

מה הסמל של פריז בפרט ושל צרפת בכלל? מגדל אייפל, כידוע.

האם הנכד יודע איך נראה דגל צרפת? אם לא, תזכירו לו שזה שלושה צבעים:כחול-לבן-אדום. הציעו להרכיב את הדגל מאבני לגו,קוביות, או חלקים של כל משחק אחר. אין לכם פריטים שיכולים להתאים להרכבת דגל? תמיד אפשר לצייר ולצבוע.

מה המאכלים הידועים כצרפתיים ממש? הבאגט; הקרואסון (שרק לאחרונה גיליתי שמקורו בווינה); היינות ; הגבינות .

אגב, ספרו לנכד הסקרן שהצרפתים נוהגים לאכול את הגבינות כקינוח, בתום הארוחה (ואם זוכרים את הגבינות, זה לא פלא: לו היו אוכלים את הגבינות בתחילת הארוחה, הריח שלהם היה הורס את התיאבון ושום איחולי

BON APPETIT

(כבר לא היה מועילים....

לאחר שהתעייפתם מכל הידע הנרחב על צרפת, זה הזמן להכין יחד עם הנכד ארוחה צרפתית.

אז מה בתפריט היום? גשו לסופר הקרוב לקנות באגט, הכינו סלט ניסואז – על שם העיר ניס, כמובן . הכינו מרק בצל עם קרוטונים ומעט גבינה מגורדת מעל, גראטן תפוחי אדמה ועוגת נפוליון.

יש להניח שהנכד ישבע כבר אחרי הסלט – לא ישבע מהאוכל, אלא מההכנות של האוכל. אם כך, ותרו על חלק מהמנות או שתתמודדו לבד .

תיהנו מהבילוי עם הנכד בצרפת ו-

BON APPETIT !

מדור לכל הדורות.

ציוד: מחשב אישי / טלפון סלולרי או כל ציוד שנדרש לפעילות שתבחרו.

היום המדור יעסוק בקשר שבין הדורות – בעיקר בנושא "חינוך עם חיוך".הסבים מנסים ללמד את הנכדים הרבה מאד דברים, אבל הנכדים לא תמיד פנויים להקשיב ולשמוע.

לשם שינוי, בואו ננסה היפוך תפקידים: בואו ניתן לנכדים ללמד אותנו דבר או שניים. כך ניתן להם הזדמנות לשפר את כושר הביטוי, לחזק את הביטחון העצמי, ללמוד להסביר בבהירות ולראות איך זה לשמור על קשב הקהל ( במקרה זה, הקהל הוא סבתא סופיה).

אם יש בנמצא במשפחה ילד בן 10, בקשו ממנו שילמד אתכם פונקציה חדשה בטלפון הסלולארי שלכם. בודאי יש עדיין אי-אלו דברים שקיימים בטלפון שלכם ואתם עדיין לא ירדתם לסוף דעתם ולהתחלת ידיעתם.

יש לכם נכדה בת 12? כיף לכם! בקשו ממנה שתסביר לכם איך משתמשים בפייסבוק. גם אם נדמה לכם שאתם יודעים על זה את ה-כ-ל, תגלו במהרה שיש עוד שניים – שלושה סודות כמוסים שהנכדה יודעת – וגם תשמח לחלוק אותם אתכם. גם אם לא תשתמשו בכל הידע, זאת דרך נחמדה – וקצת אחרת – לבלות עם הנכדים.

אם יש נכד או נכדה מתבגרים, שבו אתו ובקשו ממנו שיסביר לכם על האפליקציה האחרונה שאפשר להוריד חינם לסלולארי, למה היא משמשת ואיך אפשר לחיות אתה – כי הרי בלעדיה חיינו מצוין עד עכשיו, לא?

אם השיעור עבר בהצלחה, שאלו בתמורה את הילד אם יש משהו שהוא היה רוצה ללמוד מכם. אולי בא לו ללמוד לאפות עוגה? להחליף גומייה בברז דולף? ללמוד על טיפוח צמחי גינה או מרפסת? לשמוע סיפור שיש בו מוסר – השכל?

כל אחד מאתנו למד דבר או שניים במשך חייו ( ובואו לא נדבר כמה דברים מאלה שנלמדו, נשכחו מזמן...)מכל מצבור הידע הזה, בודאי אפשר למצוא כמה דברים שיכולים להעשיר את הידע של הדור הצעיר – על אף הרגשתו שהוא כבר יודע הכול הכי טוב!

כאשר הנכד ישב ולימד אתכם, הוא נכח שאפשר ללמוד בכל גיל ולא בושה לשאול. עצם העובדה שביקשתם ממנו עצה או עזרה, הקשבתם לו בקשב רב ( מבלי שתזדקקו לריטלין) ואולי גם תשתמשו במה שלמדתם – הוא יסיק מכך שכל עוד חיים – לומדים. אז אם אתם מוכנים ללמוד ,אין שום סיבה שהוא , בגילו הצעיר והרענן, לא ירצה ללמוד גם.

אם ניסוי הכלים – והכללים – עבר בשלום, אפשר לעבור לפרק ב': הציעו גם לחבריכם לנהוג כמוכם וסכמו אתם את הדבר הבא: אם אף הם יהיו מרוצים מהלמידה המשותפת עם הנכדים, החליטו להיפגש פעם בחבורה. כל סבא יביא נכד "מומחה" בתחום מסוים שמוכן לחלוק את ידיעתו עם חבורה של סבים כמוכם ונכדים כמוהו. אפשר ללמוד כמה דברים, וגם עצם החוויה תהיה מאד מעשירה ומעניינת.

יום היפוך .

ציוד: בגדים רגילים והומור.

אנא שימו לב היטב לכותרת: זה לא "יום הפוך" – כאלה יש לנו בשפע, לצערנו, גם מבלי שנתכנן אותם. כאן הכוונה היא בסך הכול ליום חופש בו עלינו לארח את אחד – או יותר – מבין הנכדים שלנו.

בואו נציע לו – או להם – שנתחלף בתפקידים: הוא יהיה הסבא – או הסבתא – ואת תהיי הנכד. זה אומר שהוא צריך לנסות לפנק אותך ואת צריכה להתפנק אצלו. נראה אותו!

נתחיל מהבגדים. את לא צריכה ללבוש מכנס קצר וגופיה, אבל כדאי שתלבשי משהו "זרוק" או לפחות ספורטיבי. פתחי את הארון לפני הנכדה ותני לה לבחור לפחות פריט אחד מהגרדרובה – משהו שהיא יכולה ללבוש, גם אם זה מצריך חגורה או סיכת בטחון – ליתר בטחון.

נעבור כעת לפעילות הוורבלית – כלומר, לדיבורים השוטפים. הנכד צריך לנסות לדבר בסגנון שלך – וגם במבטא שלך, אם יש כזה. את, מצדך, מוזמנת לחקות את הסלנג שלו, כולל טעויות כגון "שני בנות" או "שלוש שקלים". מעניין אם גם הנכד ינסה לתקן את הטעויות, כפי שאנחנו עושים בדרך-כלל.

אם הנכד מרבה להשתמש בביטוי הנפוץ למדי "לא בא לי" – הנה לך הזדמנות פז לזרוק על ימין ועל שמאל ש"לא בא לך".

אגב, אם יש לו טריקים ושטיקים שאת פחות אוהבת, הנה לך הזדמנות להראות לו איך הקונצים שלו נראים בעין זרה. מעניין מה זה יעשה לו....את עוד עשויה להיות מופתעת, כשתגלי שלראות את עצמו בראי, לבחון את התנהגותו מבחוץ, תרמה לשינוי חיובי בהתנהגותו.

נסי לעשות לנכד "שיקוף". הכוונה היא לכך שאם יש לנכד התנהגות שמפריעה לך, זה הרגע בו את מוזמנת לחקות את הקטע המפריע ולעשות אותו. נניח, למשל, שהוא נוהג לשחק בשיער בצורה מוגזמת (הכוונה לא לחזרות לקראת הופעה במחזמר "שיער", אלא סתם משיכת השיער שלו לכל מיני כוונים מנוגדים לצורת הצמיחה הטבעית של השערות). תתחילי גם את לשחק בשיער שלך, כך שהנכד יבחין איך זה נראה לצופה מהצד. אתה , סבא, אם אתה קרח, תהיה לך בעיה טכנית קטנה – אבל תנסה להתגבר עליה!

נניח, למשל, שהנכדה מכרסמת ציפורניים בהיסח דעת. נסה גם אתה, סבא, לחקות אותה – על אף שאני משוכנעת שטעמת בחייך גם מעדנים טעימים יותר.

אני משוכנעת שהיום הזה יוסיף לכם המון צחוק ושמחת חיים – ואולי נציגי הדורות ילמדו דבר או שניים על עצמם ועל זולתם.

יום כיף לכם!

תצפית על ציפורי החצר.

ציוד: מצלמה, משקפת, הרבה סבלנות.

היום כדאי להקדיש מעט תשומת לב גם לטבע שמתחת לאף. בחצר הבית -או בגינה הקרובה אליו - יש כל הזמן פעילות ענפה על ענפי העצים. הציפורים עפות, מתקשרות ביניהן, משמיעות ציוצים וממלאים את האוויר בחיים ובצלילים. נצטייד בנכד או נכדה, בשתי משקפות ובמצלמה, נעמוד מתחת לאחד העצים בשעות בהן אין רעש של ילדים משחקים מסביב. צפויה לנו חוויה מקסימה, וכדאי להנציח אותה במצלמת וידאו - או במצלמה רגילה, אם אין אחרת.

כדי להבין למה אפשר לצפות, צפו בסרטון הבא:

http://www.youtube.com/watch?v=5Bzyu2_7SNo

תהנו!

הכנת מערכת תופים.

ציוד : קופסאות שימורים בגדלים שונים, מקלות אכילה, סרט הדבקה.

הנה הנכד מודיע שהוא שב לבקר. סיפרנו לו שהולכים להכין עוד מספר כלי נגינה. כבר הכנו עם הנכד גיטרה ורעשנים. הגיעה זמנה של מערכת התופים.

כנסו יחד למזווה שלכם ובחרו מתוכו כמה קופסאות קונסרבים, בגדלים שונים. אפשר לקחת קופסת מלפפונים חמוצים גדולה, קופסה בינונית של לפתן, קופסה מפח דק יותר של קפה – ועוד מהמלאי המצוי.

כעת תציעו לנכד לסדר את הקופסאות על הרצפה החשופה של הסלון או של פינת האוכל, כדי לא להחניק את הצלילים בתוך השטיח.

כעת עוברים להכנת המקלות (הנקראים בלועזית "בגטים", אבל הכוונה הפעם איננה ללחם הצרפתי, אלא למשהו פחות טעים, אבל לא פחות נעים).

הנכד יקח עפרונות ארוכים, מקלות אכילה סיניים ( הנקראים בלועזית "צ'ופ-סטיקס") או סתם מקלות של שיפודים.כעת הלבישו בקצה השיפודים חרוזים צבעוניים גדולים והדביקו אותם בדבק. לאחר שהדבק יתייבש, הנה עומדים לרשותכם זוג בגטים לתיפוף.

הערות לסדר ולמניעת תאונות, חלילה: אפשר להשתמש בקופסאות שימורים ריקות, בתנאי שמדביקים סרט בידוד על הצד החתוך של הקופסא, כדי למנוע אפשרות שהנכד ייפגע . כמובן שיש להניח את הקופסאות הריקות עם הצד הפתוח כלפי מטה ועם הצד הסגור כלפי מעלה.

במידה ואלה קופסאות ריקות ומוגנות היטב, אפשר להציע לנכד להשקיע מעט זמן ולקשט את התופים. הנכד יכול להדביק עליהם ניירות צבעוניים מחוברות של נייר כרומו, או שיצור מקופסאות השימורים יחידה אחת ע"י קשירה של סרטים צבעוניים סביבם – כך שיראו ממש כמו תופים שעל הבמה ממש.

כעת הנכד יכול להעמיד את מערכת התופים על שולחן נמוך, להתיישב על שרפרף בגובה תואם ולהתחיל לתופף. הציעו לו לתופף על פי שיר מוכר, מבלי שיספר מראש מה השיר הנבחר. עליכם, המבוגרים הסובבים אותו, לנחש על פי התיפוף מה השיר הנבחר.

הכנת רעשנים.

ציוד: 4 גביעי לבן, סרט הדבקה, גרגרי שעועית/ עדשים / אפונה או חומוס יבשים, סרטים צבעוניים, מדבקות צבעוניות או נייר צבעוני, נייר כסף וכו'.

כפי שהבטחנו, אנחנו מוסיפים עוד רעיונות להכנת כלי נגינה, עד שנצליח ליצור תזמורת שלמה – ואוי לאוזניים שכך שומעות...

לאחר שאתם אוכלים את הלבן של ארוחת הערב, אל תשליכו את הגביע. תשקיעו עוד מאמץ קטן ושטפו אותו. אספו כך עוד שלושה גביעים. אגב, אם אתם נוהגים לאכול שמנת , הגביע יתקבל באותה צורה – הקלוריות לא ישנו כאן...

כשהנכדה מגיעה, הציעו לה להכין רעשנים לתזמורת תוצרת בית. הנכדה צריכה לשים בשני גביעים כשתי כפות של גרגרים יבשים. אם הגביעים שקופים, אפשר לשים תערובת של כמה סוגי גרגרים, בשביל הצבעוניות הנשקפת.

כעת יש להצמיד מעל כל גביע עם גרגרים, גביע נוסף, ריק, כך שהפתח של הגביע הריק הוא מול הפתח של הגביע המלא. יש להתאים את הפתחים ב-ד-י-ו-ק ולהדביק סביב היטב בסרט הדבקה (אולי הנכדה תזדקק לעזרה בשלב הזה).

כעת הגיע שלב הקישוט: הנכדה יכולה להדביק נצנצים, מדבקות צבעוניות או לעטוף את כל "היצירה" בנייר כסף, בנייר צבעוני או בסרטים צבעוניים.

הנה יש לנכדה כעת זוג רעשנים צבעוניים ומקסימים!

אם בא לה, היא יכולה גם להמשיך וליצור ידית לכל רעשן. הידית יכולה להיות זוג מקלות ארטיק, אותם היא תצמיד לאחת מתחתיות הגביע בעזרת סרט הדבקה, בליפוף חזק סביב בגביע. בדיוק באותה צורה ניתן להכין רעשנים מבקבוקי שתייה קלה. במקרה של בקבוק, הנכדה צריכה לכל רעשן רק בקבוק ריק אחד, עם פקק תואם, כשצוואר הבקבוק – שבדרך כלל מקבל קונוטציה שלילית – יהיה הפעם דווקא גורם חיובי: הוא ישמש לה כידית אחיזה וניעור.

הכנת גיטרה מקופסת נעליים.

ציוד: קופסת נעליים ריקה, גליל של נייר מגבת ריק, סרט הדבקה, כמה גומיות ברוחב ובאורך משתנה, מספריים.

בימי החורף הקרים והארוכים, זקוקים לחום ולשמחה. הנה רעיון להוסיף תעסוקה לנכדים, וגם להעניק שמחה לכל המשפחה.

כשקונים נעליים חדשות לאחד הילדים, קחו גם את הקופסה הביתה. כבר קניתם את הנעליים ולא לקחתם את הקופסא? כנסו לחנות הנעליים הקרובה לביתכם ובקשו קופסא ריקה – אני משוכנעת שלא יסרבו לכם. תוכלו ללכת עם הנכד, כדי להוסיף עוד חוויה משותפת.

בבית, שבו יחד עם הנכד. קחו זוג מספריים וציירו על מכסה הקופסא עיגול גדול. על אחת הדפנות הצדדיות ציירו עיגול בגודל זהה לגזרתו של גליל המגבות.

היעזרו במספריים וגזרו את שני העיגולים .הכניסו את גליל הנייר הריק לפתח הצדדי של הקופסא והדביקו אותו היטב בעזרת סרט הדבקה.

הלבישו את הגומיות על מכסה הקופסא, לאורכו, אחת ליד השנייה.

הדביקו גם את מכסה הקופסה לגוף הקופסה עם סרט הדבקה.

כעת ציידו את הנכד במקל של ארטיק והוא יכול להתחיל לנגן על הגיטרה.אם הנכד בן 8 או יותר, נסו לנתח יחד את הצלילים המופקים מהגומיות על פי רוחבם ואורכם. מה מסקנתכם?

אם הנכד בן ארבע, למשל, אל תטרידו אותו עם שאלות מדעיות על פיזיקה. במקום מדעים, כדאי להעסיק אותו באומנות: תנו לו צבעים והציעו לו לצבוע את הגיטרה בכל דבר שעולה על דעתו . אם יש בהישג יד מדבקות צבעוניות, אפשר בהחלט לקשט את הקרטון של הקופסא במדבקות, לקשור סרט צבעוני בצד – או כל דבר שיכול להוסיף כיף של עשייה יצירתית.

אם צלילי הגיטרה לא משמחים מספיק לטעמכם, השמיעו שיר והציעו לנכד ללוות את המנגינה בצלילי הגיטרה תוצרת בית.

במאמרים הבאים, נביא רעיונות לעוד כמה כלי נגינה

.

הכנת חמאה משמנת מתוקה.

ציוד : שמנת מתוקה טרייה, צנצנת זכוכית נקיה עם פקק מתברג, שתי גולות זכוכית נקיות, נייר דבק.

בפעילות הזאת, שאורכת מספר דקות, גם מקבלים חמאה וגם הופכים נוזל למוצק. זאת הזדמנות לספר לנכדה את המשל על שני הצפרדעים שנפלו לחבית חלב. צפרדע אחד החליט שהוא לא מכיר את הנוזל הלבן הזה, פשט רגליים, טבע ומת. השני החליט שעל אף שאינו מכיר את הסביבה החדשה, יכה ברגליו ככל יכולתו. כך עשה, עד שהחלב הפך לחמאה, הצפרדע קפץ מחוץ לחבית - וניצל.

מוסר השכל: גם אם קורה לך דבר בלתי צפוי, אל תיכנע - תילחם!

פירות מצוירים.

ציוד: פירות שונים, דפי נייר, צבעי מים.

תנו לילד חצי תפוח עץ, חצי אגס, חצי שזיף, פרוסת תפוז - או כל פרי אחר שיש לכם במקרר. תנו לו קערית רחבה, בה יש צבע מים כלשהו ודף ניר. הילד יטבול את חצי התפוח, למשל, עם הצד החתוך, בצבע המים ואח"כ יניח אותו בזהירות על הניר. לאחר כמה שניות בהן לחצתם יחד חזק על מחצית הפרי, הרימו אותו מהניר. צורתו הצבעונית נותרה על הדף. תנו לצבע להתייבש: קיבלתם ציור של חצי תפוח!

אפיית עוגיות

ציוד: מתכון קל להכנה והמצרכים הנדרשים.

אגב, סעיף זה, כמו כל האחרים, מתייחס לבנים ובנות כאחד. אני משוכנעת שלא חסרים לכם מתכונים ללביבות, עוגיות, סלטים וליפתנים. שלפו מתכון מהמחברת האישית, ספר הבישול או אחד מאתרי האינטרנט וצאו לדרך – או, נכון יותר, כנסו למטבח. חגרו סינר לעצמכם, סינר לילדה ולעבודה!

אם החלטתם להכין בצק לעוגיות, השתמשו בעזרים ליצירת צורות. אם אין כאלה, גם כוס פשוטה תצלח.

אם בסוף האפיה תרצו מעט לנוח, תוך כדי כרסום העוגיות, קראו יחד את הסיפור " העוגיות של סבתא" ששלחה לי חברתי סלי אבידן, בצרופה שלמטה.

עוגה-עוגה - עוגה

..... במטבח נחוגה

תכינו יחד סלט פירות או סלט ירקות. במקרה של זה האחרון, הקדישו זמן להסבר על הרוטב, שהוא סוד ההצלחה של כל סלט.

תפירת עילית.

ציוד: בדים, חוטים, רצוי מכונת תפירה.

אם נהגתם פעם לתפור לעצמכם או לילדים, זאת הזדמנות להיזכר במנהג הישן. אני יודעת שמאז היבוא הזול של ביגוד מסין הרבה מאתנו הפסיקו לתפור, אבל לילדים זאת יכולה להיות תעסוקה נחמדה. שמלה לבובה, חצאית לילדה או מכנס לילד – כל דבר יעסיק בעיקר אתכם, אבל גם אותם. אין לכם בד בבית? תקריבו חצאית ישנה שנמאסה עליכם וטרם הספקתם לתרום אותה לויצו.

אולי חג פורים מתקרב? זה זמן מצוין להתלבט מה התחפושת הרצויה, איך להכין אותה ולהתחיל בביצוע.

יום קניות.

ציוד: זמן, כסף, עגלת קניות ונעליים נוחות לשניכם.

אני משוכנעת שהנכד מכיר היטב את הקניון הקרוב לביתו וביקר שם הרבה פעמים. אבל כמה פעמים הייתה לו הזדמנות לבקר בשוק? שוק אמיתי, לא שוק ספרים! קחו אותו לשוק בשעות הבוקר המוקדמות, רצוי לא ביום של לחץ, כמו סופי שבוע או ערבי חג. טיילו אתו בין הדוכנים, מלאו את העגלה בכל המצרכים הנחוצים לכם ותנו גם לו להתנסות: לבחור פירות, לסחוב עגלה, לשלם ולבדוק את העודף.

בואו נטייל בארץ.

ציוד: זמן ונעליים נוחות לשניכם.

מי בא לסבתא? ( ומתי ילכו?)

צאו לגינה או לפארק הקרובים לביתכם, במידה וגם אתם עירוניים כמוני. נסו לאתר ציפורים ולקרוא בשם של כל ציפור. הביטו בצמחים שסביב.אספו עלים בודדים או פרח אחד(לא מוגן) והניחו אותם בבית בין שני ניירות סופגים. גם נייר טואלט יכול לשמש אתכם, לצורך העניין.

שימו מעל הדפים שביניהם מונח הפרח, ספר כבד או מספר ספרים. כך ילמד הילד לייבש צמחים.

אנחנו על המפה-שימוש במפה.

ציוד: זמן, כרטיסיות, מפת העיר ונעליים נוחות לשניכם.

כל נכד חולם על הטיול הראשון לחו"ל. אם הוא כבר נסע, הוא חולם על הטיול הבא. הגיע הזמן ללמוד לקרוא מפה!

עלו לאוטובוס וסעו לאזור שאינכם מכירים. החליטו מראש על כתובת שברצונכם להגיע אליה. היעזרו במפה ותרגלו יחד אתו את השימוש במפה. במקרה ויש לכם

WAZE

זה הזמן ללמד גם אותו להשתמש באפליקציה הנחמדה הזאת.

סבתא סורגת - ללמוד לסרוג.

ציוד: זמן, חוטי צמר, זוג מסרגות או מסרגה אחת.

לא להאמין, אבל פעם סרגת סוודרים שלמים! נסי לא להיסחף, אבל נסי ללמד את הנכדה לסרוג. תתחילו מסרט לשיער, עברו לצעיף ותתקדמו לפי סבלנות הפרטנר/ית.

ריקודי עם.

ציוד: דיסק עם מוזיקה מתאימה.

נניח שאתה יודע לרקוד. למד את הנכדה ריקוד או שניים – זה לא יזיק לא לה, ולא לך, להתנועע קצת. אתה משתתף בחוג לריקודי עם? בקש מהמדריך רשות לצרף גם את הנכדה לשיעור אחד. היא תהיה מוקפת בתשומת הלב של המשתתפים ואולי תצליח להדביק גם אותה בהתלהבותך.

תושבי עירך קודמים - בואו נכיר את הסביבה הקרובה.

ציוד: נעלי הליכה, היכרות עם הסביבה הקרובה.

צאו לטייל ליד הבית. ספר כל מה שידוע לך – לא על השכנים, כי אם על השכונה. מתי הוקמה? מה מסמלים שמה ושם רחובותיה? מי ראש העיר היום ומי היה ראש העיר הראשון? מה הסיפור הכי פיקנטי על השכונה שלכם? האם גר פעם בסביבה איש מפורסם? מה היה פועלו?

אם אחד מהוריו של הילד למד בבית ספר בשכונה, קחו אותו ותראו לו את בית הספר. ספרו לו כמה מחוויות הלמידה של ההורה. נסו, כמובן, לציין את העובדה שאמו של הנכד הצטיינה בחשבון ודלגו על הפרט המכאיב שלא נתנו לה לשחק בתור נר שלישי בחנוכה בכתה ג'.

ירוק בעיניים-טיול בפארק הקרוב.

ציוד: נעלי הליכה, כרטיסיה.

סעו לפארק הקרוב ביותר לביתכם. טיילו בין השבילים, כנסו לפינת החי, אם יש כזאת שם. אם יש אפשרות לשוט בסירה, שכרו סירה לחצי שעה או לשעה ותני לנכדה להתנסות בחתירה. כמובן שלא כדאי להסתכן בנפילה לא מתוכננת ובשחייה בביגוד מלא!

אם את גרה במושב או בקיבוץ, זאת הזדמנות נהדרת להיכנס ללול התרנגולות ולהסביר על העבודה ועל החוויות מהעבר. תני לה ללטף אפרוח, להחזיק אותו להתענג על קיומו.

אם יש מטע של עצי פרי, עשו סיבוב בין העצים. הריחו את פריחת ההדרים, או קטפו תפוחים – לפי העונה.

גנן גידל דגן בגן

דגן גדול גדל בגן

וכדי שנגוון בבדיחה: מספרים על אורח מהעיר שמבקר במושב. המושבניק עושה לו סיור בין עצי הפרי, מצביע על אחד מהם ואומר לאורח:

-זה עץ של שזיפים שחורים.

האורח מתבונן ומעיר:

-אני רואה שהם אדומים!

-אה, זה בגלל שהם עוד ירוקים!

אוכל, קדימה אוכל - כך נכין ארוחת צהריים.

ציוד: פסטה, עגבניות או רסק עגבניות, בצל, שמן, תבלינים, חוט תפירה לבן.

יש היום פסטה בכל מיני צורות וצבעים. קנה מראש פסטה עם חורים, כך שאפשר להשחיל אותה. הושב את הנכד להשחיל את הפסטה כמחרוזת. לאחר שסיים, הכינו יחד רוטב בולונז: קצצו בצל. אגב, זאת הזדמנות ללמד אותו שכדאי לשטוף את קליפת הבצל במים כדי להקל על הקילוף. כדאי גם להניח את הבצל לכמה דקות בפריזר, כדי לחסוך את הדמעות בקיצוץ הבצל.

שימו בסיר שטוח שמן, חממו מעט וטגנו את הבצל מעט. בינתיים חתכו את העגבניות לקוביות. הוסיפו לסיר את העגבניות ובשלו עד שיתרככו.

בינתיים הרתיחו מים בסיר עמוק, הוסיפו כפית שטוחה של מלח וכשתתחיל הרתיחה, הכניסו את מחרוזת הפסטה. הרתיחו עד שהפסטה תתרכך, אבל לא יותר מדי.

תבלו את הרוטב במלח, פלפל, מעט אורגנו – ובתאבון! אני משוכנעת שאת הארוחה האומנותית הזאת הנכד יזכור הרבה זמן – וודאי גם אתה!

הפרח בגני- העשרת הצמחייה בבית.

ציוד: כסף, גינה/מרפסת/ אדניות / בית מואר.

תמיד יש מקום לרענן את צמחית הבית. גשו יחד למשתלה הקרובה לביתכם. הסתובבו בין הערוגות, החליטו יחד על הצמחים שאתם רוצים לקחת הביתה. אם אלו צמחים שאינכם מכירים, קבלו הסבר מנומק על תנאי הגידול המומלצים. אל תרכשו צמחים מפונקים, כדי שהנכד לא יתאכזב בביקור הבא, לכשייווכח שהצמח לא שרד מרוב געגועים אליו!

רעיון על ראיון - ננסה לראיין אנשים.

ציוד: מחברת, כלי כתיבה.

כל אחד מרותק מדי פעם לטלוויזיה. כל אחד מתפעל מדי פעם מתוכנית זאת או אחרת. אבל כמה מאתנו חשבו על עבודת העיתונאי או התחקירן?

בואו נארגן יום של הכנת כתבה. הנכדה תחליט מה הנושא שהייתה רוצה לסקר. למשל, האם היא אוהבת בעלי חיים? אם כן, כנסו לחנות לחיות מחמד הקרובה לביתכם. השתדלו למצוא את המוכר כשהוא לא עסוק. תכינו שאלות מראש ו"ראיינו" אותו כמיטב יכולתכם. שאלו את השאלות שבאמת מטרידות אתכם ורשמו את התשובות.

שבו אחר-כך יחד והכינו כתבה. הנכדה תהיה המציגה ואתה תהיה הקהל. כמובן שאפשר בקלות להפוך את הכתבה להרצאה, כך שתינתן לך הזכות גם לשאול שאלות, והנכדה תעזור לך להשכיל.

חיות מחמד.

ציוד: מחברת, כלי כתיבה.

אתם קרובים לסניף של "תנו לחיות לחיות" או שאתם מכירים מתנדב שלהם? בקשו רשות לבקר, לשאול שאלות ולהתרשם מבעלי החיים. היזהרו רק לא לאפשר לנכדה להפתיע את הוריה עם בעל החיים שהנכדה החליטה לאמץ. לא כל משפחה שמחה עם הפתעה על ארבע, שהילדה שמחה להביא, אבל האבא צריך להמשיך לטפל בה.

אבל יש גם משפחות שבהן הילדים גדלים יחד עם בעלי החיים. הנה, למשל, אגם מקיימת "פגישה על ארבע" עם ידיד קרוב:

הרבה בעלי כוורות או קיבוצים שעוסקים בכוורות, מאפשרים ביקורים ואפילו סדנאות. יש הרצאות על חיי הדבורים, עבודות יצירה בדונג, הסברים על דבש והתועלת שלו וכו'.

הלו, מספרת ז'קלין? ספרית ליום אחד.

ציוד: מברשת, מסרק, סיכות, סרט לשיער או קשת.

הנכדה מוזמנת למספרה, כשאת משמשת כספרית. היא תקבל חפיפה ואחר-כך תחליטו יחד מה התסרוקת הכי מוצלחת. אל תיסחפי לספר אותה- פן תצא תספורת שגם פן לא יציל! זאת הזדמנות טובה לדפדף בחוברות לבחון תסרוקות של ילדות, לדבר על חשיבות ניקיון השיער ואיך רצוי להימנע מהדבקה בכינים. שמן רוזמרין, למשל, או סירוק לעתים קרובות במסרק סמיך – כל עצה שמועילה, מבורכת.

בתור סבתא לשישה, אומר לכם עם יד על הלב: יש כינה? אין קנאה!

אוכל של סבתא.

ציוד: ארוחה ערוכה.

היום הולכים למסעדה – רק כאילו, כמובן. עורכים יחד שולחן חגיגי, עם מפה יפה ומפיות צבעוניות. יודעים לקפל מפיות בצורה נחמדה? למדו גם את הנכד איך עושים זאת. יש לכם פרחי שדה בשדה הקרוב? צאו, קטפו וסדרו באגרטל קטן. למדו את הנכד איך מסדרים את הסכו"מ: סכין מימין, עם הלהב לכוון הצלחת. כף המרק צמודה אליו, מימינו. המזלג משמאל, הכפית של העוגה מעל הצלחת, לכוון מרכז השולחן. ( אני כותבת את כל זה למקרה שאתם מעדיפים לתת לו לקרוא, במקום להסביר).

אחר-כך שחקו את המשחק של כניסתו למסעדה, כשאתה המלצר. רשמו מראש על דף ניר את התפריט לאותו יום, בתור "ארוחה עסקית" והסבירו לו את עקרון הארוחה העסקית. הרי לא תתחילו לבשל חמישה סוגי מרק, שישה סוגי מנה עיקרית, תריסר סלטים ואין-ספור קינוחים, רק כדי שהנכד יבקש שניצל ופירה!

שחקו את תפקיד המלצר המסור: שאלו אם האוכל טעים, האם ירצה תוספת וכו'.

BON APPETIT!

יש לכם ציור או יצירה של אחד הנכדים? שלחו לנו ונשמח לפרסם, בציון שמו - אם תרצו. הכתובת של הדו"אל:

sabaandsabta@gmail.com

קורה שורץ