יעוץ אישי לבילוי עם נכדים בגילאים שונים.

משחקים עם שלושה נכדים, בני שלוש, חמש ושבע.

בדרך כלל מבקשים מאתנו לשמור רק על נכדה אחת שמרגישה לא טוב, או להסיע נכד אחד לחוג הלוך וחזור. רק בחופשים הדרישות הן שונות: אז מתבקשים להעסיק כמה נכדים, וליותר מחצי שעה. כעת אנחנו אחרי החגים ולפני החופש הבא. זה זמן מצוין להתארגן לקראת הבאות.

ספרו לנכדים שאמורים להגיע אליכם - או שאתם אמורים להגיע אליהם - שהם צריכים להתחיל להכין ציוד לקראת המפגש. צריך לשמור על גלילי נייר טואלט ריקים ועל פקקים צבעוניים של משקאות קלים. אם ההורים לא מרשים לשתות משקאות ממותקים - וזאת תופעה מבורכת כשלעצמה - אפשר לבקש מחברים שיאספו ויביאו לנכדים לגן או לבית הספר. גם החברים שותים רק מים? אז אפשר לעבור ליד ארגזי המיחזור של הבקבוקים ולשלוף משם מדי פעם כמה פקקים. תמיד יהיו עוד אנשים לא מספיק ממושמעים ,שישתו משקאות ממותקים, אבל מסודרים מספיק כדי להביא את הבקבוקים הריקים למיחזור.

בבקשה רק לזכור שחובה לשטוף את הפקקים לפני שמשתמשים בהם.

התפקידים של האיסוף שהוזכרו מתאימים לאחים הגדולים יותר - הקטן צריך עוד לגדול כדי לאסוף חפצים. בינתיים הוא בקושי אוסף את עצמו...

כשהציוד יהיה מוכן, מחלקים תפקידים. בן השבע מחליט מה הצבעים של הפקקים ומכין צבעים בהתאם, לצביעת גלילי הנייר. בן החמש מתחיל לצבוע בחריצות ובמסירות. גם בן השלוש יכול לצבוע כמיטב יכולתו ובן החמש ישמש כמבקר איכות.

לאחר שכל הגלילים נצבעו בצבעים השונים, מסדרים אותם בשורה. כעת תפקיד הנכד בן השלוש: הוא צריך לקחת כלפקק, לציין בקול את צבעו ולהכניס אותו לגליל הנייר המתאים. האחים הבוגרים ישמשו כפקחים ויועצים.

הקטעים המעניינים יצוצו כשצבע הפקק יהיה צבע ביניים: בין כתום לצהוב, בין ירוק לכחול וכו'. אז אפשר לערוך הצבעה כשכל אחד מהנכדים בעל זכות הצבעה.

בהצלחה!

משחקים עם שתי נכדות, בנות ארבע ושנתיים.

הסבתא אירית רוצה להעסיק ולשחק עם שתי נכדות: בנות שנתיים וארבע.

יום ראשון (לא של השבוע : של השמרטפות).

- היום נבלה במרפסת (אם יש מרפסת. אם לא , אפשר לצאת אל הכניסה לבניין).

א. קודם נשחק בבועות סבון. לא צריך לקנות צעצוע –על אף שיש כאלה, ודווקא זולים. אנחנו נכין בועות ענק! ניקח משפך ונלביש על הפתח הרחב פיסת בד (אני השתמשתי בגזה של תחבושת, אבל אפשר גם בד דק אחר, של מטפחת אף קטנה). נהדק את הבד היטב סביב הפתח עם גומייה. נכין קערית , נשים בה מעט סבון כלים – רק לכסות את התחתית – ונצא למרפסת. הנכדה בת הארבע אמורה להטביל את הפתח הרחב של המשפך לתוך סבון הכלים ולנשוף דרך הפיה של המשפך , מעל המעקה של המרפסת. שרשרת גדולה של בלוני סבון ענקיים תעוף למרחב! הנכדה הקטנה צריכה לנסות לתפוס אותם. אל דאגה: גם אם הם מתפזרים על רצפת המרפסת, הם לא מלכלכים כי מתייבשים מיד.

ב. כעת נעבור למשחקי בלשים: נתבונן באנשים העוברים ברחוב וננסה, יחד עם הנכדה הגדולה, לנחש מי זה שעובר כאן? האישה הדוחפת עגלת תינוק היא האימא? הסבתא? המטפלת? האיש המבוגר הולך לעבודה? לקניות? אם סוחב עגלת קניות, יש לנו רמז מעולה. ומה עם הילד עם הכדור? חוזר מהמשחק – כי נראה עייף – או ממהר לשחק, כי הוא מלא מרץ?

ג. אם יש לך צמחים ופרחים במרפסת, יש לנו הזדמנות ליופי של משחק. נניח שיש פרחים – כיון שעלים יהיו שם בטוח. הילדה הגדולה, שאני מניחה שהיא כבר מכירה את שמות הצבעים, צריכה לומר בקול רם, כשהיא מצביעה על פרח:

-זה פרח א....

הקטנה אמורה להוסיף:

- ...דום.

- זה עלה י...

- רוק

- זה פרח ס...

-גול.

עם צבעי הכ-תום והכ-חול יש בעיה: שניהם מתחילים בכ.., אבל תתגברו. אם הקטנה עדיין לא משלימה שמות צבעים, הנה הזדמנות לחזור על כך ולעזור לה. כדי שבת הארבע לא תשתעמם, משחקים אתה במשחק החרוזים. למשל: כחול – מחול – חול – גדול . עלה- טלה – מלא . לא חייבים להסתפק רק בצמחים ובצבעים: גם הילדה יכולה להציע מלה ולנסות למצוא חרוזים, למשל: יושב-חושב, בלון- סלון,רגל - דגל וכו'.

ד. אם קנית סלקים להכנת בורשט, למשל, כשתקלפי אותם, חתכי את החלק העליון עם מעט מבשר הסלק.יש להניח אותם בכלי עם מעט מים בתחתית. כשהנכדות באות, תכיני מיכלי פלסטיק שקופים, שימי בהם מים ותני לנכדות להכניס את כיפות הסלק בקעריות השקופות. בכל פעם שהן באות, הילדה בת הארבע תבדוק מה קרה לסלקים: עזרי לה לספור את העלים שיצאו. היא תנסה לזכור כמה עלים היו קודם וכמה נוספו. כמובן שאם יש יותר מקערה אחת, היא לא תצליח לזכור את הכול: את אמורה לרשום על דף וכדאי לציין גם תאריך, למספר כל קערית עם מדבקה ולשמוח על התפתחות העלים.

ניתן להעביר אח"כ את כיפות הסלק שצמחו לעציץ עם אדמה. בכל פעם שהילדות מגיעות, הילדה בת הארבע תצויד בספל פלסטיק עם פיה ובו מים ותלך להשקות את הצמחים "שלה".

יום שני.

- היום נבלה בסלון הממוזג, אם חם –או קר – מדי בחוץ.

א. נשחק במשחק ה"חם-קר". זה דורש ממך לקנות שתי סוכריות ג'לי – סוכריות קשות אסורות לקטנה – או פרי רך .(רק לזכור: אם בננה, חובה לחצות אותה לאורך לפני אכילה כדי שחלילה הקטנה לא תיחנק עם טבעת שלמה של בננה). את מחביאה את הממתק או הפרי מתחת לכרית בסלון, מאחורי עציץ, מאחורי קישוט וכו'. הילדה בת הארבע תיתן יד לילדה בת השנתיים והן יצאו לשוטט בחיפוש אחר "ההפתעה". כל מה שעליך לעשות זה רק לשבת ולכוון אותן. הן מתקרבות לפרס? את אומרת "חם". הן מתרחקות? את אומרת "קר". מתקרבות יותר? "חם מאד". ממש-ממש קרוב? "רותח" – עד שההפתעה מתגלה, לשמחתן.

ב. כעת צריך מעט לנוח : קראי להם סיפור, למשל "כיפה אדומה". אם את זוכרת טוב את הסיפור, ספרי אותו בעצמך. לא זוכרת ? כנסי לספריה העירונית הקרובה לביתך – כיום ההשאלה חינם –ובקשי להשאיל ספר שמתאים לגילאים אלה. הספרנית תעזור לך בשמחה. לאחר שסיימת להקריא את הסיפור, הגיע זמן ההמחזה. יהיו שתי "כיפות א דומות", את תהיי גם אימא (שימי סינר) וגם סבתא (שימי מטפחת). אין עוד שחקן בנמצא כדי שיהיה זאב או צייד? קחי שתי בובות פרווה (כלב יהיה זאב מושלם וגם ציור של גבר מחוברת או עתון יכול להיות צייד. ג'ורג' קלוני שמפרסם את האומגה יהיה צייד מקסים!אפילו הסבתא תתלהב ממנו!)וכעת משחקים משחק תפקידים. אם יש בבית סלסלה קטנה, זה יופי: שאלי את הילדות מה לשלוח לסבתא לאכול ושימי בסלסלה (לא ביצה טרייה ולא דברים כבדים מדי). תני להן לטייל בסלון יחד, לגלות פינות חמד ביער ולספר בקול מה הן רואות. הן ינהלו שיחה עם הזאב, עם הסבתא – ואפשר אפילו לשנות את מהלך הסיפור על פי דמיונן ורצונן – של בת הארבע, קרוב לודאי. לא נראה לי שהאחים גרים יכעסו...

ג. פזרי על הרצפה דפי עיתון ישן. הילדות צריכות לעבור מצד אחד של הסלון לצדו השני רק כשהן דורכות על העיתונים. בשום פנים אין לדרוך על השטיח או על הרצפה – זה מסוכן מאד-מאד (כאילו!).אם הגיעו בשלום לצד השני, עליהן לחזור כעת לצד הראשון. מותר להן גם להתקדם על ארבע, אבל זה קשה יותר.

ד. כעת נפתח את חוש המישוש. הכיני בדים שונים, רכים, מחוספסים, חלקים, סרוגים, פרוותיים, מחוררים, וכו'. תני לכל ילדה למשש כל בד(זה יכול להיות מגבת, צעיף, פיז'מה, סוודר, מטפחת, כובע – מה שבא לך). לאחר שלמדו, קשרי את העיניים של הילדה בת הארבע, כווני לה את היד לבד והיא צריכה לנחש מה זה. אולי תזכור גם את הצבע?

אם הרצפה מספיק נקיה , או אם מדובר על בגדים שממילא בדרכם לכביסה, פזרי את כל הפריטים על הרצפה. תני לילדות לחלוץ נעליים, קשרי לגדולה את העיניים. הקטנה צריכה להוביל אותה ביד והגדולה צריכה בכל פעם לנחש על מה היא דורכת.

הפעם לא רק שהסלון לא יהיה מלוכלך יותר לאחר לכתן – הוא יהיה אפילו נקי יותר!