בהמשך להסברנו בעמוד הקודם על עולם הנשמות.
לאחר הפטירה האדם נידון על מעשיו בעולם הזה, וכך נקבעת מדרגתו בעולם הנשמות. הוא - כבר אינו יכול לעשות פעולות מתוך בחירה, ולהעלות את נשמתו למקום עליון יותר, כיוון שרק העולם הזה הוא מקום העבודה. קרוב משפחתו החי בעולם הזה, מקום העבודה הבחירית, יכול לעשות מעשים טובים, שיועילו להעלות את נשמת הנפטר ממדרגתו הנוכחית בעולם הנשמות, למדריגה עליונה יותר.
הגמרא מספרת, שדוד המלך העלה את נשמת בנו אבשלום משבעה מדורי גיהנם, והכניסו לעולם הבא:
"וירגז המלך ויעל על עליית השער ויבך, וכה אמר בלכתו: בני אבשלום, בני בני אבשלום, מי יתן מותי אני תחתיך, אבשלום בני בני... והמלך לאט את פניו ויזעק המלך קול גדול: בני אבשלום, אבשלום בני בני" - הני תמניא 'בני' למה? (אלו שמונה פעמים שאמר דוד 'בני' למה אמרם?) שבעה, דאסקיה משבעה מדורי גיהנם (שבעה, שהעלה את אבשלום משבעה מדורי גיהנם). ואידך (והשמיני) - איכא דאמרי (יש אומרים): דקריב רישיה לגבי גופיה (שקירב את ראשו לגופו), ואיכא דאמרי (ויש אומרים): דאייתיה לעלמא דאתי (שהביאו לעולם הבא). (סוטה י ב)
לפני עלותו לגרדום כתב המרגל הישראלי אלי כהן, ה' יקום דמו, לאשתו:
"נדיה יקירתי,משפחתי היקרה!
אני כותב אליכם מילים אחרונות אלו בתקווה שתשארו תמיד מאוחדים. אני מבקש מאשתי שתסלח לי, שתדאג לעצמה, ושתעניק השכלה טובה לילדנו...
יום יבוא וילדי יהיו גאים בי.
ולך נאדיה יקירתי, את רשאית להינשא לגבר אחר, למען יהיה אב לילדנו. בנושא זה את חופשיה לגמרי.
אני מבקש ממש לא להתאבל על מה שקרה אלא להסתכל על העתיד.
אני שולח לכם נשיקות אחרונות.
התפללו לעילוי נשמתי
אלי כהן
כל מצווה שנעשית בעולם הזה לשם עילוי נשמת הנפטר מועילה לכך. עם זאת, חכמים מפרטים מצוות 'מסוגלות' לכך, מצוות שמתאימות לעילוי נשמה במיוחד, ופועלות גדולות ונצורות בעולם הנשמות. מקבץ מתוך הדברים הבאנו בעמוד הבא: מצוות לעילוי נשמה.