טקס נישואין שאינו מחוייב למתכונת האורתודוקסית מאפשר מעורבות ותרומה של הזוג, משפחתו וחבריו הקרובים. המבנה המוצע כאן דומה למבנה המסורתי, אך ניתן לצקת בו תכנים לטעמנו. כמו כן ניתן להשמיט מהתכנית חלק מהמרכיבים שלה.
א. בני הזוג מובלים, כל אחד ע"י בני משפחתו הקרובים, אל תחת החופה.
ברקע – מוסיקה שבחר הזוג להשמיע.
יפה להשלים חלק זה בשיר סולו או בשירה בציבור.
התארגנות נינוחה תחת החופה, כך שאיש לא יוסתר מעיני הצלמים, וכולם ירגישו בנוח.
ב. ברכה לקהל ולזוג – קורא עורך הטקס.
הברכה מציינת את חגיגיות האירוע, את חשיבותו לכל מי שהתכבד ובא להשתתף בו, ואת אהבת הבאים לטקס אל בני הזוג הנישא.
ג. ברכה לזוג – קוראים בני המשפחה הקרובים.
זה המקום לשתף את בני המשפחה הקרובים.
אפשרות נוספת: דברים שבני הזוג רוצים לומר.
ד. ברכת היין
פתיחה לחלק המסורתי, המקודש, המשמעותי. שתיית היין מחברת את המשפחה המתאחדת משני הצדדים.
ה. קידושין בטבעת
חלקם המעשי של בני הזוג בטקס המחייב. הקידושין מתבצעים הדדית באמירת 'הרי את/ה...'.
ו. הקראת כתב ההתחייבות ההדדי – ע"י בני הזוג
בני הזוג כותבים או בוחרים בטקסט הנראה להם מתאים.
ז. שבע ברכות – נקראות ע"י קרובים וחברים
זה המרחב ליצירתיות בכתיבת ברכות קצרות או בבחירת שירים או מדרשים קצרים. זה המקום להבליט חשיבותם של חברים קרובים.
ח. שבירת הכוס
סיום הטקס במעשה סמלי המציין סוף-תקופה והתחלה חדשה.
ט. שירה בציבור: עוד יישמע... סימן טוב...
הצהרת בני הזוג על היותם פנויים לקשר נישואין