טקסט אלטרנטיבי לטקס הבדלה
טקס ההבדלה המסורתי יש בו קסם רב, ואין פלא שגם אנו מחפשים טקס דומה, שיתאים לתרבותנו ואשר יסמל את המעבר מהשבת לשבוע שיבוא בעקבותיה. מהטקס המסורתי אנו משמרים את הסמלים המדברים אל חושי השמע, הטעם, הריח והראייה. התכנים, כמובן, שונים. לפניכם הצעה ראשונית לטקס, ואתם מוזמנים לנסות, לשנות ולהציע את גרסתכם.
כמה מאפיינים חשובים לטקס האלטרנטיבי:
א. ניתן להוסיף (או לגרוע) שירים או ברכות, לפי טעם בני המשפחה או החבורה.
ב. מפה לבנה, צלחת יפה להניח עליה את הגביע, הנר שהכינונו בעצמנו, יוסיפו לחוויה.
ג. משתפים את כל בני המשפחה – בהחזקת הגביע, בהחזקת ובהדלקת הנר, בהרחת הבשמים, בשתיה ובברכה.
שירה:
לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים, נַפְשִׁי מְיַחֵלָה.
אִם תִּתְּנוּ לִי כוֹס, יַיִן לְהַבְדָּלָה:
סֹלּוּ דְּרָכִים לִי, פַּנּוּ לְנָבוֹכָה.
פִּתְחוּ שְׁעָרִים לִי, כָּל מַלְאֲכֵי מַעְלָה:
עֵינַי אֲנִי אֶשָּׂא, אֶל אֵל בְּלֵב כּוֹסֵף.
מַמְצִיא צְרָכַי לִי, בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה:
דֵּי מַחֲסוֹר תֶּן לִי, מֵאוֹצְרוֹת טוּבָךְ.
כִּי לַחֲסָדֶיךָ, אֵין קֵץ וְאֵין תִּכְלָה:
יִתְחַדְּשָּׁה גִּילִי, טַרְפִי וְטוֹבָתִי.
תָּסִיר יְגוֹנוֹתַי, מַכְאֱב וּמַאְפֵלָה:
הִנֵּה יְמֵי מַעְשֶׂה, מִתְחַדְּשִׁים תָּמִיד.
יִתְחַדְּשָׁה בָּהֶם, שָׁלוֹם וְטוֹב סֶלָה:
או קריאה:
הבדלה – אמיר גלבוע
שָׁעָה זוֹ שֶׁנִּתְכַּנְסָה לְנַרְתִּיקָהּ חַמָּה - שׁוּב אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת בְּנֶחָמָה.
שֶׁהִבְטַחְתִּי לְעַצְמִי כֹּה מְעָט, שֶׁלֹּא קִיַּמְתִּי לְעַצְמִי כֹּה הַרְבֵּה.
וָאֲבוֹי שֶׁאָנִי מוֹצְאָהּ בַּהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ ה' לְאַבְרָהָם, שֶׁהִבְטִיחַ ה' לְיַעֲקֹב
שֶׁזַרְעָם יִרְבֶּה כַּחוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב .
שֶׁאָנִי לֹא אַבְרָהָם. שֶׁאָנִי לֹא יַעֲקֹב.
שֶׁהִבְטַחְתִּי לְעַצְמִי כֹּה מְעָט, שֶׁלֹּא קִיַּמְתִּי לְעַצְמִי כֹּה הַרְבֵּה.
שֶׁאֵינֶנִי יָכוֹל, שֶׁאֵינֶנִי אֶלָּא חוֹל, מְעָט מֵהַרְבֵּה.
או (מרוחמה וייס):
כְּשֶׁאֲנִי מְפַנָּה אֶת הַשַּׁבָּת מֵהַבַּיִת
וְהָעֶרֶב מַעֲרֶה טִפּוֹת עֶצֶב אֶל הַלֵּב
אֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת
אֶל הַלַּיְלָה שֶׁיָּבוֹא וְיַרְדִּים
אֶת הַבֵּין לְבֵין
וּבְהֶרֶף יְקִיצָה
יִתְמַלֵּא הַלֵּב חֻלִּין.
ואומרים:
שַׁבָּת יָפָה, שַׁבָּת נְעִימָה, נִפְרֶדֶת מֵאִתָּנוּ, וְעוֹד מְעָט יָשׁוּבוּ יְמֵי הַחוֹל, הֶעָמָל וְהַיְּצִירָה.
כַּמָּה טוֹב הוּא עוֹלָמֵנוּ – גַּם בִּמְנוּחָה וְגַם בַּעֲבוֹדָה.
מחזיקים את הגביע ומברכים:
תְּבֹרַךְ הַגֶּפֶן וּפִרְיָהּ – הָעֵנָב, הַתִּירוֹשׁ וְהַיַּיִן הַמּשַׂמֵּחַ לְבַב אֱנוֹשׁ. נְמַלֵּא הַגָּבִיעַ, נְקַדֵּשׁ אֶת הָרֶגַע, וּנְבָרֵךְ אֶת כֻּלָּנוּ בְּשֶׁפַע וּבִרְוָחָה, בְּשִׂמְחָה וּבְנַחַת, בְּאַחְוָה וּבְשָׁלוֹם.
נִשָׂא בְּרָכָה לְכָל אָדָם – שֶׁנַּצְלִיחַ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, שֶׁטַּעֲמָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת יִשָּׁמֵר בְּזִכְרוֹנֵנוּ.
מחזיקים את הבשמים ומריחים אותם
שֶׁנִּיחוֹחָהּ שֶׁל שַׁבָּת יְלַוֶּה אוֹתָנוּ אֶל תּוֹךְ הַשָּׁבוּעַ הַבָּא.
מדליקים את הנר
בָּרוּךְ הָאוֹר, הַפּוֹקֵחַ עֵינֵינוּ וּמַרְאֵנוּ אֶת זִיווֹ שֶׁל הָעוֹלָם.
מכבים את הנר בשאריות היין, ומברכים:
הֲיִי שָׁלוֹם, שַׁבָּת, וְשׁוּבִי אֱלֵינוּ בְּתֹם שְׁבוּעַ הֶעָמָל!
שָׁבוּעַ טוֹב!
שירה: אליהו הנביא
חיבוק קבוצתי של עשר שניות – חובה!