בריאות ע"פ הרמב"ם = ראשי תיבות : בולם רוגזו יפחית אוכלו ויגביר תנועתו
הרמב"ם פיתח מסות רבות של הלכות/המלצות בענייני רפואה ובריאות. היה מוכר וידוע כאחד מגדולי הרופאים בתקופתו . תורתו הרפואית רחבה מאד וכוללת את כתבי חכמי דורו גלינוס וחבריו, את חכמתם של חכמי מצרים העתיקה ומובאות רפואיות מתוך כתבי חז"ל הנמצאות בתלמוד הבבלי והירושלמי.
עקרונות התזונה המודרנית, מחסרונות הבשר האדום ועד ליתרונות הפעילות הגופנית, נכתבו כבר לפני 880 שנה בספרו "משנה תורה". הרמב"ם כתב כבר אז עמדות בענייני תזונה – אשר מתבררים כיום במחקרים מדעיים-רפואיים.
הרמב"ם מדגיש את החשיבות העליונה של עיכול יעיל, עיקרון ידוע היטב ברפואה המודרנית. לדברי הרמב"ם, כל המחלות מתחילות בעיכול לא תקין: לחץ דם, סוכרת, דלקת פרקים, אלרגיות, השמנה, ירידה בתפקוד המערכת החיסונית. עיכול יעיל מביא להפרשת הפסולת פעם או פעמיים ביום, והוא המפתח לא רק לבריאות גופנית טובה, אלא גם לחיזוק מאור העיניים, לראייה הפנימית הבהירה, לחיזוק הרגשות הטובים ולחיזוק כוח החשיבה.
להלן חלק מאמירותיו...
איכלו כדי שתחיו, והיתר תחרימו. אל תאמינו שרוב המאכל והמשתה יגדיל הגוף וירבה השכל כשק המתמלא מין המושם בתוכו, כי הוא ההפך, באכול מעט יש כח ... ואז יגדל ויבריא ודעתו יתיישב, ואם אכל יותר מדי וכו' שכלו יתבזה וכיסו יתרוקן, והיא סיבת רוב החולאים וכו'. (מתוך מוסר הרמב"ם לבנו)
ראוי לאדם בינוני הבריא למעט בסעוֹדַת הלילה, ותהא קלה מסעודת היום, וירוויח בזה כמה דברים: שמירת בריאותו. שיהיו חלומותיו נוחים ומיושבים, כי מרוב אכילה ושתייה הרבה פעמים באים חלומות קשים וזרים...
חז"ל מלמדים - לא יאכל אדם כלל כדי שבעו אלא יפסיק בעוד שמתאווה לאכול יותר ושיערו חכמים שני שלישים, בקיץ שיש חום ימעט מהשיעור ובחורף יוסיף על זה השיעור, ואמרו חכמים יותר טוב היה לאכול מעט מאכילה רעה, יותר מלאכול הרבה מאכילה טובה (רפואות הרמב"ם ) לדברי הרמב"ם האכילה צריכה להיות לפי הצורך ולא בשל שעמום וכדו .
צריך אדם להרחיק את עצמו מדברים המאבדים את הגוף ולהנהיג עצמו בדברים המבריאים ומחלימים. ואלו הם:
לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב.
לעולם אל ישהה נקביו אפילו רגע אחד, אלא כל זמן שצריך להשתין או להסך רגליו יעמוד מיד. [ לא להתאפק מלהגיע לשירותים ]
לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו, אלא יפחות כדי רבע משבעתו ולא ישתה מים בתוך המזון אלא מעט, ומזוג ביין. וכשיתחיל המזון להתעכל במעיו.
לא יאכל אדם עד שילך קודם אכילה, או שיתחיל גופו להתחמם או שיעשה מלאכה או יתייגע בייגע אחר.
( רמב"ם , הלכות דעות )
סדר האכילה...
דברים המשלשלים את בני המעיים כגון: ענבים ותאנים ואגסים ואבטיחים ומיני קישוים ומיני מלפפונים – אוכל אותם אדם בתחילה, קודם האכילה. ולא יערבבם עם המזון, אלא שוהה מעט עד שיצאו מבטן העליון- ואוכל מזונו.
כשירצה אדם לאכול בשר עוף ובשר בהמה כאחד – אוכל תחילה בשר עוף. וכן ביצים ובשר עוף – אוכל תחילה ביצים. בהמה דקה ובהמה גסה... לעולם יקדים אדם דבר הקל ויאחר בכבד.
וצריך אדם לאכול בימות החמה שני שלישים ממה שהוא אוכל בימות הגשמים [הלכות דעות]
על פי הרמב"ם נובעות רוב המחלות ממערכת העיכול, מאכילה מרובה או מאכילת מאכלים גרועים.
"בבוקר אכול כמלך, בצהריים כבן מלך ובערב כאביון" - ארוחת הערב צריכה להיות הקטנה ביותר
פעילות גופנית...
"יענה גופו וייגע כל יום בבוקר עד שיתחיל גופו לחום"
בהנהגת הבריאות כותב הרמב"ם בשבח פעילות גופנית:
"ההתעמלות היא העיקר הגדול בהתמדת הבריאות ודחיית החולאים ולא ימצא דבר תמורת ההתנועעות וההתעמלות בשום פנים"
כי ההתנועעות וההתעמלות תבעיר החום הטבעי... ובהתעמלות ידחה נזק רוב ההנהגות הרעות אשר יתנהגו בהם רוב האנשים"
הצחוק יפה לבריאות...
המשובח שבמיני ההתעמלות עם יגיעת הגוף, הוא תנועת הנפש מן הצחוק והשמחה. כי רבים סרו חוליהם בסיבת שמחה בלבד. ראוי לעסוק בתנועת הנפש יותר מתנועת הגוף. ותכוון בכל מיני ההתעמלות יחד עם היגיעה – שמחה ושעשוע וגילה.
( הרמבם - פרקי משה )