הרב אברהם יצחק הכהן קוק (7 בספטמבר 1865 - 1 בספטמבר 1935) מכונה גם הראי"ה
הרב קוק שימש ברבנות בלטביה, עלה לארץ ב 1904, בתקופת העלייה השנייה, ופיתח משנה פילוסופית-קבלית אוהדת ביחס לציונות וליישוב החדש. הוא נתמנה לרבן של יפו והמושבות ולאחר מלחמת העולם הראשונה לרבה האשכנזי של ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל. כיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון, ייסד את ישיבת מרכז הרב.
הגותו, שעלתה על הכתב בספרים שחיבר ושנערכו מכתביו בעיקר בתחומי האגדה, הפילוסופיה והמוסר, היא מרכיב משמעותי בהשקפת העולם של זרמים שונים בציונות הדתית; היא חלק חשוב בהגות הציונית, ובהגות היהודית בכללה, ובכלל זה האורתודוקסיה המודרנית.