הורים ותלמידים יקרים,

נראה ששנת 2023 עומדת לפרנס בעתיד הרבה מאוד היסטוריונים שיעסקו בקורותיה של החברה הישראלית, ונדמה שלא ניתן להפריז בהערכה שאנו חיים בלב תקופה מכרעת ביחס לעתיד המדינה, ואולי אף מעבר לכך – ביחס לעם היהודי בכללו וליהדות עצמה. אירועי הקיץ החולף ביתרו את החברה הישראלית, והותירו אותנו חבולים יותר מכל משבר חיצוני או פנימי שפקד את המדינה בשבעים וחמש שנותיה. אף מלחמה או אסון לא פגעו בנו כמו השבר החברתי שבתוכו את מתנהלים כעת, והקרע האזרחי שלנו ממשיך להעמיק גם בימים אלה.

למרבה הצער הילדים שלנו גדלים כיום על מצע חברתי-אזרחי שיסודותיו מאותגרים יותר מאי פעם. הם רואים את המאבק בין הקבוצות בחברה, הם שומעים את קולות הקריעה שבוקעים מכל פינה, הם נחשפים לאמירות ומעשים שסודקים את אמונם בעולם המבוגרים, והם חוששים, חלקם חרדים ממש, לעתיד החברה שבתוכה הם גדלים ולגורלם האישי בתוכה. החודשים האחרונים חרתו בנפשם של ילדים רבים חוויות שונות, חלקן טובות ומעצימות, וחלקן מפחידות ומרתיעות – חוויות שיעצבו את מי שהם יהיו ואת מה שהם יהפכו להיות בבגרותם.

בתקופה שכזו יש לנו – למבוגרים שסובבים את הילדים, תפקיד חשוב מאין כמותו. בתקופה כה סוערת מחובתנו לוודא שאנחנו מצליחים לטעת בתפישת העתיד שלהם אמונה ותקווה, ולא מאפשרים לייאוש ופחד למלא את האופק האישי והחברתי שלהם. אנחנו חייבים לוודא שהם לא מאבדים את התמימות, במובנה הפשוט – ביכולת להאמין ולרצות בעתיד טוב יותר, גם כשההווה סוער ועתיר חששות. ילדים בלי חלומות, או חמור מכך – ילדים מיואשים, הופכים למבוגרים מסוכנים. אנשים שחותרים לטוב משותף מצליחים בסופו של דבר לבנות יחדיו מציאות ראויה, בעוד שאנשים שהפסיקו להאמין בקיום משותף תורמים יחדיו, כל אחד בשם האמת הקדושה שלו, להחרבת המרחב המשותף.

הפעולה החינוכית המתבקשת הזו לא יכולה לדלג על העובדה שיש לנו הרבה מאוד סוגיות ומחלוקות שעלינו לפתור בינינו. במשך הרבה מאוד שנים בחרנו שלא לראות ולא להתעמת באמת עם שסעים שהלכו והתרחבו, ועם תופעות ומגמות שמאיימות כעת על עצם הקיום המשותף שלנו בארץ הזו. הררי האיפור שמרחנו על עצמנו בשנים האחרונות כבר לא מסוגלים להסתיר את הסדקים ואת הכיעור שפשה בינינו ובתוכנו, ואולי טוב שכך. אולי זכינו להתפכח מן האשליה שבה חיינו, וכעת קיבלנו הזדמנות, יתכן שאחרונה, להציל את עצמנו מעצמנו. מהומת החודשים האחרונים היא רק ביטוי למשהו עמוק יותר שקיים בתוכנו, וללא ספק כזו שדורשת מכולנו התבוננות פנימית אמיצה וטיפול מעמיק.

לפנינו שנה לא פשוטה גם במובן החינוכי. על כולנו – הורים ומחנכים יחדיו, להקדיש את האנרגיות והזמן הדרושים לשורה של פעולות חיוניות בקרב ילדינו-תלמידינו: החל בתיווך אחראי של המציאות, דרך טיפוח האמונה והתקווה בעתיד משותף וראוי, וכלה בהבהרת מקומם של בני הנוער בתוך ההתרחשויות. המשימה המשותפת הזו היא צו השעה של כלל המבוגרים שסובבים אותם.

---

במעבר חד אני שמח לעדכן אתכם שבבית הספר מסתיימת בימים אלה שורה של שיפוצים מאוד רחבה:

באולם הספורט הוחלפה הרצפה במשטח פרקט חדש, והטריבונה הישנה (שניקבה טריליון חורים במכנסי התלמידים) הוחלפה בטריבונה יפה ונוחה. העבודה שבוצעה היא השלב השלישי והאחרון בסדרת שיפוצים שבוצעו במהלך השנה הקודמת ובמהלכן שופצו המלתחות, תוקנה תקרת האולם, והותקנו מזגנים חדשים שמספקים תנאי אימון איכותיים בתוך האולם בכל תנאי מזג האוויר. תודה למועצה האזורית מטה יהודה על ההשקעה הגדולה באולם הספורט שלנו.

בבית הספר ביצענו שיפוץ עמוק בארבע שכבות שכלל מתיחת פנים שלא נראתה כמותה בבית הספר כבר עשרות שנים. הכיתות ששופצו זכו לרצפת פרקט, קירותיהן צופו באריחים נאים, הותקנו תקרות אקוסטית ותאורה חדשה, הוחלפו דלתות, נרכשו מזגנים שקטים וחזקים, ומעל החלונות (שיוחלפו אף הם בהמשך) נתלו וילונות חדשים.

בנוסף שופצו באופן נרחב מתחמי שירותים ברחבת הקראוונים ובשכבה ז', וחצר בית הספר שודרגה בפינות ישיבה חדשות. את החודשים הקרובים נקדיש לתכנון פעימה נוספת שתבוצע במהלך חופשת הקיץ הבאה, ובמהלכה תשופצנה כיתותיהן של שתי השכבות הנותרות, כמו גם מתחמי השירותים הנוספים.

ילדיכם עומדים לפגוש בית ספר משודרג ואסתטי, ואתם בהחלט מוזמנים לבוא ולהתרשם בעצמכם מהמראה המשמח.

---

מאחל לכם ולילדיכם שנת לימודים טובה ומשמעותית,

שנה שבה נצליח לחזור להתעסק בבנייה משותפת של עתיד משותף,

שנה שבה נחזור לדבר, באמת לדבר, ולא פחות חשוב מכך – להקשיב,

שנה שבה נצליח לנהל את המחלוקות שלנו באופן בריא ומצמיח,

שנה שבה נחזיר את אמון הילדים בעולם המבוגרים (שקצת ירד מהפסים),

שנה שתיכנס להיסטוריה כשנה שבה החברה הישראלית הצילה את עצמה מעצמה,

שנה טובה!

 אסף