ד"ר דגנית פייקובסקי, עמיתה בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון על מדיניות וביטחון חלל

דיון עם ד"ר דגנית פייקובסקי, עמיתה בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, מאת אופיר כפרי. היא מלמדת בתוכנית ללימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב. משמשת כיועצת בנושא מדיניות מו"פ בחלל במועצה הלאומית למחקר ופיתוח. בנוסף היא עמיתת מחקר במכון למדיניות חלל באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. שימשה כחברה בצוות הנשיא לגיבוש מדיניות חלל לאומית אזרחית לישראל בשנת 2010.

איך צפויה להשפיע האינטראקציה בין מרחב הסייבר למרחב החלל על ביטחון חלל?

ביטחון החלל הוא היכולת להבטיח פעולה שוטפת ותקינה במרחב החלל. מערכות החלל ברובן הן תשתיות קריטיות. לדוגמה מערכות תקשורת לוויינים ומערכות ניווט לווייניות ולכן הן נתונות לאיום. מערכת חלל מורכבת משלושה מקטעים: המקטע החללי הלוויינים עצמם, המקטע הקרקעי - תחנות הקרקע, המקטע המקשר - ערוצי התקשורת מהלוויין ואליו. איום הסייבר קיים ביחס לכל שלושת המקטעים המרכיבים מערכת חלל. במקטע החללי האיום הינו בהתערבות במערכות הפיקוד והשליטה של לוויין. לדוגמא לוויין תצפית שיקבל הוראה לכוון את המערכות האופטיות לכיוון השמש במקום לכדור הארץ או פקודה לשנות את מסלולו. במקטע הקרקעי ניתן לפגוע במחשבים של תחנות הקרקע כמו בכל תקיפת סייבר מוכרת.

האיום מהתקפת סייבר הוא גדול ותוצאותיה משמעותיות למערכות חלל שהן תשתיות קריטיות. פעילות חלל תומכת כמעט בכל אספקט במגזר האזרחי והביטחוני. רגישות המערכות לפגיעה הולכת ועולה. ככל שהן חשובות יותר כך הרצון לפגוע בהן יגדל. במקביל, בשל הסכנה לפעילות בסביבת החלל מגידול בלתי מבוקר בפסולת חלל, מתפתחת מוסכמה בינלאומית כי פגיעה פיזית במערכות בחלל אינה כדאית ואינה לגיטימית ולכן הסבירות לפגיעות פיזיות יורדת. מנגד עולה הסבירות לפגיעה שנחשבת רכה דוגמת לוחמת סייבר. גורמי תעשייה וממשל בעולם תופסים סוגיה זו כעקב אכילס במרחב החלל זאת גם בגלל חולשה במוכנות להתקפות כאלו.

מהן המגמות המרכזיות כיום בתחום לוחמת חלל?

יש שאלה גדולה מהי לוחמת חלל. על פי אמנת החלל החיצון משנת 1967, הפעילות בחלל מותרת רק למטרות שלום. על כן, לוחמת חלל גלויה וישירה אינה קיימת במערכת הבינלאומית. ישנן מדינות שמפתחות יכולות, אך אין הצבה או שימוש גלוי במערכות לוחמה בחלל, דוגמת מערכות אנטי לווייניות. נושא ההגנה על מערכות חלל נמצא בסדר עדיפות גבוה של המדינות המובילות בתחום. יש לציין כי בשנים האחרות היו מספר אירועים חריגים בתחום. לדוגמה יירוט לוויין על ידי סין במהלכו הושמד לוויין סיני על ידי טיל מיירט מכדור הארץ. פעולה זו גרמה לעליה בפסולת החלל וספגה ביקורת רבה.

מה היקף הטכנולוגיה הדואלית, אזרחית-ביטחונית, בתחום החלל? מהן ההשפעות של נושא זה?

הפעילות בחלל היא דו תכליתית ברובה וניתן להשתמש בטכנולוגיה שפותחה במקור למטרות ביטחוניות לשימושים אזרחיים ולהפך. לדוגמא, פיתוח מערכות ניווט לווייניות החל משיקולים ביטחוניים ומנוהל על ידי מערכות הביטחון, אך היום השימוש במערכות ניתן לכולם. יתרה מכך, הקף השימוש במערכות אלו במגזר האזרחי עולה על הפעילות הביטחונית. המערכת האמריקאית לניווט לווייני, שכיום היא היחידה שנותנת כיסוי גלובלי מלא, מתוקצבת על ידי מחלקת ההגנה של ארה"ב ומנוהלת על ידי חיל האוויר האמריקאי.

ככלל, ברמת הטכנולוגיה, קשה היום להבחין מה מיועד לפעילות ביטחונית ומה לפעילות אזרחית. רק זהות המשתמש הסופי קובעת לאיזה אפיק הטכנולוגיה משמשת. דוגמא נוספת לפעילות דו-תכליתית היא שימוש משותף בלוויין לצרכנים בטחונים ואזרחיים. ישנו מצב נוסף שבו פעילות אזרחית-מסחרית עשויה לשמש לפעילות ביטחונית אפילו אגרסיבית. לדוגמא, כלים לניקוי פסולת חלל יכולים לשמש להזזה ופגיעה בלוויינים. זוהי גם הסיבה לקשיים בשיתוף פעולה בין מדינות בתחום.

מה מצבה של ישראל מבחינת תשתית חלל לעומת מדינות מפותחות אחרות?

ישראל היא אחת מ-12 מדינות שיש להן יכולת שיגור עצמאית לחלל. בישראל יכולת השיגור אינה מלאה והיא מאפשרת לשגר רק למסלול קרוב לכדור הארץ. בנוסף ישנה יכולת לפתח, לייצר ולתפעל לוויינים בתחומי החישה מרחוק והתקשורת. ישראל מתמקדת בתחומים אלה מתוך גישה פרגמאטית הנובעת מצרכים לאומיים. התעשייה בישראל מפתחת ומייצרת לוויינים בעלי רזולוציה טובה, קלי משקל ואיכותיים. יחד עם זאת, המצב אינו מספק מפני שהשוק העולמי מתקדם וישראל צריכה לקבל החלטות כבדות משקל לגבי מידת הנכונות והמחויבות לתחום על מנת להמשיך להתחרות בהצלחה. בטכנולוגיה מסוג זה ובכלל, מי שלא מפתח ומתקדם נסוג לאחור ביחס לאחרים. על כן נדרשת תוכנית ניהולית שתכוון ותזרים את המשאבים הנדרשים למו"פ כדי שהתעשייה ומדינת ישראל ישמרו על התחרותיות והמעמד הגבוה. העולם מתקדם לכיוון של לוויינים קטנים וקלי משקל, עוסקים בשיגור יעודי של לוויינים כאלה ובהנעה חשמלית, התעשייה הישראלית צריכה ויכולה להיות חלק מזה. אם רוצים שהתעשייה תהיה תחרותית צריך למנף לכוונים נכונים וממוקדים.

האם מיקוד הפעילות בחלל במסגרת מערכת הביטחון ומגבלות ביטחוניות מקשה על התעשייה ועל בניית תשתית אזרחית תחרותית?

תוכנית החלל הביטחונית הוקמה ב-1981 מסיבות ביטחונית ולא מסחריות, לכן זו הסתכלות שגויה לומר שמערכת הביטחון הייתה גורם מעכב. מערכת הביטחון הובילה להחלטות שאפשרו הקמת תוכנית חלל שייתכן ולא הייתה קיימת לולא הצרכים הביטחוניים. השקעה בחלל על ידי מדינה קטנה לא הייתה דבר ברור בשנות ה-80 ולבטח לא במצב בו ישראל הייתה מבחינה כלכלית וטכנולוגית. הפעילות האזרחית והמסחרית נבנתה על התשתית שהוקמה במסגרת התוכנית הביטחונית. צריך למצוא דרך נכונה לעבוד עם ולצד מערכת הביטחון כדי לקדם את התחום. ישראל לא שונה ממדינות אחרות מבחינת דו תכליתיות בייצור ובייצוא. ישנן הגבלות ביטחוניות בדומה למדיניות החלל במדינות אחרות וצריך למצוא מנגנונים למקסום ההשקעות.

בתחילת שנות ה-2000 החל משבר בפעילות החלל בישראל עקב הצטמצמות משאבי מו"פ במערכת הביטחון. למעשה כדי לקיים תעשייה ברת קיימה ותחרותית אי אפשר להסתמך רק על תקציבים ביטחוניים. נראה כי מערכת הביטחון הייתה שמחה לתעשייה תחרותית ומבוססת כי זה היה משרת גם את הצרכים הביטחוניים שלה, אך בסופו של דבר אין זו מטרת התקציב הביטחוני. ב-2009, מכיוון שהתעורר משבר הקימו הנשיא וראש הממשלה צוות לאומי בראשות פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל, ומנכ"ל משרד המדע, מנחם גרינבלום. הצוות הגיש תוכנית לפיתוח תוכנית חלל אזרחית ברת קיימא שמשאביה ישלימו את החסרים מההשקעות הביטחוניות במטרה לסייע לתעשיית החלל בישראל לשפר את התחרותיות שלה ולהפוך אותה לברת קיימה. מסקנות הצוות אומצו ב-2010. כך נוצרה לראשונה תוכנית חלל אזרחית מקיפה לישראל. כרגע הוחל במימוש התוכנית, אך בשל מחסור במשאבים, המימוש הוא חלקי. אך קיימת תקווה שקושי זה ייפתר.

מהן החוזקות במדיניות החלל הלאומית של ישראל? מהן החולשות?

מבחינת החוזקות יש הון אנושי ייחודי בעל ידע ויכולת וחבל שהישג זה יאבד. זו חוזקה שצריך למנף ולתת עליה את הדעת. לישראל יש יכולת מוכחת בהנדסת חלל, באינטגרציה, הישגים בעלי משמעות בתחום המדע וקהילה מדעית איכותית. באשר לחסרונות, מעבר למה שכבר הוזכר, נושא הלוויינות נמצא תחת מגבלות פיקוח על הייצוא הביטחוני וזה חסם שמקשה על הפעילות. צריך לאזן בין צורכי הפיקוח לבין מתן אפשרות לתעשייה לצמוח על ידי יצוא. ברוב העולם תעשיית חלל מסתמכת בעיקר על פעילות פנימית והיתר מופנה לייצוא. לדוגמא בארה"ב 10% אחוז ובאירופה 40% מהפעילות היא לייצוא. בישראל, כדי לייצור תעשייה ברת קיימה, צריך לייצא כ-80% מהפעילות. אם לא יהיה לכך מענה הולם התעשייה תתקשה להשיג את מטרותיה.

חסרון אחר נוגע לצורך במחויבות מצד הממשלה בהשקעת משאבים והבנה של המאפיינים הייחודיים בתחום. התחום מאופיין בפיתוח ארוך טווח, הרווחים לא מיידיים, אבל התועלת היא חלחול חדשנות וטכנולוגיית עלית למגזרים רבים במשק. לכן יש צורך במנגנונים שיאפשרו מימון ארוך טווח ובנוסף הגברת השת"פ עם מדינות אחרות.

מהי השפעתה של תוכנית חלל על מעמדה הבינלאומי של ישראל?

התוכנית מאפשרת חברות בקבוצה קטנה של מדינות מתקדמות שנמצאות בחוד החנית של המדע והטכנולוגיה. בתחום החלל בעולם מעוניינים שישראל תשפיע ותהיה פעילה בפורומים בינלאומיים, דבר שאינו מובן מאליו כאשר בוחנים תחומים אחרים. לדוגמא באוקטובר 2015, למרות הביקורת על ישראל בזירה הבינלאומית, ישראל תארח את הכינוס הבינלאומי בנושא חלל בירושלים. בנוסף הטכניון מארח בקיץ 2016 את קורס הקיץ של אוניברסיטת החלל הבינלאומית.

מהי המוטיבציה הביטחונית והאזרחית של ישראל לפתח תוכנית חלל עצמאית?

המקרה של ישראל הוא ייחודי מפני שתוכנית החלל הוקמה במצב של שלום ולא קונפליקט. ישראל בנתה תוכנית חלל בגלל הסכם השלום עם מצרים והצורך לוודא שההסכם נאכף כנדרש. השאלה הייתה איך להגיע למודיעין הדרוש במישור הטכנולוגי וההמלצה מאגף המודיעין של צה"ל הייתה לבנות לוויין. כתוצאה מצרכים אלו ממשלת בגין אישרה את הפרויקט ב-1981. כיום מרחבי עימות אזורי דוגמת איראן מחייבים פעילות בחלל. בנוסף, פעילות בחלל מאפשרת שימוש בשיטות לחימה שאינן אפשריות בלעדיה. במערכת הגלובלית הנוכחית הלגיטימיות של הפעלת כוח צבאי יורדת והשחקנים פונים לכיוונים שניתן בהם להפעיל יכולות ולהפגין עוצמה בצורה שאינה אגרסיבית. פעילות חלל היא אחת מ