תנועות ועיצורים (תורת ההגה)
תנועות ועיצורים (תורת ההגה)
הֶגֶה = יחידת הקול הקטנה ביותר בדיבור. יש שני סוגי הגאים: עיצור, תנועה.
העיצורים והתנועות מיוצגים על ידי אותיות.
אות = סימן גרפי שנועד לייצג הגה. (כל אחד מסימני האלף־בית.)
עיצור (consonant) = הגה ששומעים את ההגייה שלו. העיצור מופק בהצמדת איברי הפה זה לזה, לרוב בעצירה מלאה או חלקית של זרם האוויר: טְ, בְּ, בְ, זְ וכדומה.
תנועה (vowel) = הגה שיש בו מעבר חופשי (או כמעט חופשי) של זרם האוויר. בעברית בת ימינו יש חמש תנועות: a, e, i, o, u והן מתחלקות לשלושה סוגים: קטנות, גדולות וחטופות. התנועות באות לידי ביטוי בניקוד.
אִמּוֹת קריאה = האותיות א' ה' ו' י', כאשר אינן מייצגות עיצורים. למשל: מָצָא, בַּנַּאי, בָּנְתָה, סוֹד, גִּיר (לעומת אֶבֶן, הַר, דַּוָּר, בַּיִת).
שימו לב: ה' שיש בה מפיק (הּ) היא עיצורית: גָּבַהּ (נעשה גבוה), שֶׁלָּהּ.
הברות
הברה = יחידת הגייה בת תנועה אחת ועיצור אחד או יותר. ככלל, ההברות בעברית פותחות בעיצור, ומספר ההברות במילה שווה למספר התנועות. למשל: סִי-רָה – si-ra שתי הברות,מִרְ-פֶּ-סֶת – mir-pe-set שלוש הברות.
יש שני סוגי הברות: הברה פתוחה, הברה סגורה.
הברה פתוחה = הברה המסתיימת בתנועה, או באם קריאה. למשל: לֹא lo, מִי mi, קָ-נָה ka-na, שִׂמְ-לָה, sim-la, פִּי-הָ pi-ha.
הברה סגורה = הברה המסתיימת בעיצור. למשל: כֵּן ken, סִיר sir, מֻפְ-קָד muf-kad, תָּ-בַע ta-va', גֹּ-בַהּ go-vah, שִׂמְ-לָה sim-la, כָּ-תַבְתְּ ka-tavt.
הטעמה = בכל מילה יש הברה מרכזית הנהגית בהבלטה יתרה. למשל: מַ-יִם, הִתְ-גַּלְ-גֵּל, תִּנְ-שֶׁ-מֶת.
מילים עבריות מוטעמות בהברה האחרונה או בזו שלפניה.
הטעמת ההברה האחרונה נקראת מִלְּרַע. למשל: הִתְ-גַּלְ-גֵּל. שימו לב: מילה בת הברה אחת נחשבת מלרעית, כגון: יָד, לֵךְ.
הטעמת ההברה שלפני האחרונה מכונה מִלְּעֵיל. למשל: למשל: מַ-יִם, תִּנְ-שֶׁ-מֶת.