הקשר בן קראטה לאלימות

הקראטה מעניק למתאמן את היכולת להגן ולשמור על עצמו כשחייו בסכנה.

הדו - מחייב אותו בשיפור עצמי מתמיד באותם ערכים להם הוא מחוייב.

לא ניתן להתקדם ב"קראטה" ללא התקדמות ב"דו" .

מסטר ג'צ'ין פונוקושי מיסד שיטת "שוטוקאן" כתב בסיפרו "קראטה דרך חיים" :

"אתה יכול להתאמן בקראטה מהבוקר עד הערב, אם לא הבנת את המהות והדרך, זה לא יותר מריקוד חסר משמעות"

"ההישג החשוב ביותר בקראטה אינו נמצא בניצחון או בהפסד אלא, בשיפור מתמיד של האישיות."

"יש המחשיבים בטעות את הצד הגופני של אימוני הלחימה בתור מהות הקראטה-דו. למעשה, הליכה בדרך הקראטה פרושה, הליכה בדרך של צניעות, יושר, אדיבות והתמדה, פיתוח שליטה עצמית כבוד ומשמעת"

יחסי מורה ותלמיד בקראטה

מבנה השיעור והקשר האישי הנבנה בין אומן הלחימה (המתאמן) לסנסאי (המורה) מפתח אמון ביניהם, מקנה רוגע, בטחון עצמי למתאמן, ומאפשר לו להתרכז בדברים החשובים לו בסביבה בטוחה להתפתחות אישית וקידום עצמי.

קראטה = אלימות כמו בסרטים

הסרטים של קראטה ואומנויות לחימה אינם משקפים את המציאות. תעלולי מצלמה, אפקטים של צליל ובימוי טוב מוכרים היטב את הסרטים אך אינם מציאותיים. בקראטה אין "מכות" אין "אלימות" לא "מרביצים אחד לשני" לא מכאיבים אחד לשני, אין "קרבות" חופשיים. כל פעילות בין עם יש בה מגע ובין אם אין בה מגע נעשית תחת השגחה ושליטה!

הקראטה-דו חוצה גבולות עמים ודתות, הקידה בתחילת ובסיום שיעור הם אחד מסימני הכבוד.

חשוב לציין שכאשר קיימת רגישות או בעיה הלכתית, אנו מכבדים זאת וניתן לוותר עליה.