י ר ו ש ל י ם ש ל ז ה ב / נעמי שמר

השמעת השיר תוך הקרנת מילות השיר.

אילו רגשות מעורר בנו השיר? ומה בשיר מעורר רגשות אלו?

מהי משמעות השם "ירושלים של זהב"?

התייחסות לביטויים ודימויים הגורמים לחוויה חושית של ירושלים באמצעות ריחות, צבעים, קולות ומראות: "אוויר הרים צלול כיין" ,"ריח אורנים" ,"קול פעמונים", "זהב,נחושת, אור"

שלב 2 - עבודה בקבוצות:

נעמי שמר כתבה את השיר תוך שיבוץ רעיונות וביטויים מן המקורות.

קראו את השיר קריאה מרפרפת.

מצאו מלים וביטויים המוכרים לכם מן המקורות היהודיים והדגישו אותם במרקר.

דונו ביניכם ושערו מה מקורם?

(ניתן להיעזר במאגר השו"ת הממוחשב/ קונקורדנציה לתנ"ך/ מילון/ דף מקורות.)

משימת העשרה והרחבה

v מצאו את המקור ובדקו באיזה הקשר מופיעים המילים/הביטויים?

v מדוע לדעתכם, הם משובצים בשיר?

מילים/ביטויים מן המקורות לביקורת וכסיוע

"בדד יושבת", "איכה", "אם אשכחך ירושלים", "ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור".

דיון במליאה והעלאת השערות.

v מה לדעתכם, משמעותו ומקורו של הביטוי "אני כינור לשיריך"?

ניתן לעיין ולהיעזר במקור 4, בשירו של ריה"ל: "ציון הלא תשאלי".

חשוב להדגיש את זיקתו וגעגועיו לארץ ישראל ולירושלים – לשתיהן התכוון במילה "ציון".

הדימוי "כינור" מבטא געגוע, עצב, תחושת גלות וכד'.

v חפשו מידע על ר' יהודה הלוי ושירתו.

שלב 3

קראו את השיר קריאה מעמיקה.

מבנה השיר (כמה בתים? אילו בתים דומים, שונים זה מזה? הפזמון...)

תנו כותרת לכל בית מן השיר:

בית א': ______________________ בית ב' : ______________________

בית ג': ______________________ בית ד' : ______________________

מצאו את המילים/הביטויים החוזרים בשיר וסמנו אותם בצבע כחול.

מצאו את ההבדלים בין בית ב' לבין בית ד', סמנו אותם בצבע אדום.

מדוע לדעתכם, שילבה המשוררת שני בתים דומים/שונים אלו?

מתי לדעתכם, נכתב השיר ובאיזה הקשר?

משימת העשרה והרחבה

הרקע לחיבור השיר- ראיון

הזמנת שיר על ירושלים ע"י טדי קולק, לקראת פסטיבל הזמר שלפני מלחמת ששת הימים. נעמי שמר נענתה וחיברה שיר ובו שלושת הבתים הראשונים והפזמון. השיר זכה לאהדה עצומה. לאחר מלחמת ששת הימים, עם שחרור ירושלים העתיקה, הוסיפה נעמי שמר את הבית האחרון.

v עיינו בבית האחרון וקראו גם את מקור 5 "עדותו של לוחם" (תת-הסוגה: עדות)

v איזו אווירה שררה בארץ? אילו רגשות פעמו בלב עם ישראל לאחר מלחמת ששת הימים.

v קראו את השיר במקור 6 והשוו בינו לבין הפזמון החוזר ב"ירושלים של זהב".

v מה ההבדל בין השירים ואיזה מן השירים טוען טענה? כיצד זה בא לידי ביטוי בשיר ? בבחירת מילים/ביטויים

v מה מטרת כל אחד מן המשוררים?

v מדוע לדעתכם, בחר אריאל לבסס את שירו על שירה של נעמי שמר? התייחסות למושג "אירוניה"

קטעי מקורות לשיר "ירושלים של זהב"

מקור 1: תנ"ך - מגילת איכה.

מקור 2: תנ"ך - תהילים פרק קל"ז.

מקור 3: מדרש אגדה

"רבי עקיבא רועה של כלבא שבוע היה. ראתה רחל בתו של כלבא שבוע שהוא צנוע ומעולה,

אמרה לו: אם אתקדש לך תלך לבית המדרש?

אמר לה: הן.

נתקדשה לו בצנעה. שמע כלבא שבוע והוציאה מביתו, והדירה הנאה מכל נכסיו.

הלכה ונשאת לר' עקיבא. בימות החורף היו ישנים במתבן, היה מלקט תבן (קש) מתוך שערותיה.

אמר לה: אלמלא היה בידי, הייתי נותן לך "ירושלים של זהב" … (תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף נ')

מקור 4: השיר "ציון הלא תשאלי" / ר' יהודה הלוי

"ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך

דורשי שלומך והם יתר עדרייך

מים ומזרח ומצפון ותימן

שלום רחוק וקרוב שאי מכל עבריך

ושלום אסיר תאווה נותן דמעיו כטל חרמון

ונכסף לרדתם על הרריך

לבכות ענותך אני תנים

ועת אחלום שיבת שבותך

אני כינור לשיריך...."

מקור 5:

(מתוך עדות של לוחם)

"סיפורנו היה ביום שחרור העיר העתיקה, כשהגיעה גם לאל-עריש הבשורה על שחרור ירושלים. שם נמצאה באותה שעה מחברת השיר "ירושלים של זהב" – נעמי שמר. באופק נשמעו קולות נפץ, הבזקי אש קרעו את השמים ולא נותר אלא לקוות שהלוחמים יחזרו בשלום. בשעה שבע פתח מישהו את הטרנזיסטור שהשמיע את תאור כניסת הצנחנים לרחבת הכותל המערבי. נשתררה דממה מוחלטת "איש מאתנו לא דיבר","היינו נרגשים מאד" אומרת נעמי שמר. פתאום שמעה את הצנחנים מזמרים לפני הכותל את שיר הגעגועים שלה, שהפך להמנון הקרב: "איכה יבשו בורות המים…". לאחר מכן חשבה: "בעצם צריך לשנות את השיר כי את העיר כבר שינו". והיא ישבה מיד לחבר שני בתים חדשים: "חזרנו אל בורות המים…". היא עמדה לפני החיילים בשמלתה הלבנה ושרה את ביצוע הבכורה".

מקור 6 :

עם ערב נערך מפגש הסיום של החטיבה שעל הר הצופים. אז קם הצנחן אריאל ושר בקול סדוק ורוטט את שירו על ירושלים (לפניכם רק הפזמון החוזר):

"ירושלים של ברזל ושל עופרת ושל שחור

הלא לחומותיך קראנו דרור.

ירושלים של זהב ושל עופרת וחלום

לעד בין חומותיך ישכון שלום".