החיפוש אחר מטמון הצלילים

היה הייתה בארץ אחרת ממלכה קטנטנה בין הרים שניים.

קצת מזכירה את עפולה, קצת את נצרת, ובערך בגודל של גבעתיים.

ובראש הממלכה המלך פיקדון הראשון,

שאהב לחסוך ובאפו למשוך, ומאוד לא אהב אנשים עם דמיון.

אכן ממלכה רגילה של אנשים עמלים, ובה מלך, נסיך ושלושה נחלים.

אך משהו מוזר התרחש בזמן האחרון

בממלכה הקטנטנה של המלך פיקדון:

הבתים והאנשים איבדו כולם את צבעם,

והפכו לסרטוט שחור ולבן.

אז שלח המלך שליחים בשחור ולבן,

וכינס ישיבה דחופה בזה העניין.

הגיעו יועצים לרוב (בשחור ולבן כמובן),

טעמו מהפירות השחורים-לבנים, ואולם...

לא מצאו פתרון.

עד שקם מבין היועצים קשיש בן קשישים

והוציא ממעילו דף מלא קשקושים:

"לפני שנים רבות חלמתי חלום,

ובו נאמר שיבוא זה היום.

וגם פתרון ניתן לי בצורת כתב חידה,

אך את פתרון הפתרון לצערי לא אדע.

שלח נא המלך איש אמיץ וחכם,

אל יער הצלילים אשר מעבר לים.

ואם יוכל את כתב החידה לפתור,

הצבע אל ממלכתך חזור יחזור."

שוב שלח המלך שליחים בכל הממלכה לאמור:

"דרושים בדחיפות גיבורה או גיבור,

שאת החידה יצליחו לפתור,

כי מי שאת הצבע אל ממלכתי יחזיר,

ודאי אהפוך אותו לאדם עשיר."

הגיעו עשרות אנשים אל פתח הארמון

ואמרו: "כל אשר תצווה - נעשה, פיקדון."

כל איש ואישה המלך חקר:

"האם פתרת כתב חידה בעבר?!"

ולבסוף הוא אמר: "זה ברור!

הנסיך יהיה גיבור הסיפור."

וכך לעת ערב יצא הנסיך אל הדרך,

על גב סוס שחור-לבן עמוס צידה.

נופפו לו לשלום כל אנשי פיקדון

וביקשו: אנא פתור את כתב החידה.