אוצר המלך האבוד

מימי ליוותה את הקבוצה אל המלך. כאשר הקבוצה הגיעה, היא ראתה את המלך מתנדנד וקורא בספר על הכיסא. סקאי פנתה אל המלך ואמרה: "אנחנו הגענו לפה כי פתרנו את החידות בספר. כשהגענו לחידה האחרונה הבנו איפה עלינו לחפש. אנחנו רוצים להסתכל על הכיסא שאתה יושב עליו." המלך התרומם וקם מהכיסא ואמר בצורה מנומסת; "בבקשה, בבקשה. כל מה שאתם צריכים, אני פה לשרותיכם." מדוז נגש אל המלך ומראה לו את הסימנים שפתרו. המלך הביט על הסימנים ואומר, "זה כתב מאוד מוכר." "מה זה אומר?" שואל מדוז. "זה אומר שזה מוצפן," אומר המלך. מדוז התחיל להביט ולהסתכל מסביב לכיסא והבחין, שבגב הכיסא, מאחורי גלגלי השיניים, ישנם עשרים וחמישה כפתורים. מיד סקאי הטילה לחש יד מאגית, אשר תאפשר לה ללחוץ על הכפתורים בעדינות לפי סדר הסמלים שכתבו בגיליון. ברגע שלחצה על הסמל האחרון, הכיסא החל להשמיע רעש. הוא התחיל לזוז וכולם הביטו בגלגלי השיניים זזים. הגב של כיסא המלך התחיל לאט לאט לנוע לאחור והבמה החלה להתרומם. שם, נחשפה מגירה סודית מתחת לבמה. סקאי מסתכלת לחור ורואה ספר. היא מרימה את כל הדברים שם ביד מאגית והחפצים החלו לצוף באוויר. מול הקבוצה יש שלושה חפצים. ספר, תליון ודף נייר שמתחיל להתפורר. בון מרים את היד לכיוון דף הניר ועם לחש תיקון מצליח לתקן את הדף. בון לקח את התליון שצף באוויר והחל להרגיש צמרמורת בראש. בון הבחין שהתליון היה מקולל. הוא ניסה להבין באיזה קללה מדובר. לפתע הוא נזכר שישנה קללת המוח החריף. הוא שיתף את הקבוצה ואמר להם: "חברים, הוטלה עלי קללה שגורמת לכך שבעוד שלושה ימים לא אוכל להבחין מי חבר ומי אויב." "אז מה אפשר לעשות עם זה?" תהה אידוו. ענה בון, "רק דם ערפדים יכול לעזור לי. יש לכם במקרה דם ערפדים?" שאל בון את המלך ענה המלך לא מעולם לא ראינו בממלכה הזאת אולי לפני שלוש מאות שנה. "סקאי" שאלה אתה יודע איפה מערת הערפדים נמצאת. השיב המלך שמענו שיש מערת ערפדים בתוך בארות המים הישנים. מיד "בון" שואל יש באזור הזה בארות. המלך ענה יש כמה בארות בראש ההר "אידוו" מיד התפרץ ושאול תאכל להגיד לנו איפה יש בכל המקום הזה יש בארות ישנות. המלך השיב"אני לא מכיר את כל הבארות בממלכה אבל יש באר אחת שהיא נמצאת באמצע העיר וחפרו אותה לפני חמישים שנה. "סקאי" התעלמה מכל חברי הקבוצה והחלה לקורא מהדף המרחף שכתוב באלפית ומכיוון שסקאי היא אלפית היא החלה לקראו בקול שכולם ישמעו "כדי למצוא אתה הזהב עליכם להגיע לבאר הדמים, שם חפשו את הכספת שמוחבאת היטב אולי תמצאו אם המוח הקטן ואת המוח הגדול. "סקאי" שואלת את המלך איפה באר הדמים וכמה יש עד שמגיעים לשם. המלך עונה שמעתי פעם על באר הדמים אבל מעולם לא ראינו אותה הידע הזה אבד לנו ממיזמן אבל אולי היא נמצאת בהר". "סקאי" אמרה בכעס אולי. "סקאי" פתחה את הספר החידות והחלה להשחיל את הדף העדינות בין הדפים בספר. "מדוז" הבחין שבכריכה כתוב "אין חכמה כמו שלי". "סקאי" לוקחת את הספר ומרימה אותו לנגד האור. אך דבר לא קרה "בון" מסתכל על התליות שצורתו כמו זכוכית מגדלת ויש לו קוצים בצדדים כמו כוכב. "בון" החליט להסתכל דרך התליון מסביב אך לא ראה דבר וברגע שהביט בספר הדף הרק החל לכתוב דבר מה בשפה שהוא לא מכיר. "סקאי" בעזרת יד מגית הרימה את הטילון באוויר ונזהרה לא לגעת בו והסתקלה דרך התליון על הדף הרק שבתוך הספר אך לא ראתה דבר היא החזירה את התיליון לבון ואמרה שהיא לא רואה דבר מיד בון אמר כנראה ביגלל שאני מקולל אני יכול ליראות את מה שכתוב בספר ומיד עשה עושה לחש הבנת שפות. הלחש הפך את המכתב לשפה מדוברת ומיד סקאי ביקשה מהמלך להבי גיליון ודיו כדי שבון יכתוב. מיד פנה המלך אל המלך מימי. וביקש מימנה להבי גליון כלף דיו ונצאת כתיבה. מגיע מימי עם גליות כלף ונוצת כתיבה ושאלת את הקבוצה למי אני מביאה את זה בון צועק בקול רם לי! לי!. המלך בה בבון ולא הבין למה הוא צועק מימי ניגשה לבון והגישה לו את החפצים ואמרה אני מציעה לך לדבר בשקט זה מקום מכובד ופה לא צריכים לדעת שחסרים לך כמה ברגים. מיד מימי הפנתה מדתה והחלה ללכת מהמקום. "סקאי" צחוקה צחוק מתגלגל בשקט. בון לא נעלב וחייך ערמומי והתחל להעתיק לדף את מה שהוא רואה בספר. בדף כתוב באלפית ומיד סקאי בחינה בזה ואמרה כתוב שם "שמח שהצלחתם להבין איך התליון עובד, אך גליתם שיש בו קללה. יש לכם שלושה ימים להשיג את המטרה. שלכם אחרת השיגעון יגיע לטרוף. "סקאי" פנתה למלך ואמרה האם יש מישהו שידריך אותנו לבאר הדמים עם בעל ידע שיביא אייתו מזון עבור כולנו. המלך מרים את הטון ואמר שופסילה, שופסילה. מגיע בן אדם נמוך קומה נראה זקן, כל פניו וגופו מלאות שיער. הוא מחזיק ביד שרבית שעשוי מבדולח בצורה של קובע ליצן עם שני פעמונים בצדדים, על גבו יש גלילי סמיכות גדול. והמלך פנה אליו ואמר אני צריך שתעזור להם במסע. הוא שופסלה מיד אמר יש לי כבר תיק מלה במזון ומיים ואני מצויד אם סקי שנה ומפה שופסילה פנה אל סקאי ואמר ואמר בצחוק מתגלגל נעים מאוד לפגוש אתכם, אני הליצן של החצר אני יודע הכול כנראה. בחיוך דיי מפחיד הוא אומר קדימה בוא נלך למסע. שופסילה הרים את השרבית ומנדנד את הפעמונים. בון שאל מה זה השרבית הזה. ענה שופסילה אני ליצן החצר אני אוהב לצחוק ולהנות. "סקאי" שאלה האם יש משמעות לשרבית. שופסילה ענה בצחקוק בוודאי, לך יש את הסודות שלך ולי יש את שלי ואני לא עומד לספר לאף אחד. ומיד הרים את קולו ואמר יש חוק בעולם בוא נלך למסע המושלם. "סקאי" פנתה למלך אנחנו יוצאים מיד המלך קם וניגש אל מדוז ואמר בלחש תקשיב טוב לעולם אל תפרידו את שופסילה מהשרבית שלו למרות שהוא דבר מוזר הוא מאוד חכם למרות הצחוקים שלו, הוא ידוע להצחיק נפלא. הוא יבדר אתכם כל הדרך.