אוצר המלך האבוד

הגיעה מימי, בת אנוש בלונדינית, עם עיניים כחולות, רזה ולבושה יפה, ואמרה; "בואו אחרי." הקבוצה הלכה בעקבותיה אל הספרייה. כשהגיעו, גילו שהספרייה מאוד גדולה ומכובדת. ניגשה מימי לשולחן גדול ועגול שהיה באמצע החדר. לחם ניגש למדוז, "תפתח את הספר." מדוז ניגש לספר ופותח אותו. הוא החל להרגיש שהדפים מאוד עדינים. הדפים החלו להיקרע. בון הבחין בזה, ומייד ניגש לספר והעביר עליו את היד. הוא ניסה להטיל כישוף תיקון, אך הכישוף לא הצליח. "תן לי לנסות," אומר מדוז. מדוז העביר את היד מעל הספר וניסה גם הוא להטיל כישוף תיקון, אך הספר נקרע לשתיים. "אני חושב שאני יצליח הפעם," בון ניסה עוד פעם אחת להטיל את הכישוף ומצליח לתקן את הספר. אך ההשפעה הייתה כל כך טובה שהיא החזיר את הספר לקדמותו, מיד חברי הקבוצה פתחו את הספר והיו שם אותיות ומספרים בצדדים אמרה סקאי, זהו כתב מוצפן של מלכים. בעבר היו משתמשים בו כדי להצפין בו את הדברים הפרטיים שלהם." הסמל היה לא מוכר. הציע מדוז, "בואו ננסה להעביר דף." הקבוצה הסכימה והעבירו דף. במפתיע בדף השני היה כתוב בשפה הלרידית, השפה המדוברת של הממלכה: "אם אתה חמדן, ואתה מחפש אחר הכסף, אך אינך מצליח לפתור את החידה שלי, אתה רפה שכל, בלי כבוד, אין לך שום דרך לעשות דבר עם הכסף ולכן לא תמצא אותו, כי אתה לא מספיק חכם!! רק אם תהיה חכם, תוכל לפתור את החידות המסובכות שלי ותזכה בעושר שלי." בון מיד העביר לדף השלישי, שם היה כתוב: "תשעה אנשים צריכים לתת לתשעה אנשים כוס משקה, לאחר מכן צריך להוסיף שמונה עשר כוסות למלך ואז להוסיף שתיים עשר כוסות לפמליה המלכותית, לאחר מכן צריך להוריד שש כוסות מפשוטי העם ובסוף צריך להוריד את הסכום השווה לשש כוסות מהמיסים של העם." בצד שמאל כתוב "לאחר שפתרתם את החידה הראשונה השאלה הבאה תהיה בדף הבא." הקבוצה החלה לעשות חשבון. כאשר הגיעה הקבוצה לתוצאה אמרה סקאי; "התוצאה הזאת מסמלת את אחד מסמלי הדף הראשון. צריך לכתוב את סדר הסמלים מיד. מדוז החל לכתוב על גיליון קלף שהיה בספרייה את סדר הסמלים לפי פיענוח החידות. מיד דפדפה הקבוצה לעמוד הרביעי: "צריך להכפיל לחמש אנשים מספר כפול תשעה, לאחר מכן יש להוסיף שמונים ושלוש, אחרי זה צריך להוריד מהאוכל של החיילים שישים מטבעות. כמה מטבעות נשארו לי?" סקאי קוראת למימי לעזרה. מימי מגיעה עם ספר פתוח בידה הימנית ובידה השמאלית משקף. "כן? איך אני יכולה לעזור?" "מה זה הקול הזה?" שאלה בדאגה סקיי. "את רוצה תה?" "לא תודה. אני הייתי מצוננת לפני שבוע." בון מתפרץ ושואל: "מה היו המיסים של העם בתקופה של המלך לולו?" "כיום זה מטבע כסף אחד. אבל באותה התקופה, עד כמה שזכור לי מסיפורי ילדותי, מסבתא רבא רבא שלי שהייתה מספרת לנו, היא אמרה שהיינו צריכים לשלם המון. הוא היה דורש מהעם 50 מטבעות זהב." "ואיפה סבתא רבא רבא שלך?" מימי החלה פתאום לפרוץ בבכי ואמרה "למה היית צריך להזכיר את זה?" ומימי החלה ללכת. מיד הקבוצה פתרה את החידה וכתבה את הסמל בגיליון. בינתיים לחם הציע להמשיך לדפדף לדף נוסף ולראות מה עוד כתוב שם. מדוז עבר דף. בדף החמישי היה כתוב: "לכל חיל מתוך עשר חיילים צריך לגבות מיסים של ארבעים מטבעות זהב. לאחר מכן צריך להוריד הוצאות מסע, שלוש מאות מטבעות זהב. לאחר מכן, הוצאות של אוכל, שישים מטבעות זהב. להוסיף עשרים מטבעות זהב עבור כל חיל בודד מתוך העשר. לבסוף יש להוריד מאה שמונים מטבעות זהב עבור המדים." הקבוצה פתרה את החידה, אך סקאי התעצבנה. היא מיד דפדפה לדף הבא וראתה שהדף ריק. "סקאי" לוקחת את הספר והרימה את הדף הריק מול האור. והביטה בהשתקפות שלו ולא ראתה דבר. מדוז מדפדף לעמוד הבא: "לכל דבר יש משמעות. גם לדפים הריקים, וגם לחידות." אידוו החל להיות חסר סבלנות ובדק מה כתוב בסוף הספר. להפתעת הקבוצה, בסוף היה כתוב: "אם ברצונכם לפענח את כתב הסתרים, מצאו את המקום הגבוה ביותר בכל הממלכה, בו כולם מתלוננים. חפשו במקום שפשוטי העם חולקים בו כבוד מגעיל עם המלך, למרות שיש להם טינופת וריח רע. שם תמצאו את המפענח של כתב הסתרים. ואם לא תצליחו לפתור את החידה, אינכם ראויים לכסף שלי והמוח שלכם שווה כקליפת השום ובדם זורם לכם גללים של סוסים." מיד סקאי התעצבנה הפנתה מבט לקבוצה. "איזה חצוף!" מדוז לקח את הספר ודפדף לדף השישי ובו כתוב: "ישנו שד שהוא ידוע וגדול שאותו מהללים, בעל שלוש ספרות, תורידו את אחד מהם." מיד חברי הקבוצה פענחו את התשובה וכתבו את הסמל בגיליון. הקבוצה דפדפה לדף הבא שבו כתוב: "לאחר שמצאתם את מספר השד, אשתו פחותה ממנו בעשר." גם את זה הקבוצה הצליחה לפתור וכתבו את הסמל הבא. בעמוד השמיני כתוב: "לאחר שמצאתם את המספר של אשתו, אם נמיר אותו למטבעות זהב ונוסיף לו את פער הזבח, שהוא שווה למאתיים שלושים מטבעות, ונוריד את ההוצאות שזה תשעה מטבעות זהב. נחזור אל המקור הגדול בו כל שלושת הספרות מופיעות. לא לשכוח שכאשר אנו מגיעים לתוצאה המקורית, צריך להוריד את בנם, ששווה שש חמש וארבע וצריך להוריד מהמספר הגדול את מספר של הבן. הקבוצה בהתחלה לא הבינה אך לפתע אידוו פרץ כמו ברק ונתן את התשובה מיד. הקבוצה כתבה את הסמל הבא בגיליון. ובכך הגענו לדף האחרון. בכתב קטן היה כתוב: "מצאו את הספר הבא, החלק שני." ברק קורא למימי. מימי הגיעה חצי בוכה: "כן, קראתם לי?." מדוז שואל אותה: "מה ההר הכי גבוה בממלכה?" מימי מיד ענתה, "ההר באמצע היער הוא הכי גבוה. הוא מגיע עד לעננים." סקאי שואלת, "בתקופה שבה המלך לולו שלט, באיזה מקום התושבים הריחו רע?" מימי עונה; "לכולם היה ריח רע, פשוט כי היה עוני כל כך כבד עד שאפילו לקנות מים הם כמעט ולא יכלו." מדוז שואל, "איפה היו מתלוננים למלך? ענתה מימי, "אצל המלך." "ואיפה המקום הכי נמוך בממלכה?" "אני לא יודעת," אומרת מימי. "אולי בבאר. אבל שם לא היו מתלוננים. המקום שבו התלוננו היה בכיסא המלך. הכיסא של המלך נבנה על ידי המלך לולו." מדוז ביקש ממימי; "תיקחי אותנו למלך בבקשה."