דוגמאות...
למד לבני ביתך דרכי חיים להסתפק במזונות קלים – רש"י
השרוי בצער – האוויר יפה להרחיב דעתו. – רש"י.
חכמה – מה שאדם שומע דברים מאחרים ולומד. תבונה – מבין דבר מלבו מתוך דברים שלמד. – רש"י.
שתוק או דבר בחכמה – עמנואל הרומי.
כל עוד שאדם מבקש חוכמה הוא משכיל, והוא סכל בעת שיחשוב שהשכיל. – מחברות עמנואל.
בני, אל תניח בנך בעריסתו יחידי בבית, בין ביום ובין בלילה. – רבי אליעזר הגדול.
בני אל תשב בצל החמה בימי תמוז ואב וכל שכן שלא תישן. – רבי אליעזר הגדול.
הזהר, אף כשיש עצבות בלבך, לדבר עם כל אדם בפנים שוחקות. – רבי אליהו הכהן.
הזהר שלא לצחוק משוטה או מאדם שיש בו מום, כי אנך יודע מה ילד יום. – רבי אליהו הכהן.
היה זהיר באכלך על שולחן חברך, אל תספר דופי על שום אדם, פן יאמר לעצמו, מחר ידבר אודותיי על שולחן אחר. – רבי אליהו הכהן.
טוב לאדם להרגיל עצמו שיוכל להחיות עצמו עם איזה ניגון כי ניגון הוא דבר גדול וגבוה מאד מאד. – רבי נחמן מברסלב.
אם אין בעולם מה שאתה מבקש – בקש מה שנמצא – שירת ישראל.
את השמח בחלקו אפשר להגדיר – מי שיסתפק בחלק ואל ישתוקק אל הכל – שירת ישראל.
רעת כל הרעה היא ההצטדקות – שהאיש צדיק בעיני עצמו. סיבתה היא העדר ההסתכלות שאין האיש מסתכל בעצמו על עצמו – חובת התלמידים.
אין לך דבר שמזיק לגוף כמו הכעס. על כן הישמרו – אל תזיקו לגופכם ולנשמותיכם. – רבי שבתי בן השל"ה.
שנים רבות נאבקתי עם הכעס עד שניצחתיו ושמתי אותו בכיסי, כשאצטרך אותו אוצאנו. אבל כועס אני עליו ואיני רוצה להוציאו לעולם.. – רבי פנחס מקוריץ.
טובה לבנים אם טובת שכל ממאה מורים מחוכמים – רבי שלום הכהן.
כבדו את נשיכם, כי הן כבודכם. - רמב"ם.
אכלו כדי שתחיו. אל תאמינו שריבוי המאכל והשתייה יגדיל הגוף וירבה השכל. – רמב"ם
לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב ולא ישתה אלא כשהוא צמא ולא ישהה נקביו אפילו רגע אחד. – רמב"ם.
לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו, אלא יפחת כדי רבע משבעתו ולא ישתה מים בתוך המזון אלא מעט. – רמב"ם
לא יאכל אדם עד שילך קודם האכילה. – רמב"ם.
כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפים – אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק. ואפילו אוכל המאכלות הרעים. – רמב"ם.
מי שהתעוררה עליו מרה שחורה – יסיר אותה בשמיעת הניגונים ומיני זמר, ובטיול הגנות ובניינים הנאים וכיוצא בהם: מה שירחיב הנפש ויסיר חולי המרה השחורה ממנו. – רמב"ם
המשובח במיני התעמלות עם יגיעת הגוף, הוא תנועת הנפש מן הצחוק והשמחה, כי רבים סרו חוליהם בסיבת שמחה בלבד. ראוי לעסוק בתנועת הנפש יותר מתנועת הגוף
ותכוון בכל מיני התעמלות יחד על היגיעה – שמחה ושעשוע וגילה. – רמב"ם.