כִּי בְּרֹב חָכְמָה, רָב-כָּעַס; וְיוֹסִיף דַּעַת, יוֹסִיף מַכְאוֹב.
אֹהֵב כֶּסֶף לֹא-יִשְׂבַּע כֶּסֶף
טוֹבִים הַשְּׁנַיִם, מִן-הָאֶחָד
טוֹב אֶרֶךְ-רוּחַ, מִגְּבַהּ-רוּחַ
אַל-תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ, לִכְעוֹס: כִּי כַעַס, בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ
אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ--אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה-טּוֹב, וְלֹא יֶחֱטָא
כִּי-לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב, מִן-הָאַרְיֵה הַמֵּת
שַׁלַּח לַחְמְךָ, עַל-פְּנֵי הַמָּיִם: כִּי-בְרֹב הַיָּמִים, תִּמְצָאֶנּוּ
הכל הולך אל מקום אחד, הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר.
מי יודע רוח בני האדם–העולה היא למעלה? ורוח הבהמה-היורדת היא למטה?.
לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך.
כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך-עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול.
שמח בחור בילדותך ויטיבך בימי בחורותיך, והלך בדרכי ליבך ובמראה עינך ודע כי על כל אלה יביאך האלוהים במשפט.