Embedded Files
הקלקה על הציטוט מגלה את המקור
בעולם הזה מותר לא לדעת שום דבר, האיפור רק מכסה זרוק מילה ותנסה.
שלחו שלשה למאסר מפני שלא ידעו מוסר ועל השלט שהוסר שינו את שם הרחוב הצר שינו לדרך כל בשר
ואתה יושב בראש זקוף וכבר מוכן לשלוט קח את שתי ידי וראה בשתי עינייך, היום הכל בוער פחות.
יש אומרים שידוע כי חתול שחור מזל ביש הוא מביא אך עד כה רבותי המזל הביש הוא דווקא לחתול.
הראית איזה אודם שצעק למרחקים, שדה דמים היה שם קודם ועכשיו הוא שדה פרגים.
כי עוד נפשי דרור שואפת, לא מכרתיה לעגל פז, כי עוד אאמין באדם, גם ברוחו, רוח עז.
גם את דרכי - כדרכה אל צמרת - דרך מכאוב ודרך עמל, יד ענקים זדונה ובוטחת, יד מתבדחת שמה לאל.
עוד פורחות הרחק בעמק, שלל חבצלות הבר אך למרות הכל, הכל נגמר.
כל הגה יתם וכל צליל יאלם בי קולכם הרחוק כי יהום עיני אעצום והריני איתכם מעל לחשכת התהום.
אם ננעלו דלתי נדיבים דלתי מרום לא ננעלו.
אני יכול לשמוח איך שבא לי וזהו זה החג האמיתי
ברית אמת היא לנו, קשר לא נפרד רק אשר אבד לי - קנייני לעד.
אם השער נעול אין פותח את השער נשבור וניתוץ כל חומה בצורה ננגח וכל סדק נרחיב ונפרוץ
ורוח באה כמתוך עיניים כאפרכסת אוזן נתקער הנוף לשמוע כל הרחש בין השניים לשמוע ולשכוח את הרוב.
שכר שכר אשתה היום ומחר יאכלוני הדגים, לעזאזל הכל! הן זה היום, סולטנית מלצר ושני לוגים
ובאצבע הגליל חטף כדור בכף ידו, כף ידו ומאז על החליל הוא מנגן בלי סול ודו, סול ודו
גם אם לא מצאתי דרך להגיד שלך תדע עכשיו שרק אותך אני אוהבת תדע בלב אני תמיד איתך
מחפש בחושך חומר ללחישה למקרה שייתקל באוזני אישה
פגשתי אנשים מאושרים אפילו בין שבילי עפר צרים
כן, אני זוכר, הכל זרם לאט, השמש לא מיהר אנשים אמרו שלום, חבר היה חבר
ואז רק אז הבנתי, למה אומרים - So What..
כל הפיצוצים שמתגלים, כל הבעיות והפחדים זה בגלל שבא לי לתקן אותך, במקום לתקן את עצמי.
שתק והסתכל לי באוזניים.. / תוריד עכשיו נראה את העיניים.
הן לא לעד נחיה זה כל אחד יודע אין הנחות ותוספות כאן בטלות
אלוהים יושב למעלה עם המלאכים, ואני קטן למטה
מה סופם מתוק טוב או מר, שיר חיינו הוא קצר
היא שלך הלילה אל תשאל, קח אותה
יהי כל עברי חלום נראה אי פעם אך במדבר חיי הוא נחל לא אכזב
אמרה לי, אינני רושמת שום פתק לטמון בין סדקיו.
כי מה שנתתי לכותל רק אמש, גדול ממילים ומכתב
מתפלל על הילדים שלי, שלא יירשו את השריטות שלי
שיחבקו אחד את השני, אמן שיהיו בריאים תמיד
אנחנו נולדנו לחיות ולמות, לבנות ולברוא עולם
להפוך ענבים ליין ונשיקות לבני אדם.
האם אמצא את כל היופי האהבה הנושנה אשר היתה שם כשעזבתי עת אהבתי פעם ראשונה.
אבל בעומק נשמתו המה המה וערגתו שפך לסהר וחמה - ישאף לנעלם ולחלום יכמה ולא ידע אל מה (אל מה).
זה הדור דור ימות המשיח, מנמנם ולקום מאחר. הוא זקוק לנביא ומוכיח ולפחות - לשעון מעורר.
לא אושיט את ידי - התבין? לא אוחז בידך להנחות, אחשה ואמתין לאות
בגן העדן של ילדות אשר היה פורח, הייתי חלק מהנוף היום אני אורח.
עיר חמה ושוקקת ריבועי זהביה מדלקת ולפתע צמרותיה שמטה כי אתה לא איתה.
וצועק הכל: עיברו נא חיש אך שוטר מרים ידו בשקט והתנועה לחצי שעה נפסקת - כי עוברים אנחנו את הכביש
הקפה אחרונה, לי יש קשיי נשימה אני מפסיק לרוץ והולך לפינה ורואה איך את חלומך את מגשימה
דמעה, אל תתאדם, חבר, היא לא תגרום שום נזקים. תאמר: "זה גשם לא יותר", אבל הן שנינו זאת יודעים.
ואני שותק איתך ולעצמי אני אומר איתך אני יודע שרק איתך אני עצמי.
מסביב גני הפרי וריח של אביב חדש ושל פריחה על ראשנו מטייל ירח מאורו שקוף ומכושף.
אומנם רדפנו הבלים אבל הנה הראש הרכנו אם כתר הוא נושא או דלי אין שום הבדל בסוף יישן הוא
אני אדם משום מקום שמחפש לו רק סיבה לנשום
הרבה קשה להסתדר פה בן אדם לבד. אם לבן אדם חבר חיים יותר נחמד
כמה יכול לבעור אדם ובסך הכל בשביל מה
אם אתם עומדים כאן מעלי כנראה שלא עמדתי בהבטחתי. מצטער, בחיי
ושמע הירח, את לחשה אומר לו בלילה אחד
היה או לא היה, הפשר לא נודע לי
בכל פגישה מקרית נרצחת איזו תכלת
עייפתי לאהוב... שלום לך לא לי.
עיר שלום קוראים מקדם, לדמות הלבנה, יש אומרים נשמע מפיה, שיר קינה מדי שנה
כי לכל אדם קטר הבא מבלי לצפור ומי שלא עולה נותר עם הציפור
עולה עוד בוקר על חיי אולי עבדתי יותר מדי במקום להיות יחד .
תקום לאט, תשטוף פנים, תצחק, ואל תהיה בכלל לחוץ. תשמור תמיד ממהירות מרחק, אל תשתתף בכל מירוץ.
היא תיקח אותי הביתה מהורהר תחגוג איתי את בדידותי ביין מר, תסלח לי על הכל ותסובב את הסכין הו באהבה.
אפילו ברחוב ראשי סואן ראיתי איש יושב ומנגן, פגשתי אנשים מאושרים אפילו בין שבילי עפר צרים.
הם לא רוצים תשובה לשאלתם, הם חכמים בתמימותם ...
מה עושה אני? - כלום אני? - אני שואל, סתם אני שואל מאוד מאוד מאוד מאוד אני שואל.
גם אני הגנתי על הארץ הזאת אם הסכמתי או לא המשכתי אתה.
על אדמה ובית חם פינה לשבת אישה אוהבת שבזכותם אני קיים.
עוד מעט חמש וחצי הוא עוד לא מצא בת זוג, יש יפיפיות כמו חול אך הוא הרוג מן הדרוג
אני איתך עובר את המסע נסי לתת בי קצת יותר אמון, נמצא את הכיוון הדרך ארוכה ואת מלכה.
כשהפיל אוהב ת'פילה תמיד הוא אומר לה, חוזר ואומר לה:בואי בואי כלה.
כל רוגז וחמות וטורח ותאוות וחרוק שן עברו חלפו כעוברי אורח - שיעברו אני ישן
על גביע פיך אהי פרפר, פרפר קטן רוחף בין שושנים
פגז אחרון התפוצץ ושתק, עטפה הדממה את העמק. ילדה בגדות יצאה ממקלט, ואין בתים עוד במשק.
אם לסלון נכנסת פתע אשה יפה... אבל ממש, המפלצות זוקפות לורנטה ולוחשות כמו נחש:
אתה כותב לי שקיבלת סרט ושלרב סמל אתה מתאים, אינני מבינה מה זאת אומרת אך אם זה טוב אשלח לך סרטים
היה הולך ושב אלי קודח, היה נושא דמותי ממול פניו, הגידו נא, היש בכם יודע אי אנה זה הלך לו ולא שב?
האהבה היא תוך תוכו של התפוח אבל בנישואין לוקחים את הקליפה
לפעמים פותח דלת לקבל מכר אבל אבל לרוב, אדם בתוך עצמו נסגר
רק אנו שוכחים מה שכלכך כלכך חשוב
אשרי האיש אם בין סופות ורעם פרחה הכלנית לו, לו רק פעם
למולכם האומה על סיפו של הדרור נשתחווה ובוכה הבינוה
זוכר חלומות, אידאלים גדולים, אותם לא הגשים מימיו
בלי להיות או לא להיות אני פשוט ישנו בלי שום דבר אשר כדאי למות למענו
איזו אישה פעם אמרה לי שבכלל זה לא כדאי לי, אבל מה היא מבינה? אני עוד שנייה נוגע!
היום אולי נדחה את קץ דרכנו, ולא נזכור כי סוף לכל
שם בגן יש עץ תפוח, והרוח בו נשבה, בצלו יושבים לנוח, כל חולי האהבה
חי אני כעשב בר כמו גלים עלי נהר מה סופם- מתוק או מר שיר חיינו הוא קצר
ורק אני והתשובות שבפי, יודעות את הסוד הגדול, שגם כשגדלים לא מבינים, רק פשוט יום אחד מפסיקים לשאול
Google Sites
Report abuse