משלב מא יצא לאור בחודש ניסן תשס"ח, בעריכת אורי מוגילבסקי ורונן שריקי. אחרון המשלבים שפורסמו בשנות קיומה של הישיבה.
פתח דבר
הא לחמא עניא די אכלו אבהתנה בארעה דמצרים, כל דכפין ייתי וייכול... (מתוך ההגדה של פסח)
לחם זו התורה, שנ[אמר] (משלי ט, ה) 'לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי'. (בראשית רבה, פר' ע)
הגאולה פנים רבות לה. היא מוליכה מתוך העבר שממנו נועדה למלט, ופורשת חזון של עתיד מרהיב. אולם בגאולה יש גם רגעים של הווה, רגעים שבהם אדם, או קבוצה של בני אדם, חשים שדבר-מה מתרחש, שדבר-מה אינו נותר כשהיה לפנים – ועצם ההתרחשות הזו יש בה מימד של נס, של יציאה מן המיצר אל המרחב. במובן זה, הגאולה אינה חייבת להיות תהליך היסטורי ארוך או מאורע המהפך סדרי עולם: היא יכולה להתגלם גם ברגעים מעטים של עשייה הנושאת עמה משמעות כלשהי ל'כאן ועכשיו'. בימים אלו של חודש הגאולה, ובה בעת בימים קשים מאין כמותם לישיבתנו, אנו מגישים בפניכם את הגליון הארבעים ואחת של המשלב. כדרכנו, השתדלנו לכלול בו מאמרים העוסקים במגוון הנושאים המרחפים בחללו של בית המדרש: תנ"ך, ספרות חז"ל על מרכיבי ההלכה והאגדה שבה ומחשבת ישראל.
בתחום התנ"ך, מאמרו של ד"ר יאיר האס עוסק בקווי יסוד בפירושו של ר' יצחק אברבנאל לתורה. המחבר מעמיד את עיקרון שלמותם של כתבי הקודש כעיקרון מנחה בפירוש אברבנאל, ומראה כיצד עקרונות פרשניים שונים, המאפיינים את גישתו של אברבנאל (כגון 'יש מוקדם ומאוחר בתורה', בניגוד לדברי חז"ל) נגזרים למעשה מעיקרון-על זה.
בתחומה של ספרות חז"ל עוסקים שני מאמרים, המאירים אותה מצדדיה השונים. יואל קרצ'מר-רזיאל מנסה במאמרו לפענח את מבנה המורכב והקשה להבנה של מסכת שבת שבמשנה. לאחר שהמחבר מסביר מהי התועלת שיכולה לצמוח ללומד מעיסוק בשאלת המבנה ומהן ההנחות המתודולוגיות המאפשרות עיסוק זה, הוא פורש את השיטות הקיימות להסבר המבנה של מסכת שבת, עומד על חסרונותיהן ולבסוף מציע שני הסברים משלו. ההסבר השני מבין השניים, העומד במרכז המאמר, מאפשר מבט חדש על הקשר שבין התנ"ך לבין התורה שבעל-פה. מאמרו של אבי פרידמן עוסק בחטיבת הסיפורים על אלכסנדר מוקדון הנמצאת במסכת תמיד שבתלמוד הבבלי. המחבר מציע קריאה צמודה של הסיפורים, מנתח כל אחד מהם בפני עצמו ומצביע על האמירה הנובעת ממכלול הסיפורים. המאמר מראה יפה כיצד סיפורים הנראים כמעשיות ותו לא, משקפים את יחסם של חז"ל לכוח ולעוצמה הארצית שאלכסנדר מוקדון הוא סמלם המובהק.
גם בתחום מחשבת ישראל הגיליון כולל שני מאמרים, שאחד מהם עוסק בניתוח מקורותיה הקלסיים ואילו השני מתמקד בהשלכותיה האקטואליות. מאמרו של יואב פיליפס עוסק בנושא החלום במשנת הרמב"ם. המחבר משווה בין שיטתו של הרמב"ם בעניין זה, לבין דבריו של אלפראבי, מחשובי הפילוסופים הערביים שהרמב"ם העריכו מאוד והסתמך על דבריו בנושאים רבים. מתוך כך, הוא עומד על המשותף לשניהם ועל המייחד את הרמב"ם כהוגה יהודי. יוסף (יוסקה) אחיטוב, מחשובי ההוגים של הציונות הדתית בימינו, עוסק בשאלה שגם לה שורשים במקורות הקלסיים אך היא בעלת משמעות רבה גם בעת הזו. הכוונה היא לכוחן של תפיסות מטאפיזיות, שמקורן בתורת הנסתר, לשמש כבסיס להתפתחות ולשינויים בדברים שבנגלה, היינו בהלכה. במאמרו, שהוא הרחבה של המאמר שפורסם לפני מספר חודשים ב'עמודים', המחבר מנתח את שורשיה של תופעה זו, מראה את יחסו המהפכני של הרב קוק אליה, ומסיים בביקורת על שימושים בלתי-אחראיים בכוחן של תובנות מטאפיזיות בשנים האחרונות.
תודתנו נתונה לכותבי המאמרים ולכל מי שסייעו בהוצאת הגיליון לאור. אנו מקווים שהגליון יתקבל בחפץ לב על ידי ציבור הקוראים, ושיהיו אמרינו לרצון לפני אדון כל.
המערכת
* לצפייה מיטבית מומלץ להוריד (לבחור באפשרות Download) את המאמר המבוקש למחשב האישי.