משלב ל"ט

פתח דבר

לפני עשרים שנה נולד מסלול ה'שילוב' בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים (אז - 'ישיבת הקיבוץ הדתי'), ואנו חוגגים עשרים מחזורים של לומדי תורה בבית המדרש. ה'שילוב' אינו רק כינוי למסלול הצבא-ישיבה הייחודי, אלא גם תיאור נאמן של דרך הלימוד: שילוב של קודש עם חול המשרת בקודש, של מקצועות התורה השונים והשלכותיהם אלה על אלה, של דרכי מחקר אקדמיות עם יצירה תורנית מקורית. בחמשת המאמרים שלפנינו בא לידי ביטוי שילוב זה.

"קיצור הלכות דרכים", מאת ראש הישיבה הרב יואל בן-נון, הנו קובץ פסקים והדרכות שהמכנה המשותף להם הוא היציאה לדרך על כל היבטיה - הזהירות בדרכים לאור ההלכה, מצוות ייעזוב תעזוב עמו" בכבישים, החובה (ההלכתית!) להתכונן לטיול כיאות, תפילות בדרכים, ו'ברכת הנהנין' ליפי הבריאה. הנקודה האחרונה למעשה מגדירה, לדעת הרב, את התפקיד הרוחני שראוי הטיול לשאת בעולמו הדתי של האדם. כן נידון נושא הטיולים בחו"ל, שבמצב השורר בו כיום - רב המרחק בין הפסיקה ההלכתית הרווחת ובין המתקיים בפועל. הרב יואל בן-נון בוחן מחדש את גדרי האיסור ומציג את הבנתו בסוגיה זאת.

ברוך ברזל ב"להתעורר תחת התפוח", מציג ניתוח מקורי של אגדה מן התלמוד הבבלי, המכוונת זרקור לעבר תפקידן הנסתר של הנשים בגאולת ישראל ממצרים. היה זה שיעור שהתהלך כ'תורה שבעל-פה' זה כמה שנים בישיבה, ועתה משהועלה על הכתב מתרחבת השמועה.

נדב לחמן במאמרו ייעזרא ויהושע: קוים מקבילים נפגשים", עומד על קווי דמיון בין שתי הדמויות שהוליכו את עם ישראל לארצו, איש בדורו, דורות שונים ומלאי ניגודים; העמידה על המזהה ועל המבדיל ביניהם, מעלה הרהורים על המגמות והשאיפות של שבי ציון - אז והיום.

"נוכחים-נפקדים: קריאה חדשה בסוגיית ריש פרק 'המפקיד'" - מאמרם המשותף של איתי מרינברג ושמואל בר-אילן (מהישיבה במעלה-גלבוע), עוסק בסוגיות הראשונות של פרק 'המפקיד' במסכת בבא מציעא. בשני הפרקים הראשונים של המאמר ימצא הקורא ניתוח למדני מפורט של סוגיות אלו החל מהמשנה והתוספתא, דרך הבבלי והירושלמי וכלה ב"נגיעה" בראשונים. עם זאת, אין זו סקירה בלבד, כי-אם גם ניסיון להגדיר מהותית את מושגי היסוד המשמשים לפיתוח הדיון בשני התלמודים. בפרק השלישי מרומם המבט למישור ההגותי, ובו מוצעת קריאה 'לא למדנית' של סוגיות אלו. המעיין בסוגיות, ימצא את הדברים בפרק זה מרחיבים את הדעת.

חותם את הקובץ - "אחדותה של המסורה הטברנית", העוסק בשאלה שהעסיקה מלומדים מימי הביניים ועד ימינו אלה: דרך היווצרותה של המסורה הטברנית. 'המסורה' היא שם כולל לסימנים הגרפיים של הניקוד והטעמים המשמשים בתנ"כים שבידינו, והבאים להנציח את המסורת של הגיית המקרא. כלום נוצרו סימנים אלה בפעם אחת, או שמא הם פרי התפתחות ממושכת בת דורות רבים? ייסקר בקצרה דיונם בשאלה זו של שניים מגדולי חוקרי המסורה בימינו - פרופ' אהרן דותן והרב מרדכי ברויאר (שניהם חתני פרס ישראל!), ויוצע כיוון בחינה חדש.

יבואו על הברכה המסייעים בהוצאת הקובץ - הקוראים, המעריכים והעוזרים בעצה טובה, ובמיוחד - יכין אפשטין ויואל קרצ'מר-רזיאל. תודה, כמובן, גם לכותבים עצמם.

המערכת

* לצפייה מיטבית מומלץ להוריד (לבחור באפשרות Download) את המאמר המבוקש למחשב האישי.