משלב מ'

פתח דבר

'וידגו לרוב בקרב הארץ'... מה דגים הללו גדלין במים, כיון שיורדת טיפה אחת מלמעלה מקבלין אותה בצמאון כמי שלא טעמו טעם מים מימיהן; כך הן ישראל - גדלין במים, בתורה, כיון שהן שומעין דבר חדש מן התורה הן מקבלין אותו בצמאון כמי שלא שמעו דבר תורה מימיהן.

(בראשית רבה פר' צח)

אנו שמחים להגיש לפני הקוראים גיליון חדש של משלב. הארבעים במספר. נוהג שבעולם הוא שמספר 'עגול' משמש סיבה להביט אחורה ולבחון את ההישגים. ואכן אנו מקווים כי גיליון זה הוא ממשיך ראוי של קודמיו. אולם לא רק בעבר ענייננו. אלא גם - ובעיקר, בהווה: גליון זה מציג בפני ציבור הלומדים מפירות היצירה בעולמו של בית מדרשנו, בין כתליו ומחוצה להם. המאמרים שבחוברת משקפים את אופייה המגוון של יצירה זו לתחומיה השונים: תנ"ך. ספרות חז"ל. כתבי פרשנות של ראשונים ואחרונים ופסיקת ההלכה. אם נבקש בכל זאת לעמוד על דבר-מה המשותף להם. נוכל להצביע על מודעות לשכבות משמעות שונות הגלומות בתוך הטקסטים והסוגיות הנדונות, מודעות שאינה מתמצית רק בניסיון לחושפן. אלא גם בניסיון לבחון את היחס ביניהן.

מאמרו של ראש הישיבה הרב יואל בן נון שפותח את הגיליון. מציע קריאה צמודה של פרק קז בתהלים מתוך תובנה כי מזמור זה מכוון לתהליך ההיסטורי של תקומת מדינת ישראל. הדברים מקרינים הן על הפרשנות שניתנת למזמור (בהשוואה לפרשנותם של חז"ל, המנותקת מן ההקשר ההיסטורי) והן על הבנת המאורעות במישור האקטואלי.

רונן שריקי בוחן במאמרו שתי פרשיות משפטיות בתורה, שבהן, לצד ההיבס הפלילי, יש בפשט הכתובים נוכחות ניכרת של ההיבט המגדרי. המחבר בוחן את הפרשנות הקדומה שניתנה לחוקים אלו, כאשר פרשנותם של חז"ל מוצבת מול מקורות אחרים כמו תרגום השבעים וכתבי פילון. מתוך כך, הוא עומד על מגמתם של חז"ל לנפות מהדין הפלילי התייחסות המבחינה בין תחומים 'גבריים' ו'נשיים'.

מתן ברזלי פורש במאמרו יריעה רחבה בכל הקשור למערכת קרבנות החובה  שבתחילת ספר ויקרא. מתוך הסתייעות בדברי פרשנים וחוקרים הוא עומד על עקרונות היסוד המכוננים מערכת זו ועל פיתוחם בתפישת חז"ל. בחלקו האחרון של המאמר מציע המחבר פיתרון מקורי לאחד מהקשיים הבולטים בפרשיות הנדונות - תפקידו המיוחד של האשם התלוי ומקומו בתווך שבין החטאת והאשם - כל זאת על בסיס עקרונות שהוצגו קודם לכן.

מאמרו של מנחם כ"ץ נכתב, כדברי המחבר בהקדמתו, מתוך תפיסה המניחה כי נקרדת המוצא לכל דיון בסוגיה התלמודית הוא ראייתה כיחידה ספרותית אחת. במסגרת תפיסה זו נידונה במאמר שלפנינו סוגיה בפרק שני במסכת סוכה הנסובה על המשנה הפוטרת "שלוחי מצוה" מישיבה בסוכה. בחלקו הראשון של המאמר המחבר עומד על דרכי עריכתה של הסוגיה, ועל המעבר מן המושג "שלוחי מצוה" שבמשנה למושג כללי של '"העוסק במצוה"; בחלק השני הוא עוסק בהרחבה במדרש התנאי הכלול בסוגיה זו, מתוך השוואתו עם המקבילה בספרי ועם גרסאותיו שבדברי הראשונים, וחושף בעיונו תפיסות שונות בקרב התנאים.

במוקד מאמרו של איתי מרינברג עומדת המשנה הפותחת את פרק "השוכר את הפועלים" במסכת בבא מציעא. דיונו של המחבר במשנה זו, העוסקת ביחסי שוכר ופועליו מזווית המבט של 'מנהג המדינה' (כלומר, הנורמה הציבורית הרווחת), נעשה מתוך דיאלוג עם ניתוחים שהוצעו לה על ידי יונה פרנקל מצד אחד ועמנואל לוינס מצד שני. המחבר נוקט בגישה התרה אחר משמעות המשנה הבודדת בראי הפרק בו היא נתונה; כן כולל המאמר התייחסות עקרונית לאופיו הייחודי של המתח בין הלכה ואגדה בנושא הנדון ולהשלכתו על עיצובה של המשנה.

פרשת דוד ובת-שבע, והפער שבין פשוטה לבין מדרשי חז"ל העוסקים בה, הם נושא מאמרו של ברק בר-שלום. המחבר, בוגר הישיבה ומשפטן במקצועו, בוחר לדון בנושא זה, שכדבריו "הרבה קולמוסים נשברו בניסיון להסבירו", בכלים הלקוחים מעולם המשפטי המודרני. בניתוח מפורט הוא מראה כיצד המדרשים הדנים בחטאו של דוד מקבילים לדרכי הטיעון של סנגורים פליליים בימינו, ובסופו של המאמר גם עומד על המסר שלדעתו יש להפיק מניתוח זה.

חותם את החוברת מאמרו של הרב דוד בן-זזון, העומד בראש התוכנית ללימודי הלכה בישיבה. המאמר בוחן סוגיה תלמודית שעניינה דיני בישול בשבת, ואת התלבטותם של הראשונים בדבר אפשרויות ההתאמה בין הדרך שבה היא מפרשת את המשנה לבין מסקנתה ההלכתית. המחבר מראה שהבעייתיות גלומה כבר בסוגיה עצמה, ומתמקד בשיטת הרמב"ן על האיזון הדק שבה בין החתירה אחד האמת הפרשנית לבין המחוייבות לכללי פסיקת ההלכה.

וכדברי המדרש שהבאנו בפתיחה, נקווה שבמאמרים המוצעים בזאת יהיה משום חידוש ללומדי התורה ועדות לחיוניותו של בית המדרש. נסיים בתודות: לכותבים עצמם ולכל תלמידי הישיבה, רבניה ועובדיה, שעזדו רבות להכנתו של גליון זה. תודה מיוחדת למנו מסטיי, העורך בדימוס. כמו כן יבואו על הברכה יכין אפשטיין, מנחם כ"ץ, יואל קרצ'מר-רזיאל ואיתי מרינברג על סיועם הרב ועצותיהם המועילות.

המערכת

* לצפייה מיטבית מומלץ להוריד (לבחור באפשרות Download) את המאמר המבוקש למחשב האישי.