סיכום כנס השדה הפמיניסטי

ב-9.9.20 התקיים כנס זום: פעולה משותפת בשדה הפמיניסטי, בנוכחות כ-130 פעילות ונציגות של ארגונים. נפגשנו כדי לדון בלקחים מפעילות המטה הפמיניסטי לשעת חירום במהלך גל הקורונה הראשון ובערכים שאנו רוצות שינחו אותנו בפעילות משותפת בשדה בעתיד. אנו מודות לכל מי שלקחה חלק בפעילות המטה ובדיון. להלן סיכום עיקרי הדברים שעלו מפי משתתפות שונות בכנס, כחומר למחשבה לקראת תכנון המשך פעילות של מנגנון מתכלל בשדה הפמיניסטי בישראל.

סיכום מושב ראשון:

עיבוד העשייה המשותפת במחצית השנה האחרונה

1. נקודות לשימור – דרכי פעולה של המטה שיש לשמר

   1. ישנה הסכמה רחבה בדבר הצורך בקיומו של גורם מתכלל בשדה הפמיניסטי שימקסם שיתופי פעולה. זאת, מכיוון שפעילות משותפת:

• מגבירה את הכח ומביאה לתוצאות במהירות (למשל, במהלך פעילות המטה, שינוי רגולציה בעקבות עתירות; העלאת מודעות בעזרת הפגנות)

• מאפשרת ביצוע פרויקטים מורכבים (למשל, במהלך פעילות המטה, קמפיינים)

• מאפשרת השמעה של מגוון קולות, לרבות של נשים מקבוצות מוחלשות ובלתי מיוצגות

1. 2. הצטרפות פתוחה: חשוב כל הזמן להזמין להשתתפות

   3. מומחיות: חיזוק תחומי התמחות ושמירת הערך הברור של כל השחקניות בשדה.

• חשיבות מיפוי מומחיות של ארגונים ושל פעילות – לתת להוביל, אד הוק, למומחיות לפי טיב הנושא / הפעילות. כל ארגון / אשה מביאים את המומחיות שלהם ומשלימים אלה את אלה.

• יצירת קבוצות של מומחיות וארגונים בעלי התמחות על ידי בניית מקומות לשיח בתוך המסגרת המתכללת (למשל, במטה, צוותי עבודה "קשרי ממשל", "מחקר" וכו').

• לתת לנשים לבחור לאיזה צוות להשתייך – לתת לכל אחת מקום והרגשה שהיא שייכת ומשפיעה.

• הגורם המתכלל צריך להוות פלטפורמה להעלאת הדברים שארגונים אחרים כבר עושים - לתת קרדיט, לפרסם, לעזור.

1. 4. שיתוף ידע: גם ידע מקצועי וגם האפשרות לדבר ולהתייעץ אחת עם השניה.

   5. צורך ברכזות בשכר

   6. מגוון – חשוב לכלול נשים מכל קבוצות האוכלסייה בישראל, לרבות באופן יזום (outreach) – בדגש על חוסר של חרדיות, דתיות, שמרניות (יהודיות ומוסלמיות), רוסיות, נשים עם מוגבלות ועוד.

   7. חשיבות העבודה עם רשויות מקומיות, לרבות היועצות

   8. שימוש בטכנולוגיה לקשר שוטף (למשל, זום, קבוצות ווטסאפ)

2. נקודות לשיפור ומפתחות משמעותיים – לקחים מקשיים שהתעוררו במהלך עבודת המטה

   1. שיח חיובי ולא מתלהם: שיתופי פעולה שנכשלו על רקע חוסר חיבור אישי. חשוב שנצליח להוביל שיח מכבד בחברה הישראלית. גם כשיש חילוקי דעות. וברור שיהיו כאלה. חשוב להוריד את רמת האלימות, גם המילולית.

   2. שיתוף ושקיפות: חסרה העברת מידע בתוך השדה הפמיניסטי (למשל, לא דנו בשאלת המל״ל לעומק כי היינו שקועות בעשייה; לא היה מספיק ברור מי מנהלת את מטה ומה האינטרסים המעורבים). חשוב שיהיה מרחב עם שקיפות ושיתוף, ודיון מעמיק יותר בסוגיות.

   3. מבנה ארגוני ובהירות ארגונית: לא תמיד היה ברור לכולן מה המבנה של המטה, וזה הקשה על ההתנהלות. למשל, איך אני מעבירה יוזמות שאני חושבת שמתאימות? איך משתלבים בזה? צריך להיות מבנה ונהלים ברורים. כדאי לייצר מדריך להתנהלות נכונה ולבחור נשות קשר ספציפיות מכל ארגון שיחברו את העבודה בין הארגונים. כדאי לפתח קהילות מקומיות במיוחד בפריפריה. בשלב המיסוד צריך להיזהר שלא נשאב לרוטינה ולפורמליות שאין בה צורך ומכבידה על המנגנון.

   4. גברים כשותפים: מרגש לראות גברים במאבק וזה ראי להצלחת המאבק בכלל הציבור. יש לחשוב על פלטפורמות לשת"פ בכיוון הזה תוך התמודדות עם האתגרים ששיתוף גברים יוצר.

   5. תקשורת פנימית וחיצונית וטכנולוגיה: מציאת פלטפורמות נוספות לעבודה משותפת מעבר לוואטסאפ. התקשור בקבוצה לעתים מאתגר. יש דגש וצורך ביצירת פלטפורמה כמה שיותר מונגשת וקלה כדי ליצור יכולת להמשיך לפעול ולחבר א.נשים וארגונים שונים לפעול יחד, להנגיש ידע, ולתקשר עם משרדי הממשלה.

   6. זקנה: לא היתה מספיק התייחסות לנשים וזקנה, במיוחד בקורונה זה נושא שאנחנו כשדה צריכות להיכנס אליו.

   7. דגש על חינוך: אנחנו פועלות הרבה בזירה המשפטית ובשטח, וראוי להתייחס יותר לחינוך. לפעול ליישום תוכניות חינוכיות פמיניסטיות ואיוש משרות חינוכיות בתחום המגדר במוסדות החינוך.

   8. תיעוד ושימור היסטוריה פמיניסטית: ללמוד ממה שקרה בעבר וממה שקורה היום כדי להתפתח.

   9. העמקת הגיוון: חשוב להצליח ולהמשיך לחתור לעוד גיוון.

3. מתחים

   1. בנייה משותפת של חזון (?): היו שסברו שיש לגבש חזון ומטרות משותפות. אחרות טענו שלפלטפורמה מתכללת לא צריך להיות חזון כולל שכל מי שהן חלק ממנה חולקות. ניתן להסתפק ביצירת אמירה משותפת: לשאוף לאמירה של כל השדה הפמיניסטי בסוגיות בוערות, כמו גם ארוכות טווח, שעל סדר היום; או ביצירת הסכמות בתחילת ובמהלך הדרך.

   2. הפילה שבחדר - איך לצלוח ויכוחים פנימיים? שת"פ בין ישראליות-פלסטיניות על רקע הסכסוך הפלסטיני-ישראלי והכיבוש; הפללת לקוחות זנות, התייחסות לסכסוך הישראלי-פלסטיני והתנגדות לכיבוש כחלק מהמאבק הפמיניסטי?

• לדבר על ה"פילות" בפתיחות, בכנות, ובכבוד-הדדי;

• לאתר הסכמות, לרבות על מה לא מסכימות;

• להבטיח מגוון קולות (יהודיות וערביות, ימין ושמאל, גיל, מרכז ופריפריה, ליברליות ושמרניות וכו').

• לא לפחד מהקונפליקטים – הם מולידים פתרונות טובים יותר.

3. 3. מיידי ודחוף מול משתף ומעמיק: המתח שבין הדחיפות לפעולה מיידית (לא לאבד מומנטום, למשל, בשליחת מכתב לממשלה) לבין הרצון להתייחס לרבדים רבים ולשתף פלחי אוכלוסיה שונים. חשוב שגם בתוך פעולה מהירה תהיה הזמנה לקחת חלק. אם הדחיפות לא קיצונית, שווה לשקול לקחת נשימה ולהתעכב רק קצת כדי להבטיח שמגוון רחב יותר יקבל ייצוג. אופי המענה: מתח בין מענה מיידי למענה לטווח הארוך (טווח ארוך - חינוך, מנהיגות, קיימות).

   4. יחסי כח בין הנוכחות לנפקדות: שומעים בעיקר נשים דומיננטיות בשדה. אנחנו לא רואות את מי שאינן כאן. יש הרבה נשים שעדיין נמצאות בשלב של להשמיע את הקול שלהן. צריך לעשות הכשרות לחזק את יכולת השמעת הקול; ליצור את המבנים שיתמכו בהשמעת הקול של הנשים כל הזמן; בה בעת, להכיר במגבלות – לא יכולות לייצג את כולן.

   5. תכלול מול חופש: איך יוצרות פלטפורמות לשת״פ מבלי לנסות לעשות יותר מידי סדר כפוי בשדה?

   6. ארגונים-עצמאיות - לפעול לריכוך המתח בין התארגנויות שטח של פעילות עצמאיות לבין ארגונים מובנים; למצוא דרך להכניס נשים חדשות לפעילות באופן לא מאיים.

   7. גיוס משאבים: אתגר גיוס המשאבים עלה מספר פעמים כנושא שיש בו מתח - גבולות גיוס משאבים והמשמעות שלהם בחלוקה בין המטה המשותף לכל אחד מהארגונים והרצון להגדיל את כלל המשאבים לשדה.

   8. חלוקת עבודה – מה הארגונים עושים ומה עושה הגורם המכלל? איך קובעים את חלוקת העבודה והגבולות?

   9. סדרי עדיפויות – איך נקבעים סדרי העדיפויות ואיך מבטיחים תמיכה בכל נושא שחשוב למי שהיא חלק מהגורם המתכלל, גם אם פחות חשוב לאחרות?

   10. נראות וקרדיט – איך מבטיחות נראות וקרדיט לכולן? (ארגונים קטנים; דוברות בהפגנות; אזכורים בתקשורת). יוצר מתח כי משפיע גם על היכולת של כל ארגון לגייס כספים.

   11. הרחבת המעגל מול אפקטיביות – ככל שיש יותר ארגונים ופעילות, יותר קשה לקבל החלטות.

   12. חשיבות הובלה פלסטינית ויהודיה, גיוון בהובלה.

סיכום מושב שני –

קווים מנחים לפעולה בשדה הפמיניסטי, ערכים ואפיקים לקידומם

• כנות וכבוד הדדי – לשים את השונות על השולחן ולכבד.

• ענוה – שיח על ענוה במקום אגו. עשייה מתוך ענוה – זו נהנית וזו אינה חסרה.

• לשפוט לכף הזכות – שהנחת הבסיס תהיה שכל אחת באה עם כוונות טובות על מנת לעשות טוב, גם אם היא אומרת או עושה דברים שפוגעים באחרות בשוגג.

• יציבות – בתוך תקופה טרופה שכזו, חשוב שהמטה הפמיניסטי בפרט והשדה הפמיניסטי בכלל ישמשו כמצפן. להציב מטרות ויעדים משותפים לנגד עינינו, שכן גם אחרי הקורונה יבואו משברים נוספים. היציבות יכולה להתבטא בדברים אלמנטריים כמו תיאום וקביעת זמני פגישות מראש, וגם בדברים נרחבים כמו יצירת סל פרקטיקות לפעולה בתחומים השונים, ויצירת מודל ארגוני בר-קיימא.

• בינלאומיות – ללמוד ממדינות אחרות, לקרוא ולשמוע מה קורה שם, לשאוב השראה – מה טוב ומה פחות טוב. האם יש התארגנויות דומות למטה הפמיניסטי במדינות אחרות? אולי לעלות לזום עם מנהיגות ופעילות ממדינות שונות.

• שיתוף פעולה וצוותיות - לפתח את היכולת לעבוד יחד ולאהוב את זה, לחבור יחדיו, נשים עוזרות לנשים.

• קשב - להקשיב ולתת קול / להיחשף ולעזור להיחשף.

• מגוון - לאפשר השתתפות לכל הנשים (למשל, לא מקבלות החלטות לפני מוצ"ש)

• שקיפות - שקיפות במבני כוח, מבנה ארגוני ותהליכי קבלת החלטות

• פתיחות - לביקורת ולשינוי

• הוקרה והכרה - הוקרה של פעילות עבר והכרה בפעילות הווה. לתרגם כבוד ופרגון לעשיה יום יומית.

• אמון - שיח ישר, פתוח וגלוי

• אנטי מיליטריזם

• יצירת מרחב בטוח - מרחב בטוח הוא לא מרחב "מנומס" או כזה הנמנע מלגעת במחלוקות העמוקות ביותר (הפילות בחדר). הוא מרחב אמיץ שבו אנו עוסקות בישירות ומתוך כבוד הדדי דווקא במחלוקות הקשות והכואבות ביותר.

• פירוק מבני כוח קיימים - להיות ערות לכוח משתק, התבוננות בשקופות, להנכיח זהויות: לסביות, זקנה, כל הזהויות שלא מונכחות. לעזור לנשים להשמיע את קולן. לשים לב ולשאול כל הזמן: מי לא איתנו, מי לא דיברה, מי לא נוכחת.

• פוליטיזציה של איכויות "נשיות": הרבה מהערכים ודרכי הפעולה הפמיניסטיים נחשבים ל"תכונות נשיות" שהערך שלהן בבורסה הפוליטית נמוך. עלינו לעשות פוליטיזציה של ערכים ופרקטיקות פמיניסטיות ולחגוג את הערך שלהם בזירה הציבורית והפוליטית: חמלה הדדית / נתינה הדדית / קבלה / הכלה / הבנה / חום / אמפתיה / טוב לב / הדדיות

• צדק

• גבורה/אומץ - אומץ לומר, לא לפחד, אומץ להיות אני, לעמוד על מה שצודק

• להסיר בושה ואשמה

• שייכות

• שפה - איך לא מאמצות את השפה הקיימת אלא מאתגרות אותה.

• שוויון בעשייה – לא ליצור היררכיות בין הנושאים שאנחנו עובדות עליהם, אין נושא חשוב יותר מאחרים.

• שינוי עומק – לא רק להגיב במחאות, אלא לזום פעילות ארוכת טווח, בעיקר חינוכית-מניעתית.

• לחגוג כח - אנחנו לא מספיק מדברות על הכח ולא מספיק משתמשות בכח. הכח סביבנו הופעל עלינו ואנחנו לא חוגגות ולא מפרגנות אחת לשניה כשיש מחזות של כח נשי.

• שותפות, שותפות, שותפות – חשוב, אפקטיבי, דורש משאבים שלא תמיד יש

• תיעוד - לרבות רשת אינטרנט חינמית שתאפשר להעלות חומרים ללא "שומרות סף"

• מנטורינג - לאקטיביסטיות עצמאיות חדשות

• קיימות - גיוס תקציב שיאפשר פעילות מתמשכת + החלפה כל כמה זמן את המובילות בתשלום

• אמון – לתת אמון באחרות, ליצור אמון של אחרות בי

• להישאר מסביב לשולחן - להישאר מסביב לשולחן המשותף גם כשקשה ולא נח

• פניה יזומה (outreach) - למי שלא נמצאות איתנו

• הכלה של נשים עם מוגבלויות – קשה במיוחד בטכנולוגית הזום

• איגום משאבים

• תיאום ציפיות מתמשך