גבעות הכורכר

גבעות הכורכר הן רצועה של גבעות בודדות או של רכסי גבעות הבנויות מסלע כורכר, וביניהן עמקים מכוסים בקרקע סחף.
רוב גבעות הכורכר נמצאות ממזרח לרצועת החולות, אך יש גם גבעות אחדות לאורך חוף הים (ממערב לחולות).
לחלק מגבעות הכורכר מדרונות תלולים, ולעיתים חלקם העליון בנוי מקירות של סלעים זקופים וגבוהים הנקראים מצוקים.

הכורכר הוא סוג של סלע, העשוי בעיקר מגרגרי חול ומשברי צדפים.
בתהליך ממושך התלכדו חומרים אלה והפכו לסלע, ובעצם גבעות הכורכר הן חולות שהתאבנו (התקשו והפכו לאבן).
בסלע הכורכר, כמו בקרקע החול, המים מחלחלים במהירות, ולכן גדלים עליו רק מינים מעטים של צמחים.

קרקע הסחף שבין רכסי הכורכר נוצרה מהתפרקות של סלעים.
חלקי הסלע שהתפרקו נסחפו ונשחקו במי הנחלים, הפכו לקרקע ושקעו בין גבעות הכורכר. לקרקע זו צבע כהה, והיא עשויה מגרגרים זעירים.
קרקע הסחף היא קרקע פורייה ומתאימה לעיבוד חקלאי, אך בעבר חלקים גדולים של קרקע הסחף במישור החוף התיכון (בשרון) היו מכוסים בביצות רחבות ידיים, ולכן אי אפשר היה לעבד את אדמתם. 

רגע... למה ביצות? ולמה דווקא בשרון?

שילוב של כמה גורמים יצר את הביצות שבשרון:



כדאי לדעת שהיום לא נוצרות ביצות בשרון, מפני שרוב מי המעיינות והנחלים מנוצלים עוד לפני שהם מגיעים לאזור.

צפו בסרטון שמראה את שרידי הביצה שנותרו:

סכנת מפולת

במקומות שגבעות הכורכר נמצאות לאורך חוף הים - גלי הים מגיעים לעיתים עד לרכס ממש.
הגלים נשברים בעוצמה רבה אל החלק התחתון של גבעות הכורכר התלולות, ולאט לאט נהרס הבסיס של הרכס, והחלק העליון של המדרון ניתק, מתמוטט ונופל.

צפו בהמחשה שמראה בעזרת החול על שפת הים כיצד זה קורה:

ענו על השאלות: