חזון חינוכי

השישי, על המורה מוטלת החובה לבטל את הקשר שיצרו קודמיו בין משכל להישגים לימודיים. משכל (לפי הגדרת בינה הישנה עליה חלוקים רוב הפסיכולוגים המודרניים שטוענים שאין דבר כזה משכל אחד). ראו גם: (סטרנברג, 1996 ; גרדנר, 1996) מתפלג נורמלית (לפי עקום סימטרי: קצת מצטיינים, הרבה בינוניים ומעט נכשלים) אבל התפלגות נורמלית או סימטרית מאפיינת רק תהליכים אקראיים (רנדומליים). מה לחינוך ולהוראה ולתהליך אקראי? (ראו גם: אינטליגנציה, הישגים ומה שאין ביניהם).

השביעי, חשיבה היא תהליך נרכש (ואינו ניתן לפיתוח רק אצל תלמידים בעלי הישגים לימודיים נמוכים. ראו גם: דופלט, 1998).

השמיני, אין להניח שניתן ללמוד נהיגה בהתכתבות (לכן אין חינוך טכנולוגי בלי התנסות: ראו גם שון, 2010).

התשיעי, טכנולוגיה הולידה מדע לפחות כמו שמדע הוליד טכנולוגיה (לכן, אין להניח שכדי ללמד מושגים ותהליכים טכנולוגים-הנדסיים צריך קודם כל ללמד מושגים מדעיים. ראו גם: האחים רייט, בנים לאבא שהייתה לו חנות אופניים ולא למדו מדע מעולם. למרות זאת, הם לא רק המציאו מטוס פועל הם הניחו את היסודות למדעי האוירודינמיקה).

והעשירי, יצירת קהילה של לומדים (המורה שותף לתהליך הלמידה של תלמידיו ראו גם: מכל מלמדי השכלתי אולם מתלמידי יותר מכולם, התלמידים שותפים לתהליך הלמידה שהמורה מנחה ולכן הקריטריונים להערכה ידועים לכל. ראו גם מחוון להערכת עבודות גמר.

למגמת הנדסת מערכות  עשרה מאפיינים:

האחד, כל תלמיד מסוגל להגיע למקסימום הצלחה.

השני, אין להניח שבגיל 15 התלמיד כבר עבר מאופרציות קונקרטיות לאופרציות פורמליות (קריא: אי-אפשר לוותר על התנסות ועל דוגמאות מוחשיות מעולם הילד וללמד באופן תיאורטי תוך שימוש בכללים ובמודלים מופשטים). 

השלישי, הלומד צריך להיות פעיל, (ראו גם: יחיאב, דופלט ומנדלסון, 1995).

הרביעי, זהו תפקידו של המורה ליצור את סביבת הלימוד המתאימה להשגת כל המאפיינים הקודמים ולאפשר לכל ילד למצות את כישוריו תוך התייחסות לשונות בסגנונות למידה (ראו גם: Kolb, 1985). ובנוסף, חנוך לנער על פי דרכו: שעל פי פירוש אחד לא ישכח הנער את מה שלימדו אותו בדרכו שלו ולפי פירוש שני: מה שמלמדים את הנער מצעירותו יישאר גם בזקנתו ולכן אם אין חינוך טכנולוגי-הנדסי חלק מחינוכו של הנער לעולם לא יוכל להיות באמת מהנדס בעל חשיבה טכנולוגית כי רשת הנוירונים שאחראית לסוג זה של חשיבה מתנוונת כאשר לא מפתחים אותה, (דה בונו 1996).

החמישי, על המורה להעריך מאמץ של הלומד ולא רק כישרון של הלומד (כי גם מאמץ מוליד יכולת, רזניק 2001) ראו גם עקרונות הלמידה (Resnik, 2005).