ליאת יונגר
אני מאמינה שתפקידי כמורה ומחנכת לעזור בשילוב בוגרי בית הספר בחברה הרגילה כאזרחים מן השורה.
עבודתי מתמקדת בפיתוח עצמאותו של התלמיד על מנת שיתרום וייתרם.
אני מקפידה ללמד את תלמידיי ערכים חברתיים הכוללים כבוד לזולת, אחריות, רצינות. כמו כן אני נותנת את הדגש על סנגור עצמי תוך כדי עידוד תחושת המסוגלות של התלמיד.
אמונתי היא שככל שנקדים בעשייה כך הלמידה תיהיה משמעותית יותר.
כשם שביאליק רואה את הכתיבה לילדים כך אני רואה את שליחותה של המחנכת.
רותם רייטן – מאמינה כי יש לראות בכל תלמיד את כל גווניו מבלי שהאתגרים איתם מתמודד יגדירו אותו, לראות בכל אחד ואחת מכלול של : שאיפות , חלומות , תחומי עניין, רצונות והתמודדויות דומות כמו כל בני גילו .
מאמינה שאין נושא או תחום דעת שלא ניתן או לא כדאי להעביר לתלמידי החינוך המיוחד.
עם יצירתיות והתלהבות של המורה, ניתן ללמד הכל ! התלמידים מגלים עניין ויוצאים נשכרים , חשוב להביא את התלמידים לסקרנות, וליכולת שיח בתחומים ונושאים מגוונים. כמו כן למידה משמעותית יכולה להתקיים בפעילויות לא שגרתיות כמו: טיול ברגל , ישיבה בבית קפה או גן שעשועים וגם מריחת לק.
מיכה בר נחום - האני מאמין שלי זה לקום כל בוקר עם תקווה קטנה בלב שאוכל לשנות.
אוכל לשנות עולמו של תלמיד .להאיר לו נקודות חוזק ,לתמוך בו בשעת קושי, להקשיב לו ,לנסות להראות לו שיש הרבה צורות להצלחה ולהיות שם בשבילו.
ורד כחלון - כאשר אני חושבת על מהם הדברים אשר מנחים אותי כאשת חינוך לא מעט ערכים חשובים עולים לנגד עיניי. שהרי בעבודתנו כל תלמיד הוא עולם ומלואו - מפגיש אותנו עם ערך שבאותו רגע נראה לנו חשוב ביותר. בין כל המחשבות צף ועולה בי זיכרון ישן. אני נזכרת ביום בו פנתה אליי המחנכת באמירה מזלזלת כאשר ניסיתי לענות תשובה והמילים לא יצאו מפי באופן שוטף. כן, הייתי ילדה מגמגמת. העלבון שחוויתי שב ומתעורר בי בכל פעם שתלמיד פונה אליי ומשתף שמישהו צחק עליו בעקבות מגבלה או מום כלשהו בגופו. באותו רגע ורד הילדה המגמגמת שנעלבה ממורתה חוברת לורד המחנכת והתייחסותי למקרה באה ממקום של כאב אמיתי אשר עובר לתלמידים ומבהיר להם שיש קווים אדומים שאותם אנחנו לא חוצים, ושלכל אחד מאיתנו עם כל מגבלותינו מגיעה הזכות לכבוד והחובה לכבד.
כמחנכת אני מאמינה שראשית מחובותינו להעניק לכל תלמיד הרגשת ביטחון. חשוב לי שכל תלמיד יגיע לביה"ס בידיעה שבכיתתנו מקבלים ואוהבים אותו בדיוק כפי שהוא. רק כשאנחנו מרגישים בטוחים ואהובים אנו פנויים ללמידה ולעשייה.