השלכות תרבות הצריכה

נזק נוסף שנוצר כתוצאה מתרבות הצריכה הוא פגיעה בעובדים ובזכויותיהם: בימנו, בעקבות תהליכי הגלובליזציה הכלכלית, התאגידים הגדולים יכולים לפצל את השלבים השונים של ייצור המוצר שלהם בין מספר מדינות. מיקום הייצור נקבע על פי הכדאיות הכלכלית, כלומר, המקום שבו ישיגו את הרווח הכלכלי הגבוה ביותר. לכן, הם מקימים מפעלים במדינות המתפתחות, בהן כוח העבודה זול יותר. מדינות אלה רובן אינן דמוקרטיות, אין בהן הגנה על זכויות עובדים. במדינות אלה שכר העבודה המקובל נמוך, לרוב אין חובה להעניק לעובדים זכויות סוציאליות והתוצאה היא ניצול מחפיר של העובדים שכולל העסקה בשכר נמוך ביותר, תנאי עבודה פיזיים קשים וללא תנאים סוציאליים, העסקת ילדים וכדומה. יש לציין כי הקמת המפעלים במדינות המתפתחות פוגעת גם בעובדים במדינות המפותחות, מכיוון שגורמת לאבטלה במדינות אלה (אקוי אקוי; גודמן וברק, 2011; חיימוביץ, 2017).

בנוסף, תרבות הצריכה בעלת השפעות נפשיות: תרבות הצריכה גורמת לתחושה של חוסר סיפוק תמידי וחוסר שביעות רצון מעצמנו. הפרסום מעודד אותנו לצרוך עוד ועוד. למרבית האנשים אין אפשרות לצרוך את כל המוצרים וגם כאשר צורכים, תמיד יש מוצרים נוספים. מצב זה גורם לאנשים לחוש בלתי מסופקים, בלתי מרוצים ובספק לגבי עצמם. בנוסף, "המרדף" אחרי הצריכה יוצר מתח נפשי שעלול להוביל לדיכאון (אקוי אקוי).

השפעה נוספת של תרבות הצריכה על בני האדם היא גרימת קשיים כלכליים: אנשים מבזבזים כסף רב על צריכת יתר, כתוצאה מכך נקלעים לפשיטות רגל והחסכונות שלהם קטנים. בנוסף, תרבות הצריכה גורמת לאי השוויון הכלכלי לגדול. זאת מכיוון שהעניים משקיעים כסף בסימני סטטוס כדי לקבל הזדמנויות חברתיות (אקוי אקוי).

מומלץ מאוד לצפות בסרט המחיר היקר של האופנה הזולה להרחבה.