דו"ח רפלקטיבי

בתחילת השנה נדרשנו לבחור נושא עליו נבצע את הסמינריון, היות ושנינו מבצעים עבודות גמר שונות לא יכולנו להשתמש בנושא עבודת הגמר אלא לבחור נושא בעצמנו מה שלקח זמן רב.  מאחר ושנינו מבצעים בבית הספר את הפרויקט לגילוי האסטרואידים חשבנו על  פעילות  שתתאים ותסייע להבנת מושגים הקשורים לאסטרואידים. בנוסף לכך היה עלינו לתכנן פעילות שונה לתלמידי יסודי וחט"ב.  

אתגר נוסף היה הרכבת המערכת ותכנון מתאים שלה לביצוע הניסוי. את ערכת החיישנים רכשנו כבר בקיץ לפרויקט אחר והמנוע שהגיע בערכה לא התאים לניסוי, לכן היה צורך בהזמנת מנוע מתאים מה שגרם לעיכוב נוסף ותוספת לחץ. 

בתכנון הקוד ובבניית המערכת  נעזרנו ברמי ובאיילת בעיקר כדי להבין את הפקודה המתארת  את הפלט של המערכת. נציין כי בהקשר זה קיימים סרטונים רבים העוסקים בבעיות שונות הקשורות לעבודה אולם המעבר על הסרטונים לקח זמן רב ונדרש סינון גדול של תוכן. 

במפגש  עם חנה ואילת, קבלנו המלצה טובה  - להכניס את המרכיב של הגילוי. כלומר לתת לתלמידים  לחשוב כיצד מערכת כזו צריכה להראות ולאפשר להם חוויה של גילוי בשיעור. 

הצגנו בפני רמי את הרעיון והוא שאל שאלה נוקבת - אם אני מנהל בית ספר- למה לי להשקיע בזה? שאלה זו עזרה לנו להתמקד בערך המוסף של מיקרוביט והוא הגמישות שלו והאפשרות להרחיב בעזרתו את הלמידה לתחומים חדשים.

ערכנו שני פיילוטים אחד לתלמידי היסודי ואחד לתלמידי החטיבה. למרות החששות הפיילוט עבר בהצלחה רבה ולמדנו מהתלמידים דברים רבים שיישמנו בהמשך.  למשל עריכת דף הוראות להרכבת המערכת, מתן מידע מקדים ורלוונטי על האסטרואיד ועוד. 

ניכר כי התלמידים התלהבו מביצוע הניסוי, מה שנתן לנו רוח גבית להמשך.  

לשמחתנו הספקנו להעביר את   הפעילות וכבר להציג אותה בזמן בכיתה לפני היציאה לחופשת הסמסטר.  מה שתרם וחיזק את הבטחון שלנו בפעילות. וכמובן ברגע האמת הייתה תקלה קטנה אך בסוף היא תוקנה - התרגשות של הרגע. נכחו גם בהסבר נציגי חוץ שמאוד שמחו לשמוע על הרעיון של השתתפות במיזם ושימוש במיקרוביט למטרות חקר.

מה שלמדנו מהתהליך עד כה, שלהציג בהדרגתיות את הרעיון עוזר מאוד לבנות את הבטחון להמשך.

האתגר  הראשון בביצוע היה בתכנון מערכי השיעור ובכתיבת דרכי ההערכה שהיו שונות זו מזו - בין חטיבה ליסודי. נעזרנו באיל שצמצמה את התוכן לשני שיעורים בלבד כדי שנוכל לבצע את הפעילות עם המערכת פעם אחת ביסודי ופעם אחת בחטיבה, כל זאת בלחץ של סוף השנה עם טיולים, חזרות להצגות, תעודות, אסיפות הורים ועוד... 

האתגר השני היה לוגיסטי: מאחר והייתה ברשותנו מערכת אחת, לא נותר גם זמן לתת לתלמידים להרכיב את המערכת אלא להסביר, מה שבדיעבד היה נכון לעשות משום שהתלמידים לא הכירו את המערכת  והיה עדיף לתת להם הסבר כללי ולהתמקד בעקרונות החשיבה המחשובית והבנה של הקוד ותרשים עקומת האור.

למדנו מכך על הגמישות הנדרשת בכל תכנית, לאפשר הרחבות ולדעת על מה לוותר בזמן אמת. 

בסמינריון נחשפנו לעבודת השונות של "רובוטים בשירות ההוראה" המגוון היה גדול מאוד, הן של הרובוטים והן של המקצועות בהם יושם השימוש ברובוט. אחד האתגרים הגדולים שראינו הוא ההתאמה בין הרובוט לפדגוגיה הנדרשת. 

היה חשוב מאוד לערוך את הטופס השיתופי המתאר את ההתאמה בין המערכת הטכנולוגית לבין האפשרויות הפדגוגיות והמקצועות אליהם היא רלוונטית. 

למדנו שדווקא בעידן של AI  כמה חשובה היא היצירתיות של המורה וכמה היא לא ניתנת להחלפה - רובוטים בשיעור ריקוד, במתמטיקה, בתחומים חברתיים, בלקויות למידה ותפקודים ניהוליים וכן גם שילובם בשיעורי מדע וטבע. 

תובנות להמשך - כדאי כבר בקיץ לתכנון ולהכיר את הרובוטים והמערכות העומדות לרשות הסטודנטים, אפשר כהשתלמות קיץ. כדאי גם לעבור הכשרה עם תעודה רשמית כדי שנוכל להביא את הבשורה לבתי הספר שאנו מלמדים בהם.