זכויות נפגעי עבירה

דרכים משפטיות העומדות לרשות נפגע עבירה

דרך המלך העומדת בפני קורבן עבירה היא להגיש תלונה במשטרה כדי שזו תפתח בחקירה כנגד החשוד ובמקרה המתאים תעביר את תיק החקירה לתביעה על מנת שיוגש כתב אישום בבית המשפט כנגד מבצע העבירה. בערוץ זה המדינה, באמצעות המשטרה וגורמי התביעה, היא זו הנוקטת בהליכים להגנת האינטרסים של קורבן העבירה. אם בית המשפט מרשיע את הנאשם הוא גוזר את עונשו וכחלק מהעונש יכול להטיל תשלום פיצויים לקורבן העבירה. בערוץ זה, במקרים המתאימים נעצר החשוד או הנאשם או לחילופין מוטלות עליו מגבלות (כמו מעצר בית, הרחקה), בין היתר, כאשר ישנה מסוכנות ממנו כלפי קורבן העבירה. במקרים של עבירות מין, בית המשפט מוסמך להטיל פיקוח על עבריין המין גם לאחר סיום המשפט ושחרורו מהכלא, ובכך בעצם קורבן העבירה והציבור בכלל מקבלים הגנה מסוימת.

חוק זכויות נפגעי עבירה מסדיר את הזכויות של קורבן העבירה לאורך ניהולו של ההליך הפלילי, לרבות קבלת מידע על ההליך, הגנה מפני הנאשם, הבעת עמדה לפני הסכמה של התביעה להסדר טיעון, הבעת עמדה בפני ועדת שחרורים בעניין קיצור מאסר, מסירת הצהרה על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה לפני בית המשפט בדיון בענין גזר דינו של הנאשם, ועוד. קורבן העבירה רשאי כמובן להיעזר בעורך דין על מנת לעמוד על זכויותיו גם מול המשטרה ומול התביעה המשטרתית או הפרקליטות.

אולם לעיתים קורבן העבירה אינו שבע רצון מהטיפול בעניינו, אם בשל סגירת התיק או אי הגשת כתב אישום, אם בשל שיהוי או חוסר יעילות בטיפול על ידי המשטרה או התביעה ואם בשל כל סיבה אחרת. ברשימה זו נסקור את הדרכים האפשריות העומדות בפני קורבן עבירה כדי למצות את זכויותיו ולהשיג טיפול מיטבי בעניינו. באפשרות האדם הפרטי, קורבן העבירה ולפעמים אף קרובו, ליזום נקיטת הליכים משפטיים כנגד הפוגע. תכלית ההליכים המשפטיים הללו היא מניעתית - הגנתית, דהיינו קבלת סעד מבית משפט שנועד להגן על הקורבן מפני נזק או פגיעה מצד זולתו. תכלית נוספת היא קבלת פיצויים מאת הפוגע בגין גרימת נזק שכבר נגרם לקורבן. בערוץ זה נמנה את הגשת קובלנה, בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת, בקשה לצו הגנה מפני אלימות במשפחה, הגשת תביעה אזרחית. היתרון של הליכים אלו הוא הנגישות הישירה לבית המשפט וקבלת מענה מיידי, ובנוסף לכך, במקרה של הפרת הוראה של בית משפט מצד החשוד או הנאשם הדבר יהווה עבירה מצידו של הפרת הוראה חוקית שיש בזה כדי להוות עילה למעצרו.

המשטרה החליטה על סגירת תיק החקירה כנגד החשוד – ניתן להגיש ערר לפרקליטות על ההחלטה. יש להגיש את הערר ליחידה החוקרת(וזו מעבירה אותו לפרקליטות) תוך 30 יום מקבלת ההודעה על ההחלטה.

התביעה המשטרתית או הפרקליטות החליטה שלא להעמיד לדין את החשוד – ניתן להגיש ערר על ההחלטה כדי שההחלטה תשונה ויוגש כתב אישום לבית המשפט. יש להגיש את הערר באמצעות הגוף שנתן את ההחלטה תוך 30 יום מקבלת הודעה על ההחלטה(וזה מעבירו לפרקליטות או ליועץ המשפטי לממשלה). לעיתים, לאחר הגשת הערר התביעה או הפרקליטות בוחנים שוב את התיק ומשנים ההחלטה ללא צורך בבחינת הערר, זאת בעיקר כאשר בערר מועלות ראיות או נסיבות חדשות.

נדחה ערר כנגד החלטה על סגירת תיק חקירה או על אי העמדה לדין – ניתן לנקוט בשתי דרכים. האחת, הגשת בג"צ - עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. השנייה, הגשת קובלנה לבית המשפט. קובלנה היא למעשה כתב אישום המוגש על ידי אדם פרטי (בעצמו או על ידי עורך דין מטעמו) ולא על ידי התביעה, שבעקבותיה מתנהל משפט פלילי לכל דבר ועניין, כולל אפשרות של הרשעה ועונש לרבות מאסר ופיצויים לקורבן העבירה. לדרך זו ישנה מגבלה והיא שניתן להגיש קובלנה רק בגין עבירות מסוימות כמו איומים, אלימות ועוד עבירות המנויות בתוספת השניה לחוק סדר הדין הפלילי.

הינך קורבן להטרדה או איומים או נתון בסכנה לפגיעה גופנית – ניתן לפנות לבית המשפט ולקבל צו למניעת הטרדה מאיימת. בית המשפט יכול לתת צו כנגד הפוגע ולאסור עליו להטריד את הנפגע, לבלוש אחריו, להתקרב אליו או למקום מגוריו ועבודתו, ליצור עימו קשר, לשאת נשק. אם עולה צורך מידי במתן הצו, בית המשפט רשאי לתת הצו אפילו במעמד המבקש בלבד עד לקיום דיון במעמד שני הצדדים. תוקף הצו הוא לתקופה של עד 6 חודשים אך ניתן לבקש מבית המשפט להאריך הצו עד לתקופה של שנתיים. דרך זו של פנייה ישירה לבית המשפט פתוחה ללא כל קשר או תלות בהגשת תלונה במשטרה. 

הינך קורבן לאלימות או מצוי בסכנה לאלימות גופנית מצד בן משפחה(בן זוג, הורה, ילד וכיו"ב) – ניתן לפנות לבית המשפט ולקבל צו הגנה. בצו ההגנה בית המשפט רשאי לאסור על הפוגע להטריד או להתקרב לנפגע וכן לתת כל הוראה הדרושה להבטיח את שלומו של הנפגע. אם עולה צורך מידי במתן הצו, בית המשפט רשאי לתת הצו אפילו במעמד המבקש בלבד עד לקיום דיון במעמד שני הצדדים.  תוקף הצו הוא לתקופה של עד 3 חודשים וניתן להאריכו עד לשנה. גם דרך זו של פנייה ישירה לבית המשפט פתוחה ללא כל קשר או תלות בהגשת תלונה במשטרה.

 תביעה אזרחית

בפני קורבן העבירה האפשרות להגיש תביעה אזרחית כנגד הפוגע בגין פגיעה או נזק שנגרם לו על ידי זולתו. פקודת הנזיקין קובעת מספר עוולות המקימות עילה לתביעה ולקבלת צו עשה או צו מניעה כנגד הפוגע או חיובו בתשלום פיצויים. להלן העוולות העיקריות: תקיפה, כליאת שווא, הסגת גבול, תרמית, שליחת יד ברכוש, מיטרד, נזק על ידי כלב, נגישה (פתיחת הליך פלילי או פשיטת רגל כנגד אדם בזדון וללא סיבה סבירה כשמדובר בהליך "נפל" שנפסק לטובת אותו אדם). ישנם הבדלים משמעותיים בין ההליך הפלילי להליך האזרחי, שיש לתת עליהם את הדעת לפני נקיטת ההליך המשפטי: רמת ההוכחה הדרושה בהליך האזרחי נמוכה יותר, שיעור הפיצוי שנקבע על ידי בית המשפט בהליך זה הוא בדרך כלל גבוה יותר. אך מנגד, במרבית העוולות יש להוכיח קיומו של נזק וכן קיימות לפוגע הגנות מלאות וחלקיות שונות שאינן קיימות במשפט הפלילי, כמו: הסתכנות מרצון של הנפגע, אשם תורם.

ישנם חוקים נוספים לפיהם מעשה מסויים יכול להקים אחריות פלילית ובצד זו גם עילה לתביעה אזרחית, למשל: חוק הגנת הפרטיות, חוק איסור לשון הרע, חוק זכויות יוצרים, פקודת סימני מסחר, חוק כרטיסי חיוב, חוק שיקים ללא כיסוי ועוד.

סיכום:

החוק בישראל מעניק לנפגע עבירה דרכים רבות להתמודדות עם העוולה שנעשתה לו. קיימת חשיבות גדולה בהכרת הזכויות אותן מעניק החוק. במידה ואתה נפגע עבירה וחש כי זכויותיך לא ממוצות רצוי שתפנה לקבלת ייעוץ מעורך דין פלילי בהקדם.