סגירת תיק בהסדר מותנה

מהו הסדר מותנה?

הסדר מותנה הוא עניין שהוסף להוראות חוק סדר הדין הפלילי בתיקון לחוק זה משנת 2014. הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה לחשוד, לפיו החשוד מודה בביצוע העבירה ומתחייב לקיים תנאים שפורטו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק נגדו בעילה של "סגירה בהסדר".

הסדר מותנה מהווה אמצעי אכיפה מידתי ומאפשר במקרים המתאימים הטלת סנקציה הולמת ללא הגשת כתב אישום וניהול משפט ובכך אף חוסך מהחשוד רישום פלילי.

תנאי סף לביצוע הסדר מותנה  

החוק קובע מספר תנאי סף לעריכת הסדר מותנה עם חשוד:

1. החשד הוא בעבירה קלה מסוג חטא או עוון. בעתיד צפויות להיכלל גם עבירות מסויימות מסוג פשע.

2. העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, אינו כולל מאסר בפועל או מאסר בעבודות שירות.

3. לחשוד אין ב-5 השנים שלפני ביצוע העבירה: עבר פלילי, חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים, הסדר מותנה נוסף.

4. קיימות ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.

תוכן ההסדר

ההסדר נערך בכתב ומפרט את ההתחייבויות של כל אחד מן הצדדים להסדר:

• החשוד מודה בעובדות המהוות את העבירות המיוחסות לו.

• הסנקציות או ההתחייבויות המוטלות על החשוד: קנס, פיצוי, התחייבות להימנע מעבירה, תכנית טיפול או שיקום, פסילת רישיון, מכתב התנצלות לקורבן העבירה, חילוט והשבה של חפץ לקורבן העבירה ועוד.

     הוראת סעיף 67ג לחוק מונה רשימה סגורה של תנאים שניתן לכלול בהסדר.

• התובע מתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד ולסגור את התיק נגדו.

• ההסדר ימולא וייחתם על-ידי התובע והחשוד, ועל ידי בא כוח החשוד, במידה שהוא מיוצג.

מעמדו של קורבן העבירה

נפגע העבירה זכאי, על-פי בקשתו, לעיין בהסדר ולקבל העתק ממנו לאחר ביצוע ההסדר וסגירת התיק נגד החשוד, למעט במקרים בהם לא יוכל לעיין כאמור בסעיף 9 לחוק זכויות נפגעי עבירה. לנפגע העבירה אין זכות ערר על סגירת תיק בהסדר.

נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זאת, זכאי לכך שהתביעה תיידע אותו על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר מותנה וכן על פרטיו של ההסדר המתגבש עם החשוד. הנפגע זכאי אז שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לפני התובע, לפני קבלת החלטה בעניין.

שיקולי התביעה

שיקולי התביעה להסדר מותנה מוסדרים הן בהוראות החוק והן בהנחיות של היועץ המשפטי לממשלה.

האם ניתן לערוך הסדר מותנה לאחר הגשת כתב אישום?

התשובה שניתנה לכך בפרקטיקה היא חיובית. למעשה, גם אם הוגש כתב אישום ניתן להגיע להסדר לפיו התביעה תחזור בה מכתב האישום ובהמשך לחתום על ההסדר המותנה. כמובן שאם ההסדר המותנה לא יוצא לפועל, התביעה רשאית להגיש את כתב האישום בשנית.

יתרה מזאת, ניתן להעלות כטענה מקדמית ביקורת מינהלית כנגד התביעה על כך שהגשת כתב אישום במקרה המסויים היא בלתי סבירה ובלתי מידתית וכי ראוי היה לסגור התיק בהסדר מותנה.

בת"פ 11660-03-14 מ"י נ' רודניק (רמלה) דן בית המשפט בבקשה לביטול כתב אישום בשל סירובה של הפרקליטות לסגור תיק בהסדר מותנה. בסופו של דבר הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום ואף לא נערך הסדר מותנה. כאמור, בפרקטיקה התביעה עורכת הסדרים מותנים גם לאחר הגשת כתב אישום. כך למשל בתיק בו הוגש כתב אישום בגין הפרת סימני מסחר, עו"ד אבי אלפסי פנה לפרקליטות ולאחר משא ומתן הוסכם על חזרה מאישום ואז נערך הסדר מותנה.

גם בעניין הסדר מותנה רצוי להתייעץ עם עורך דין פלילי המתמחה בתחום ולא למהר לקבל הסדר מותנה, שכן יש מקרים מתאימים בהם לאחר בחינת חומר הראיות על ידי עורך הדין, ימצא כי יש מקום להביא לסגירת התיק ללא הסדר מותנה.