קורסים אקדמים, תשפ"א
המחקר החינוכי דן רבות בהשפעתם של סוכנים חברתיים שונים על תלמידים ובתרומתם להצלחותיהם החינוכיות: מערכת החינוך, קבוצת השווים, הקהילה, המבנה החברתי ועוד. הקורס הנוכחי יתמקד בפעולתה והשפעתה של המשפחה כסוכן חינוכי משמעותי ביותר בחיי הילד ויבחן את הטענה, כי השפעתה על הילד רבה יותר מאשר כל סוכני החינוך האחרים.
הקורס עוסק באופן שבו תהליכי החינוך מתרחשים בתוך הבית וביחסי הגומלין שבין המשפחה למערכת החינוך. בין הנושאים בקורס: תפיסות ופרקטיקות של הורים ממעמדות חברתיים שונים ביחס לחינוך ילדיהם ; סוגי ההון )תרבותי, חברתי ונוספים( העוברים מהורים לילדיהם ; פעולתה של המשפחה בהקשרים חברתיים שונים (הגירה, קבוצות מיעוט וכד') ; יכולתם של הורים לפרוץ חסמים מבניים (מצב כלכלי, מגורים בפריפריה וכד') ולקדם לימודית את ילדיהם ; פעולת ההורים מול בית הספר ומערכות החינוך ; יוזמות הורים ועוד. קישור לסילבוס כאן.
העולם שסביבנו נמצא בתהליכי שינוי מתמידים: אידיאולוגיות ומנהיגים חדשים עולים, כלכלה גלובלית משנה סדרי עולם, שוק תעסוקה דינמי, מבנה משפחה משתנה, פיתוחים טכנולוגים דרמטיים ועוד. שינויים אלה ונוספים מחייבים את מערכות החינוך בעולם ובישראל להתאים עצמן למציאות המשתנה. עם זאת, למרות אינספור רפורמות והצהרות פומביות של ראשי מדינות וראשי מערכות חינוך והשקעה ניכרת של משאבים, מסתבר שבית הספר הציבורי נשאר "חסין" בפני רוחות השינוי הללו. היסטוריון החינוך האמריקאי לארי קיובן מצא, כי במרבית בתי הספר ביבשת גם כיום מרבית המורים מלמדים ליד הלוח בעודם מדברים, בוחנים ומעלעלים יחד עם התלמידים בספרי הלימוד גם אלו הוחלפו בטאבלטים או מחשבים ניידים (Cuban, 2013).
הסמינריון יעסוק בנסיון להבין מדוע, למעשה, בתי ספר ומערכות חינוך כה מתקשות להשתנות ומהם השינויים הרצויים, כפי שמסמנת אותם כיום הספרות החינוכית העדכנית. נבחן את הנחות היסוד שעל בסיסן נבנה בית הספר המודרני ואת מרחבי האילוצים והאפשרויות העומדים בפניו להשתנות; נבחן מודלים ממדינות שונות בעולם שבהן התחולל שינוי בקנה מידה רחב; נכיר בתי ספר ורשויות בישראל המתנסות בתהליכי שינוי ועוד. מקום מיוחד ינתן להשפעה של משבר הקורונה והתמודדות מערכות החינוך איתו ועם האילוצים וההזדמנויות שהוא מייצר.
הקורס ילווה את תהליך הקמתו של בי"ס על יסודי חדש שעתיד להיבנות בצמוד למכללה ואשר מתעתד להתבסס על הנחות יסוד חדשניות. את תכנון בית הספר מלווים חברי סגל מהמכללה ואנו נצטרף לתהליך העבודה והחשיבה. עבודות הסיום הסמינריוניות בקורס יעסקו בהיבטים שונים של חדשנות חינוכית, לבחירתכם. קישור לסילבוס כאן.
ילדים קטנים יכולים להיות סוכני שינוי גדולים! שינויים חברתיים וערכיים רבים הגיעו באמצעות הילדים גם להוריהם ולקהילה וחוללו מהפכות. אך ילדים – כמו מבוגרים המעוניינים לחולל שינוי – זקוקים לידע, המחשה, הכוונה ולשותפים.
ביכולתן של גננות בפרט, ואנשי חינוך בכלל, לסייע לילדים ללמוד, לבחון רעיונות חדשים וליישם אותם. אחת מדרכי הלמידה המשמעותיות היא דוגמא אישית של הגננת ומכאן החשיבות של פיתוח יכולת למידה והעמקה בסוגיות רבות ומגוונות.
הקורס יעסוק בחיבור שבין חברה, סביבה וכלכלה בעולם ובישראל. במהלכו תחשפו לידע בנושאים של קיימות ומעורבות בקהילה ובחברה ותפתחו כלים ראשונים לתרגום והנגשה של הידע לחיי היומיום של גן הילדים ומשפחותיכן. קישור לסילבוס כאן.
הוראה, למידה ופרוייקטים חינוכיים
כבר כמה שנים שסטודנטים אצלי בקורס מקליטים את עבודת הסיום כפודקאסט. זה מאפשר ביטוי למיומנויות אחרות שלא פחות נחוצות למורות ומורים, מאשר כתיבה. את הפודקאסטים בונים בקבוצות בהתאם לחלקים של עבודה אקדמית - סקירת ספרות, ממצאים, ניתוח, דיון ועוד. היצירתיות שמתפרצת בתהליך הלמידה מדבקת ובהתאם לתוצרים שראיתי, גם ממשיכה עם הסטודנטים הלאה גם לבתי הספר. מידע נוסף באתר "השראות".
כולם שואלים: אז איך נלמד ביום שאחרי הקורונה? בעיני הבשורה אינה הזום והלמידה מרחוק שמשאירים את הלומדים מבודדים. מצד שני, גם אי אפשר להתעלם מהיתרונות של הלמידה המקוונת. בקיצור, אפשר להנות מכל העולמות - הוראה ולמידה היברידים!
ליוויתי (מהצד ממש) סטודנטים במחלקה לעיצוב שהקדישו קורס שעסק בעיצוב משחקי ילדים לתרבות יהודי אתיופיה ולסיפור המסע ההירואי שלהם לישראל. בתהליך של שנה הם פגשו ישראלים בני העדה, שמעו סיפורים, חקרו מנהגים וייצרו דרך חוויתית ומהנה לילדים ולמשפחות ללמוד: באמצעות משחקי קופסה, קלפים, אפליקציות וגם משחקי רצפה ענקיים. הקרדיט הוא לראש המחלקה דנה צרפתי, למרצים הנפלאים דורי אוריין וד"ר רונן לייבמן ולחברי סגל יוצאי אתיופיה בסמינר הקיבוצים - משה ישעיהו ורותי וונדימגן. עובדים עכשיו על ייצור שיאפשר הפצה לבתי ספר ולגני ילדים.
למידה דרך תחרות בין קבוצות
מולוקון - העליה להר הסיגד
משחק רצפה לרחבת ביה"ס
משחק קופסא המסע מישראל לאתיופיה
בספטמבר 2019 יצאנו למסע לאתיופיה. ראשיתו של המסע ביוזמה מקורית של בתיה קלדרון, ראש מנהל הפקולטה למדעים בסמינר הקיבוצים. המשכו ברתימת שותפים אנרגטיים מרחבי המכללה והשיא היה חבירה לדותן לוי ומוריה אברהם ממכון החינוך "דרך כפר". למסע יצאו 40 משתתפים - סגל וסטודנטים, יוצאי אתיופיה וכאלו שמשפחותיהם ילידי מדינות אחרות. הוא הורכב מקורס אקדמי ומתהליך הכנה של חברי הסגל ותוצריו רשימה ארוכה של יזמויות ופרוייקטים שהשפיעו עמוקות על המקום של תרבות וזכרון יהדות אתיופיה בסמינר הקיבוצים. ראו דברים שפרסמתי בפייסבוק לאורך המסע באתר "ציר הזמן". בתמונה: יחד עם מלכה בחדר המורים בביה"ס באמבובר, מחוז גונדר.
כחלק מתוכנית "תקווה ישראלית באקדמיה" ובשותפות קרן רוטשילד כבר מספר שנים סטודנטים בסמינר הקיבוצים לומדים על החברה הישראלית "דרך הרגליים". במודל זה, שנשען על כלים של החינוך הבלתי פורמלי, מסיירים סטודנטים בקבוצה רב תרבותית מספר ימים באתרים מרכזיים במדינה ומשלבים יחד למידה עיונית, תהליך קבוצתי ומפגש עם אנשי חינוך וציבור מרכזיים. אין למידה טוב מזו. לסילבוס הקורס בתשפ"א שמעבירות ד"ר טלי סגל וד"ר שמחה גתהון.
ב-2017 זכיתי לצאת למשלחת של "ערי חינוך" יחד עם קבוצה נהדרת של מורות, מפקחות, מנהלות מח' חינוך ברשויות ואנשי אקדמיה. מעבר לעיצוב הדינמי והצבעוני של הכיתות (קיבלו או נתנו השראה למחלקת הילדים באיקאה?), הדבר המרשים ביותר שם הוא ההערכה, האמון והאוטונומיה שלהם זוכים המורים והמורות. אז נכון שהחברה הפינית היא לא החברה הישראלית ונכון שהם יותר מנומסים ונכון שיש לתלמידים הפינים עוד המון סיבות לככב בראש טבלת ההישגים במבחני פיז"ה הבינלאומיים. ובכל זאת גם לנו יש מה ללמוד מהם. הנה דברים שכתבתי ב"גלובס" כשחזרנו משם תחת הכותרת: "לתת אמון בבתי ספר שמוכיחים את עצמם".
הנחיית תהליך בירור וגיבוש מעודכן של הזהות הייחודית לחינוך הקיבוצי-התיישבותי. עבודה של שנתיים עם קבוצה נפלאה של מנהלי בתי ספר אזוריים, מפקחים מהמנהל לחינוך התיישבותי ומנהלי מחלקות חינוך במועצות האזוריות. הובלת התהליך נעשתה יחד עם שותפות מופלאות: ד"ר גבי אסם, מנהלת אגף החינוך בתק"צ; מירה יובל, מפקחת כוללת במנהל לחינוך התישבותי, רינת חכים, מנהלת תחום החינוך במרכז המועצות האזוריות, ד"ר מאיה בוטווין, מנהלת מרכז הפיתוח המקצועי במנהל לחינוך התיישבותי וד"ר הדס דקל, ראש מרכז היזמות בסמינר הקיבוצים. התוצרים המפורטים בקישור כאן.