רציונל העבודה בחטיבות העליונות

תכניות ההוראה בחינוך המיוחד מבוססות על תכניות הלימודים וההוראה בחינוך הרגיל, תוך התאמתן לתלמידים עם צרכים מיוחדים. מדיניות זו חלה גם באשר להבחנות לאורך רצף חטיבות הגיל

התאמות בהוראה מתייחסות לתהליכי ההתערבות שמגבש הצוות הרב-מקצועי בהתאם למאפייני התפקוד של התלמידים ולדרישות תכנית הלימודים. תהליכים אלו מתבטאים בהקניית כלים ומיומנויות לתלמיד כך שיוכל לרכוש את הידע ואת המיומנויות הנדרשות, תוך פיתוח הרגלים של למידה ותפקוד באופן עצמאי. התאמות בהבחנות מתייחסות לשינויים בתנאי ההבחנות אשר יאפשרו לתלמיד לבטא את הידע שלו, תוך שמירה על המהות הנבדקת, הידע או המיומנויות שהמבחן מתכוון למדוד. היקף רחב של התאמות בדרכי הבחנות ופטור ממטלות, מונע מהתלמיד להתנסות בלמידה ופוגע ביכולתו להתקדם ולתפקד באופן עצמאי

על הצוות הרב מקצועי בבית הספר לשקול מהן ההתאמות הנדרשות בהתאם ליכולות התלמיד ולקשייו, תוך התייחסות לסוג המבחן ולחטיבת הגיל בה לומד התלמיד. מתן התאמות בהבחנות במבחנים שונים מתקיים תוך השענות על חוזרי מנכ"ל ועל מסמכים שפורסמו בנושא בהתייחס לתלמידים לקויי למידה בחינוך הרגיל וכן בהתייחס לתלמידים עם מוגבלויות שונות המקבלים תמיכה מתכנית השילוב או הלומדים במסגרות החינוך המיוחד

בהכרזת זכויות האדם מצוין שכולנו נולדנו שווי ערך, ובאמת, פעמים רבות אנו גם נוכחים בכך במציאות. למשל, רק לאחרונה, במדינתנו, נשיא, ראש ממשלה וראשי ערים משלמים על מה שעוללו, בדיוק כמו פשוטי העם. עובדה זו אמורה לטעת בנו תחושה שאכן כולנו "שווים" - בפני החוק, ובתחומים נוספים בחיים, אולם, כשזה נוגע לנו באופן אישי, כשאנו עצמינו מנסים לפתח תחושה זו בתוך תוכנו, האם רעיון זה אכן מתממש? האם, אכן, כולנו חיים את חיינו בתחושה שאנחנו שווי ערך

להיות "שווה" בין "שווים" היא דרך החיים הטבעית שכולנו נולדנו להגשימה, דרך חיים זו מאפשרת לנו לחיות בתחושה שכל אחד מאיתנו "שווה" בפני עצמו, ויחד עם זאת שונה מאחרים ומיוחד במינו. תפקידנו לאפשר לכל נער ונערה בכל גיל ובכל מקום להרגיש שווה בין שווים. מתוך ספרה ודבריה של דוקי כהן -ילד שווה. לא פחות לא יותר

צוותי מומחי/ות התחומים במתי"א עומדים לרשות בתיה"ס בכל הנוגע לתהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה

 

טלי אבני

רכזת חטיבות עליונות

taliitay@gmail.com