מקהלה עליזה
מלים: לאה נאור
לחן: נורית הירש
על ראש הברוש שבחצר שמחה והמולה.
שם כל הצפרים בעיר הקימו מקהלה.
העפרונית, הסולנית נקתה את הגרון,
שלבה כנף, זקפה מקור וגם פצחה ברון.
ציף ציף, שריק שרק,
בל-בל בל-בל, לה לה...
וכל מי ששמע אמר:
אח, איזו מקהלה!
פתאום הפסיק את השירה פשוש אחד זעיר
אם אין מילים ואין תוים הוא לא מוכן לשיר!
-אנחנו לא רוצים מילים, רגזו הבולבולים
-אנחנו גם ללא מלים נורא מתבלבלים.
ציף ציף, שריק שרק...
הסנוניות כתבו תוים על חוט ועל גדרות.
תוכי אחד למד אותן מלים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים התבלבלה העיר.
ציף ציף, שריק שרק...
אוי, די כבר, די לכם לשיר- צעק פתאום הברוש.
-לכו לישון! כבר מאוחר! כואב לי כבר הראש.
האופרטה היפה לא באה אל סופה,
מחר יצפצפו קונצרט על עץ הצפצפה.