קְצָת אוֹר / שלומית כהן אסיף
הַיָּרֵחַ בִּקֵּשׁ מִן הַשֶּׁמֶשׁ
אוֹר בַּמַּתָּנָה
וְהַשֶּׁמֶשׁ נָתְנָה.
הַכּוֹכָב בִּקֵּשׁ מִן הַיָּרֵחַ
אוֹר בַּמַּתָּנָה
וְהַיָּרֵחַ נָתַן.
הַחַלּוֹן בִּקֵּשׁ קְצָת אוֹר
מִן הַכּוֹכָב הַקָּטָן
וְהַכּוֹכָב נָתַן.
קְצָת אוֹר אֶפְשָׁר לְבַקֵּשׁ
בַּלִּי לְהִתְבַּיֵּשׁ, בְּלִי לְהִתְחַבֵּא
קְצָת אוֹר זֶה תָּמִיד הַרְבֵּה.