הודעות

הגדרות הלכתיות לשיטת אדמו"ר הזקן [מתוך "סדר הכנסת שבת" שבסידורו]:

א. השקיעה שמתפרסמת בלוחות השונים, היא שקיעה בגובה פני הים, ואין זו נחשבת לשקיעה.

הסיבה היא: משום שמיקום מגורי האנשים אינו בים, אלא על פני היבשה, שגבוהה מגובה פני הים.

לכן, צריך לבדוק את הגובה בכל מקום ומקום. [השקיעה מתאחרת בהתאם לגובה].

הגדרות הלכתיות לשיטת אדמו"ר הזקן [מתוך "סדר הכנסת שבת" שבסידורו]:

א. השקיעה שמתפרסמת בלוחות השונים, היא שקיעה בגובה פני הים, ואין זו נחשבת לשקיעה.

הסיבה היא: משום שמיקום מגורי האנשים אינו בים, אלא על פני היבשה, שגבוהה מגובה פני הים.

לכן, צריך לבדוק את הגובה בכל מקום ומקום. [השקיעה מתאחרת בהתאם לגובה].

ב. נוסף לזה, גם שקיעה הנ"ל, עדיין אינה נחשבת לשקיעה, כי לפי אדמו"ר הזקן "שקיעה הנראית" היא כשאור השמש מסתלקת מראשי הגגות הגבוהים שבעיר. [או מראשי האילנות בשדות, כשאין בנינים].

על כן, צריך לבדוק בכל מקום ומקום, את גובה הבניינים הגבוהים, ומהם לעשות את חישוב "שקיעה הנראית".

ג. המשמעות ההלכתית היחידה של "שקיעה הנראית" היא רק לגבי "תוספת שבת", שצריך להוסיף מחול על הקודש, ואדמו"ר הזקן פוסק שמ"שקיעה הנראית" אסור לעשות שום מלאכה בערב שבת.

ד. גם "שקיעה הנראית" הנ"ל, אינה נחשבת לשקיעה הלכתית, לשום ענין (חוץ מ"תוספת שבת"), כי לפי אדמו"ר הזקן שקיעה ההלכתית היא "שקיעה האמיתית" שזמנה 4 דקות לאחר "שקיעה הנראית".

ה. רק מ"שקיעה האמיתית" מתחיל זמן "בין השמשות".

אי לכך, כל הדברים שאסור לעשות אותם בזמן "בין השמשות", זמנם מתחיל מ"שקיעה האמיתית".

וכן, כל הדברים שזמנם מסתיים בשקיעה, הכוונה היא ל"שקיעה האמיתית". [חוץ מ"תוספת שבת", כנ"ל].

[לדוגמא: סוף זמן הנחת תפילין, הפסק טהרה, תינוק שנולד לענין מילה, ועוד].

ו. משך "בין השמשות" הוא לפי חישובו של אדמו"ר הזקן, שמשתנה לפי המיקום בעולם, ולפי הזמן בשנה.

ז. זמן "צאת הכוכבים" - הוא בסיום זמן "בין השמשות" הנ"ל.

ח. זמן "צאת השבת" - לפי אדמו"ר הזקן, הוא 4 דקות לאחר "צאת הכוכבים". [שזה שיעור זמן "תוספת שבת" במוצאי שבת, במקביל ל"תוספת שבת" בכניסת השבת].