הגישה הפונקציונליסטית

הנחות יסוד

• גישה זו תופסת את החברה כאורגניזם חי.
• החברה נתפסת כמערכת המורכבת מחלקים שונים שפועלים יחד בהרמוניה, המערכת שומרת על שווי משקל/איזון.
• כל תת מערכת בחברה ממלאת צרכים, למשל: משפחה, חוק, משפט, תקשורת וכו', ובכך היא תורמת ליציבות של החברה באמצעות מתן מענה לצרכים של החברה, ובעקיפין גם לצורכי הפרטים שבתוכה.
• כל תת מערכת בחברה נמדדת לפי הצרכים שאותם היא משרתת צרכים, יש לה תפקיד. התפקידים האלה נקראים "פונקציות".
• בחברה יציבה והרמונית קיימת הסכמה לגבי ערכי היסוד. ההסכמה הזאת מאפשרת לסדר החברתי להתקיים.
• לדפוסים חברתיים מסוימים עלולים להיות השפעות או השלכות שליליות, על המשך קיומה של החברה, (לפעמים בנוסף לפונקציות חיוביות) השפעות שליליות אלה נקראו: "דיספונקציות"
• הדגמה: ספורט - טוב לבריאות, אך מעודד התמכרות להימורים. צבא - תורם ללכידות החברתית אך מעודד אלימות.
• סוגים של פונקציות:

פונקציות גלויות תוצאות מכוונות ומוצהרת של

המבנה החברתי.

פונקציות סמויות תוצאות לא מכוונות,

לא מוצהרות של המבנה החברתי

• על פי הגישה הפונקציונליסטית כדי שיהיו סדר והרמוניה בחברה, בני אדם צריכים להאמין באותם ערכים ולהתנהג על פי אותן נורמות - חייבת להיות הסכמה. כשאדם מגיע לחברה הוא חייב להסתגל למה שהרוב מחליט.
• כל אדם בחברה מגשים את כישוריו. תופעת אי השוויון היא תוצאה של סינון טבעי (המוכשרים והמסתגלים הכי טוב לתנאים המשתנים יהיו למעלה והאחרים למטה!)
• תופעה של אי-שוויון חברתי נתפסת כהכרחית לקיום החברה. החברה שואפת לשמור על המצב הקיים, כדי למנוע שינוי שיוביל לקונפליקט המערער את יסודות החברה ומאיים על הישרדותה.

החברה קודמת לפרט: האם הטענה הזאת נכונה לפי הגישה הפונקציונליסטית

?