תגובות התנהגותיות
תגובות פיזיולוגיות
פיסיולוג אמריקאי בשם וולטר קנון טען שהשינויים הפיסיולוגיים המתרחשים באורגניזם במצבי לחץ, נועדו להכשיר אותו לאחת משתי תגובות אפשריות: להילחם או לברוח -
לחימה או בריחה - flight or fight.
הסיבה לתגובות הפיזיולוגיות במצב של לחץ היא הצורך בהישרדות. תגובה זאת מתבצעת באמצעות שתי תת מערכות של מערכת העצבים האוטונומית ("טיס אוטומטי")
המערכת הסימפָטטית (המעוררת), אשר גורמת לאזורים מסוימים בגופנו להאיץ פעילות (התכווצות כלי דם, לחץ דם גבוה, הגברת קצב הלב והדופק מהיר, הגברת נשימה, הפרשת סוכר מוגברת מהכבד-המטרה היא לספק אנרגיה וחמצן על מנת לברוח או להילחם).
מערכת העצבים הפָרָא-סימפטטית (המרגיעה) מורה למערכות אחרות שאינן חיוניות להתמודדות עם מצב הלחץ להוריד פעילות: האטת פעילות מערכת העיכול (גורם לכאבי בטן האופייניים במצבי לחץ), מביאה לייצור אנדורפינים להקלת כאב, הפחתת אספקת דם וחמצן למערכות שהן פחות חיוניות להתמודדות עם הלחץ.
מחשבות ודימויים קטסטרופליים – הופעת תמונות דמיוניות של מצבים מפחידים העלולים להתרחש. דוגמא: ילד שרואה את עצמו נכשל במבחן, מדמיין שהוריו כועסים עליו, שלא יצליח לסיים את בית הספר, שלא ימצא עבודה, שיהיה זרוק ללא משפחה וכן הלאה, מעין שרשרת בלתי פוסקת של מצבים קשים, כשבדמיונו מצב גורר מצב עד לאסון נורא
הפרעות בחשיבה: במצבי לחץ משתבשת יכולתנו לארגן מחשבות ביעילות, בבהירות ובהגיון. אנו מתקשים לפתור בעיות ולהחליט החלטות, שכן קשה לנו לחשוב בגמישות (חשיבה מסתעפת) על חלופות רבות של פתרון, ועקב כך נפגעת גם חשיבתנו היצירתית
הפרעות קשב וריכוז: במצבי לחץ פוחתת יכולת הריכוז. דעתו של האדם מוסחת, הן על ידי דימויים קטסטרופליים והן על ידי גירויים חיצוניים
קשיי זיכרון: אדם הנתון בלחץ, מתקשה לאכסן מידע חדש בזכרון ולשלוף מידע קיים. מידע ישן שכבר הוצפן בזיכרון לטווח ארוך, עלול להיות בלתי נגיש, עקב קשיי שליפה הנובעים מהתעסקות בדימויים קטסטרופליים