חברים יקרים,
בקיצור רב אנסה לתמצת את קורות חיי.עם תום הלימודים בנורדאו הלכתי ללמוד בבי"ס טשרניחובסקי ולראשונה בחיי יצאתי מגבולות השכונה.מספר חודשים לאחר סיום הלימודים התגייסתי לחיל השריון.שרות קשה ומאתגר בסיני בתפקיד מדריך בקורס מפקדי טנקים.בשנת 1979 השתחררתי מהצבא והתחלתי לעבוד כמבקר חשבונות ברשות המיסים.הגעתי לתפקיד ניהולי בכיר כשבמקביל למדתי בערב יעוץ מס.בשנת 1987 פרשתי מרצוני ופתחתי משרד ליעוץ מס והנהלת חשבונות וזה מה שאני עושה למעשה עד היום.
במישור האישי: נישאתי לאוסנת בשנת 1989.באותה שנה נולד בני הבכור – אסף – גר בתל אביב ושותף בבר תל אביבי.בשנת 1992 נולד בני השני – אלון – סטודנט לראיית חשבון ועובד איתי בזמנו הפנוי.אני ואשתי פנויים למשרת הסבא/סבתא אבל לצעירים יש כרגע תוכניות אחרות.
מאחר ונוצרה הזדמנות אומר כמה מילים על זכרונות הילדות שלי/שלנו.חיינו בתקופה אחרת.תקופה שבה ערכים כמו תמימות,חברות,צניעות לא היו מילים גסות.וזאת ההזדמנות להודות לדור ההורים.רובם עולים שלא קיבלו ולא ביקשו דבר בחינם.אנשי עמל שיצאו כל בוקר לעבוד בבנין,בפרדס או במפעל.אנשים צנועים וישרים שלימדו אותנו להסתפק במועט,לחיות עם מה שיש,לכבד כל אדם ולנהוג בדרך ארץ.איפה ישנם עוד אנשים כמו האנשים ההם?
מאחל לכולם אריכות ימים,אושר ונחת מהצאצאים.
רפי