הרבה דברים קרו לי ב - 45 השנים האחרונות.
עם סיום בית הספר היסודי התחלתי ואף סיימתי את לימודי בטשרניחובסקי.
לאחר סיום בית הספר התיכון למדתי הוראת אנגלית בסמינר הקיבוצים והשלמתי תואר ראשון בבלשנות אנגלית באוניברסיטת תל - אביב.
התגייסתי לצבא ושרתתי ביחידת קצין חינוך ראשי. עבדתי במהלך השירות עם נערי רפול בסטלה מאריס בחיפה.
השתחררתי מהצבא והתחלתי לעבוד כמורה לאנגלית בבית הספר הממלכתי דתי יבנה, בנתניה. כמו כן עבדתי שנתיים בבית ספרינו לשעבר נורדאו, יחד עם יהודית לזר, וזאת היתה אחת החוויות ההזויות שעברו עלי. תארו לכם לעבוד יחד עם המנהלת יהודית, עם המורה חיה ועם המורה בלה, הזכורה לשימצה.
לאחר מכן עבדתי בבית הספר איתמר, וגם שם היה מוזר לעבוד עם המורה נטע שלימדה אותנו אנגלית.
התחתנתי עם בחור ירושלמי ועברתי לגור בירושלים. נולדו לי שני ילדים, נטע המשרתת כיום בצבא בתור רופאה בבסיס הטירונים של גולני וצביקה הלומד הנדסת חשמל, שנה רביעית, בטכניון בחיפה.
במהלך השנים בירושלים, עבדתי 26 שנים בבית הספר התיכון המקיף דנמרק בבירה וכיום אני עובדת בתיכון זיו ומרקס בירושלים. אני מלמדת אנגלית בלבד הן בחטיבת הביניים והן בחטיבה העליונה ומכינה לבגרות ברמות שונות כשההתמחות המיוחדת שלי היא כיתות מב"ר, כלומר מסלול בגרות רגיל לתלמידים המגיעים מרקע סוציו אקונומי נמוך או מסביבה עשירה אך מזניחה.
לפני שלוש וחצי שנים התאלמנתי במפתיע ומאז כפי ששמתם בוודאי לב הפכתי לצינית ולבלתי נסבלת בעליל.
תוך כדי עבודה, השלמתי תואר שני במנהל חינוכי באוניברסיטה העברית.
כפי שאמרתי, כיום אני עדיין מלמדת, סוגרת 38 שנות הוראה ועוד כוחי במותניי ואני מקווה להמשיך וללמד, כי אין דבר מספק יותר מאשר הניצוץ בעיני ילד, כשהוא סוף סוף מבין מה המורה רוצה מהחיים שלו.
אני עדיין גרה בירושלים, ברחוב האייל 44 ואתם מוזמנים לבקר.
עד כאן קורותיי. מקווה שלא שעממתי אתכם יותר מדי.