מקומו של המקדש

מְקוֹמוֹ שֶׁל בֵּית- הַמִּקְדָּשׁ/ אַגָּדָה עַרבִיִת

בַּמַקּוֹם אֲשֶּׁר נִבְנָה שָׁם בֵּית- הַמִּקְדָּשׁ, הָיָה פַּעַם שָׂדֶה שֶׁל שְׁנֵי אָחִים.

הָאֶחָד הָיָה נָשׁוּי וְאָב לְבָנִים, וְהַשֵׁנִי – לֹא הָיוּ לוֹ אִשָׁה אוֹ בָּנִים.

כָּל אָח גָּר בְּבַית מִשֶׁלוֹ, אֲבָל אֶת הַשָׂדֶה עִבְּדוּ יַחְדָּיו, וְהִתְחַלְּקוּ בֵּינֵיהֶם בַּתְּבוּאָה.

לַיְלָה אֶחָד בִּימֵי קְצִיר- חִיטִים חַשָּׁב הָאַח הָרַוָּק:

"לָמָה לִי חֵלֶק שָוֶה לְחֶלְקו שֶׁל אָחִי? לְאָחִי יֵשׁ מִשְפָּחָה לְפַרְנֵס, וַאֲנִי לְבַדֵּי".

קָם בְּעוֹד לַילָה וְהָלַךְ בַּסֵתֶר אֶל הַשָׂדֶּה, לָקַח מֵעֲרֵמָתוֹ וְהוֹסִיף לַעֲרֵמַת אַחִיו.

גַּם אָחִיו הַנָשׁוּי חַשָּׁב בַּלַּילָה הַהוּא: " לָמָה לִי חֵלֶק שָוֶה לְחֶלְקוֹ שֶׁל אָחִי?

לִי בָּנִים שֶיִגְדְלוּ וְיַעַזְרוּ לָאַבָּא הַזָּקֵן שֶׁלָהֶם. אָחִי לְבַדּוֹ, אֲנִי אֶתֵּן לוֹ מִשֶׁלִי".

יָֹצָא הָאָח הַנָשׁוּי בְסֵתֶר הַלַילָה לַשָׂדֶה, לָקַח חֵלֶק גָּדּוֹל מֵעֲרֵמָתוֹ וְהָלַךְ לִקְרַאת הָעֲרֵמָּה שֶׁל אָחִיו...

וְשָׁם בְּאֶמְצַע הַשָׂדֶה נִפְגְשׁוּ שְׁנֵי הָאַחִים. כָּל אֶחָד הֵבִין מֶה הָיָה בְְּלִיבּוֹ שֶׁל אָחִיו.

הִתְחַבְּקוּ הָאַחִים וְנִשְקוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.

בְּמָקּוֹם זֶה , שֶׁבּוּ גִּילוּּ שְׁנֵי הָאַחִים אַהֲבָה אֲמִיתִית,

בָּחַר ה' לְהָקִים את בַּית- הַמִּקְדָּשׁ.

"הִנֵּה מַה טּוֹב, וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד" (תהילים קלג, ב)

"וְאָהַבְתָּ לְרעַךָ כּמוֹךָ"

L