מונחון

כתובת(adress)-

 רצף מילים, אותיות וסימנים המציינים את מיקום דף האינטרנט ומאפשר לדפדפן למצאו ולהציגו.

הכתובת מופיעה במלבן בראש הדפדפן. הכתובת מתחילה ב http://  או https://  (באתרים מאובטחים, למשל בנק או קופת חולים), לפעמים גם www, ואחריה סדרת אותיות ונקודות שמהוות שם האתר. הלוכסן  / (סלאש) מסמן מעבר לתת-דף. יכולים להיות הרבה לוכסנים, כלומר תת-תת-תת דפים.

קישור (Link)-

הפניה לכתובת אינטרנט. ניתן לשלב קישורים בתוך קבצים שונים ובדפי אינטרנט. לחיצה על קישור מובילה אל הדף המבוקש.

כדי ליצור קישור יש להעתיק את הכתובת מהמלבן בראש הדפדפן -שורת הכתובת- ולהדביקה במקום המבוקש.

עורכי תוכן שונים מאפשרים "החבאה" של הקישור מאחורי מילה רגילה, שמופיעה עם קו תחתי בדרך כלל, ולחיצה עליה מובילה אל הדף המבוקש במקום להציג את הקישור הארוך בשלמותו.

בימינו נפוצים קישורים ויזואליים- הqr - לסריקה ע"י מכשיר נייד. ליצירת קישור כזה ניתן להשתמש בתוכנה מתאימה- למשל זו.

קוד (Code)-

דפי האינטרנט מוצגים בפנינו בתמונות, סרטונים, תנועה ועיצוב. אך בעצם הם בנויים משפת קוד- בדרך כלל מדובר בשפת HTML. 

כדי ללמוד כתיבה בשפה זו, תוכלו להיעזר במדריך (בעברית) של וובמאסטר. למזלנו יש כלים רבים לעריכת תוכן אינטרנטי מבלי להתעסק בקוד המסובך עצמו.

עורכי טקסט שונים (למשל החלון בו כותבים את הדוא"ל לפני שליחה) משמשים אותנו רבות. הם מאפשרים להכניס את התוכן בצורה פשוטה וממירים אותו בעצמם לHTML.

הטמעה (Embed)-

שיטה המאפשרת להעביר קטע קוד מאתר מסוים ולגרום לו להופיע באתר אחר. לעיתים קרובות נראה כמו חלון בתוך הדף המארח. כלי WEB2 רבים מאפשרים הטמעה בתוך אתרים אחרים. למשל- סרטון יוטיוב ניתן להטמיע. איך? מתחת לסרטון יש אפשרות לשתף> להטמיע. מעתיקים את הקוד מהחלונית הקטנה, ומדביקים אותו במקום המתאים בדף שלך. הסרטון מוטמע בתוך הדף, כולל הרבה מהפונקציות שלו. ניתן להטמיע כמעט כל כלי WEB2.

ענן-

כינוי למרחב הוירטואלי. כל דף אינטרנט ממוקם על גבי שרת (מחשב) כלשהו. כאשר שולחים דוא"ל דרך ג'ימייל, הדף בעצם שמור על השרת של גוגל, וכך ניתן להגיע אליו מכל מחשב המחובר לאינטרנט. שירותי ענן מאפשרים לאחסן קבצים, ולפעמים אפילו לערוך קבצים, במצב מקוון. כך הם בעצם לא שמורים על המחשב האישי ורק בו, אלא מגובים ע"י עותק ששמור במקום אחר (שלא משנה איזהו), וכך ניתן לטפל בהם מכל מקום. 

שירות ענן נפוץ הוא דרופבוקס (ע"ע) שבו מאחסנים קבצים ומסנכרנים אותם עם תיקיה במחשב האישי.

שירותי הדוא"ל הם ברובם ענן, ויש גם אחסון תמונות (פליקר, פיקאסה...), אחסון מוזיקה, סרטים (יוטיוב, וימאו...), שירותים המאחסנים דפי אינטרנט מסוימים או אתרים בשלמותם ועוד ועוד.

עריכה מקוונת של קבצים ניתנת בגוגל דוקס, ומאפשרת לאנשים רבים לערוך את אותו המסמך במקביל במחשבים שונים (כל אחד מוסיף,מוחק, מתקן...).

התקנת תוכנה-

חלק מהכלים בהם אנו משתמשים עובדים בענן הוירטואלי, ואין צורך להוריד למחשב תוכנה כדי שיפעלו. אחרים דורשים שתותקן תוכנה במחשב האישי שלכם כדי לפעול.

כדי להתקין תוכנה אנחנו קודם כל מורידים קובץ התקנה מעמוד האינטרנט של התוכנה- לרוב תהיה לקובץ כזה סיומת .exe .

כאשר הקובץ ירד אל המחשב, יש לפתוח אותו (בשלב זה תוכנת האנטיוירוס עשויה להזהיר, וזה תפקידה! אם זו תוכנה שקיבלתם עליה המלצה ממישהו שמכיר, אפשר לסמוך על זה ולאפשר - "הפעל" או run). והוא יתחיל לפעול: לרוב נראה "סרגל התקדמות" שמציג כמה זמן נותר לסוף ההתקנה. מדי פעם יופיע חלון עם שאלות, ובדרך כלל צריך רק ללחוץ next. חשוב לשים לב במהלך ההתקנה שלא לאשר התקנה של תוכנות נוספות. הסירו V ליד כל מה שאפשר אם הוא לא הכרחי להתקנה. אל תסכימו לשינוי ברירות המחדל של המחשב או הדפדפן. תסכימו רק לתנאי השימוש (agree, accept). 

לקראת סוף ההתקנה תישאלו היכן ימוקמו כפתורי קיצור לגישה אל התוכנה- על שולחן העבודה, בתפריט ההתחלה ועוד. עדיף להמעיט בכפתורים בתוכנות.

שולחן עבודה (desktop)

לא מומלץ לאחסן קבצים על שולחן העבודה. זה מאט את פתיחת המחשב ומכביד על ביצוע פעולות שונות. (וגם מתבלגן)

יותר נכון לשמור את הקבצים בתיקיות מסודרות, וליצור קיצורי דרך על שולחן העבודה. כדי ליצור קיצור דרך, לוחצים על הכפתור הימני בעכבר כשעומדים על הקובץ, ובוחרים "שלח אל"- "שולחן העבודה (צור קיצור דרך)". לחיצה על קיצור דרך פותחת את הקובץ, ממש כאילו הוא עצמו נמצא על שולחן העבודה.

סייר הקבצים

כדי לשמור על סדר בקבצים במחשב, חשוב להכיר את סייר הקבצים. קיצור מקשים לפתיחת הסייר- כפתור וינדוס במקלדת+E. (כפתור וינדוס הוא ה"חלון" שבין הshift לalt). גם כשפותחים "המחשב שלי" או "המסמכים שלי"- נפתח הסייר. 

הקבצים באמת נמצאים בתוך "מחשב". אבל שם הם מסודרים בצורה שלא תמיד הכי נוחה להגעה, ולכן יש את ה"מועדפים"- אפשר להסיר ולהוסיף תיקיות ומיקומים שם, ואת ה"ספריות" שמסודרות למוסיקה, מסמכים, וידאו ותמונות. 

איך לסדר את התיקיות? 

כלל אצבע: לא לחסוך ולא להפריז בתיקיות. בתיקיה רצוי שיהיו בין 10 ל40 קבצים. אם יש תיקיה עם יותר מדי קבצים-  כדאי לבדוק לפי איזה קריטריון הגיוני לחלק אותה לתת תיקיות. 

במחשב משותף נוח שלכל משתמש יש תיקיה נפרדת ב"מסמכים שלי", ובתוכה מסודר עץ התיקיות שלו. בתוך המסמכים של כל אחד, מתאים לחלק לפי תחומי ענין. "עבודה" "חברים" "לימוד" "נוסטלגיה" "תחביב" וכן הלאה. תחום שיש בו קבצים רבים- לחלק שוב. אפשר לפי שנים, או לפי קריטריון אחר. 

תמונות הכי הגיוני לסדר לפי ציר הזמן- תיקיה לכל שנה, ובתוכה תיקיות לפי חודשים, ובתוך כל חודש- תיקיות לפי אירועים: "הברית של יוסף" "מסיבה בגן" "ההשבעה" "טיול לסטף" "יומיום". כשמרוקנים מצלמה- ישר לתוך החודש הנכון. בהמשך ניתן לייצר אלבומים בהן מסודרות תמונות לפי הגיון שונה, בתוכנות ייעודיות (מומלצת: פיקאסה). למשל אלבום "תמונות יפות לסבתא", "לפתח". כדאי להימנע מכפילויות של תמונות, זה תופס המון נפח במחשב. כשיוצרים אלבום בתוכנה זה בעצם קיצורי דרך ולא הכפלה של התמונות.