מקורות לאתרי שטח - צפון הארץ

הרשימה מתייחסת אך ורק לאתרי השטח ולא לנושאים תיאורטיים. הרשימה אינה כוללת את כל המקורות הקיימים - אלא רק מקורות נבחרים על פי זמינותם, תאריך הוצאתם או חשיבותם. מומלץ להיעזר גם באינציקלופדיות (כמו האנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות או החי והצומח של א"י) וגם בספרים רגיונליים.

כוכבית מציינת מקורות לאתרי שטח בשאלון המרכזי

א1. התנאים הפיזיים:

-היימן אריאל, "חתך עומק גיאולוגי ברמת הגולן", טבע וארץ כו2, עמ' 20-26.

-היימן אריאל, "להוכיח שבר ולפענח רעש - הירדן ההררי - גבול בין שני לוחות נודדים", טבע וארץ לא7, עמ' 28-32.

*-היימן אריאל ומור דורון, "פיסול סביבתי - משושי בזלת...", טבע וארץ ל11-12, עמ' 25-32.

*-מור דורון, "סיור גיאולוגי-וולקני ברמת הגולן", אריאל 105-106, עמ' 134-141.

א4. האדם והסביבה הטבעית:

-דרור אורי, "שינויים בשמורת הר מירון מאז הקמתה", טבע וארץ כז4, עמ' 12-18.

-לבנה מיכה ופיינברג-ומוש מרים, "שמורת תל-דן", ארץ וטבע 39, עמ' 43-50.

-שקולניק יעקב, "שמורת יער יהודיה", ארץ וטבע 31, עמ' 43-50.

א5. המים:

*-אביצור שמואל, "מפעל הכוח על שני הנהרות", עתמול 121, עמ' 9-11.

*-טוך קובי, "לשמור על הקיים: מאגרי מים ונחלי הגולן - קונפליקט", טבע וארץ ל7, עמ' 23-27.

*-טוך קובי, חוטר אלי והיימן אריאל, "חזון אחרית הנחלים", טבע וארץ כו6, עמ' 11-18

*-לבנה מיכה, "ייבוש החולה - יתרונות וחסרונות", עידן 16 עמ' 165-188.

*-נאור מרדכי, "חשמל בכפות רגליו", עתמול 155, עמ' 26-29.

ב1. התקופה הפריהיסטורית ותקופת הברונזה:

*-אפשטיין קלר, "מסך המיסתורין מתרומם מעל הדולמנים בגולן", טבע וארץ יט4, עמ' 158-160.

-גורן-ענבר נעמה, "אתר גשר בנות-יעקב", קדמוניות 97-98, עמ' 15-18.

*-מזר עמיחי, "ארבעת אלפים שנות היסטוריה בתל בית שאן", קדמוניות 107-108, עמ' 66-83.

ב2. תקופת המקרא וימי בית שני:

-אביעם מוטי, "יודפת - חשיפתה של עיר יהודית בגליל מימי הבית השני והמרד הגדול", קדמוניות 118, עמ' 92-101.

-בירן אברהם ונוה יוסף, "כתובת ארמית מתקופת ביתI- מתל-דן", קדמוניות 103-104, עמ' 74-81.

-בירן אברהם ונוה יוסף, "הכתובת מדן, המצבות והחוצות", קדמוניות 109 עמ' 39-45.

-בן-תור אמנון ורוביאטו מאריה-תרזה, "החפירות המחודשות בתל חצור בשנים 1990-5", קדמוניות 111, עמ' 2-18.

*-ברקאי גבריאל ושילר אלי (עורכים), הכנרת וסביבתה במסורת הנוצרית (אריאל 139).

-דר שמעון, תולדות החרמון - אתרים ומקדשים של היטורים.

-הר תבור וסביבתו, קרדם 20.

-ידין יגאל, חצור - "ראש כל הממלכות האלה".

-נצרת ואתריה, קרדם 19.

*-רומן ידין, "למלך אין כתר", ארץ וטבע 70, עמ' 26-32.

*-שיאון דני ויבור צבי, "גמלא - ישן וחדש", קדמוניות 121, עמ' 2-33.

ב3. התקופה הרומית ביזנטית:

*-אביעם מרדכי, "בתי הכנסת העתיקים של ברעם", קדמוניות 124, עמ' 118-124.

-אילן צבי, "בית הכנסת ובית המדרש במרות", בתוך: אופנהיימר אהרון, כשר אריה ורפפורט אוריאל (עורכים), בתי-כנסת עתיקים - קובץ מחקרים, עמ' 231-266.

*-אנגלרד יפה, "על משמעותו של גלגל המזלות ברצפות בתי הכנסת הקדומים בא"י", קתדרה 98, עמ' 33-48.

-הירשפלד יזהר (עורך), טבריה - מייסודה עד הכיבוש המוסלמי (עידן 11).

-הירשפלד יזהר, "כנסיית העוגן בפסגת הר ברניקי שליד טבריה", קדמוניות 103-104, עמ' 120-127.

-הרטל משה, "האצטדיון של טבריה", עתמול 166, עמ' 22-24.

*-וייס זאב, "בין פגניזם ליהדות: לזיהוים של תושבי בית דיוניסוס בציפורי הרומית", קתדרה 99, עמ' 7-26.

*-וייס זאב ונצר אהוד, "חפירות האוניברסיטה העברית בציפורי בשנים 1992-6", קדמוניות 113, עמ' 2-21.

*-מאק חננאל, "ייחודו של גלגל המזלות מבית הכנסת בציפורי ומדרשים מא"י", קתדרה 88, עמ' 39-56.

*-מגנס ג'ודי, "מתי נבנו בתי הכנסת הגליליים? ", קתדרה 101, עמ' 39-70.

*-מזור גבי ובר-נתן רחל, "סקיתופוליס - בירת הפרובינקיה פאלסטינה השנייה", קדמוניות 107-108, עמ' 117-137.

*-מעוז צבי אורי, "המיתחם בבניאס המקודש לפאן", קדמוניות 115, עמ' 18-25.

*-מעוז צבי אורי, "על מוצאם האדריכלי של בתי הכנסת הגליליים", קתדרה 107, עמ' 47-62.

-עובדיה אשר, פישר משה ורול ישראל, "אלוהות ופולחן במקדש הרומי בקדש", ספר זאב וילנאי ב, עמ' 168-173.

*-פרסטר גדעון, "בתי-הכנסת בגליל", בתוך: שמואלי אבשלום, סופר ארנון וקליאוט נורית (עורכים), ארצות הגליל, עמ' 231-256.

*-צוק צביקה, ציפורי וסביבתה (אריאל 109).

*-צפיריס וסיליוס, "עשר שנות מחקר ארכיאולוגי בבניאס/קיסריה של פיליפוס", קדמוניות 115, עמ' 2-17.

*-צפריר יורם ופרסטר גדעון, "חפירות משלחת האוניברסיטה העברית בבית שאן בשנים 1980-1994", קדמוניות 107-108, עמ' 93-116.

*-צפריר יורם ופרסטר גדעון, "מסקיתופוליס לביסאן: שינויים בתפיסת העיור של בית-שאן בתקופה הביזנטית והערבית", קתדרה 64, עמ' 3-30.

ב4. ימי הביניים:

-הרטל משה, "מצודת נמרוד", טבע הדברים 17, עמ' 92-111.

ב5. התקופה העות'מאנית:

*-שילר אלי וברקאי גבריאל (עורכים), צפת ואתריה (אריאל 157-158).

ב6. ראשית ההתיישבות הציונית:

*-גורן חיים, "ראש פינה - הראשית בגיא אוני בשנת 1878", בתוך: ענר זאב (עורך), סיפורן של חמישים ושתים המושבות, עמ' 213-217.

-גל-און שבתאי, "כפר תבור - מולדת ארגון ה"שומר"", בתוך: ענר זאב (עורך), סיפורן של חמישים ושתים המושבות, עמ' 102-107.

-ישראל דורית, "יסוד המעלה - "נחלת שדה וכרם" ממזריץ'", בתוך: ענר זאב (עורך), סיפורן של חמישים ושתים המושבות, עמ' 73-77.

-לבנה מיכה, "מטולה - היישוב הצפוני ביותר בארץ", בתוך: ענר זאב (עורך), סיפורן של חמישים ושתים המושבות, עמ' 136-140.

-צור מוקי, "חצר דגניה - אם הקבוצות", בתוך: ענר זאב (עורך), סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות, עמ' 80-83.

*-צור מוקי, "חצר כינרת - מולדת המושב והקיבוץ הגדול", בתוך: ענר זאב (עורך), סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות, עמ' 76-79.

ב7. תקופת המנדט:

*-אורן אלחנן, "פרשת תל-חי ולקחיה", עידן 16 עמ' 103-111.

-לבנה מיכה, "קיבוץ לבדד ישכון - פרקים בתולדות כפר-גלעדי", עידן 16 עמ' 112-124.

-נאור מרדכי, "חניתה - ההיאחזות הראשונה", עידן 9, עמ' 73-82.

*-רוגל נקדימון, "האם היה טעם לעמידת תל-חי?", עידן 16 עמ' 91-102.

ב8. ההתיישבות לאחר הקמת המדינה:

*-ליברמן אריה, "שנים ראשונות בקרית שמונה", עידן 16 עמ' 189-199.

-צמרת צבי, "העיירה חצור הגלילית - עבר ועתיד", עידן 16 עמ' 200-204.

ב9. המיעוטים:

*-אביבי שמעון, הדרוזים בישראל ומקומותיהם הקדושים (אריאל 142).

-בר-אשר מאיר מ', "אלילות באצטלה מוסלמית - על דתם של הנוציירים-עלווים - תושבי הכפר ע'ג'ר", טבע וארץ לב2, עמ' 32-36.