מקורות לאתרי שטח - מישור החוף

הרשימה מתייחסת אך ורק לאתרי השטח ולא לנושאים תיאורטיים. הרשימה אינה כוללת את כל המקורות הקיימים - אלא רק מקורות נבחרים על פי זמינותם, תאריך הוצאתם או חשיבותם. מומלץ להיעזר גם באינציקלופדיות (כמו האנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות או החי והצומח של א"י) וגם בספרים רגיונליים.

כוכבית מציינת מקורות לאתרי שטח בשאלון המרכזי

מישור החוף

א1. המבנה הפיזי:

-ניר יעקב, "מצוקי הכורכר בחוף הים התיכון של ישראל", אריאל 105-106, עמ' 121-133.

א3. החי והצומח:

-דנין אבינועם, "השקמה אינה עץ בר - שקמים וחולות", טבע וארץ לב5, עמ' 28-31.

ב1. התקופות הפרהיסטוריות ותקופות הברונזה והברזל:

-ארצי מיכל, "המעגן מתקופת הברונזה בתל נאמי", קדמוניות 93-94, עמ' 31-38.

-בר-יוסף עופר ואיילון איתן, "הגלוסקמאות הכלקוליתיות - מה הן מחקות ומדוע? ", קדמוניות 121, עמ' 34-43.

*-גיטין סימור, דותן טרודה ונוה יוסף, "כתובת הקדשה מלכותית מעקרון", קדמוניות 113, עמ' 38-43.

*-דותן טרודה וגיטין סימור, "תל מקנה/עקרון - עלייתה ונפילתה של עיר פלישתית", קדמוניות 105-106, עמ' 2-28.

*-כוכבי משה, "תולדות אפק-אנטיפטריס לאור החפירות והתעודות ההיסטוריות", בתוך: דגני אבי, גרוסמן דוד ושמואלי אבשלום, השרון בין ירקון לכרמל, עמ' 211-232.

-מזר אילת, "קברים פיניקיים בנויים גזית מתקופת הברזל באכזיב", קדמוניות 105-106, עמ' 29-33.

-מזר עמיחי, "תל קסילה", בתוך: דגני אבי, גרוסמן דוד ושמואלי אבשלום, השרון בין ירקון לכרמל, עמ' 233-248.

-רבן אבנר, "מעגנים ונמלים בחופי הארץ בתקופת הברונזה", קדמוניות 116, עמ' 90-108.

ב2. התקופה ההלניסטית והחשמונאית:

*-שטרן אפרים, "אלות ופולחנים מתל-דור", קדמוניות 124, עמ' 108-112.

*-שרון אילן, "ביצורי דור והמעבר מתפיסת ההגנה הישראלית-הסורית לתפיסה היוונית", קדמוניות 95-96, עמ' 105-112.

ב3. התקופה הרומית-ביזנטית:

*-נצר אהוד, "ארמון על הים", עתמול 150, עמ' 3-6.

*-עמית דוד, "ארץ אמות המים", עתמול 168, עמ' 20-23.

*-פורת יוסף, "ה"אמפיתיאטרון" שבנה הורדוס בקיסריה וגילגוליו המאוחרים", קדמוניות 112, עמ' 93-99.

*-פטריך יוסף, "קיסריה: ארמון הפרוקורטור הרומי והמושל הביזאנטי, מכלול המחסנים, ותאי הזינוק באצטדיון הרומי", קדמוניות 124, עמ' 66-86.

*-פטריך יוסף, "הרקע העירוני למעשי המרטירים של קיסריה", קתדרה 107, עמ' 5-26.

-פישר משה, "יבנה-ים 1992-1999 - סיכום ביניים", קדמוניות 123, עמ' 2-11.

*-רבן אבנר, "מגדל שרשון", ספר זאב וילנאי ב, עמ' 174-182.

ב4. התקופה המוסלמית:

*-לוז נמרוד, "רמלה האומאית - חידוש עירוני בא"י - היבטים ג"ג-היסטוריים", קתדרה 79, עמ' 22-52.

ב5. התקופה הצלבנית:

*-פראוור יהושע, "אשקלון העיר ו"רוזנות אשקלון" בתקופה הצלבנית", אריאל 133-134, עמ' 333-348.

-רול ישראל, יוחנן חגי, טפר יותם וחרפ"ק תמר, "אפולוניה-ארסוף בתקופה הצלבנית לאור תגליות חדשות", קדמוניות 119, עמ' 18-31.

*-שטרן אליעזר, "מרכז המסדר ההוספיטלרי בעכו", קדמוניות 119, עמ' 4-12.

ב6. התקופה הממלוכית והעות'מאנית:

-טרגן חנה, "הכוח שבאבן: ביברס וקבר אבו-הרירה/רבן גמליאל ביבנה", קתדרה 97, עמ' 65-84.

-כהן אמנון, "השלטון העות'מאני בא"י - מחדש פניה של רצועת החוף", קתדרה 34, עמ' 55-74.

-כהן אמנון, "מגמות והתפתחויות ב'חוף עתלית' במאה הי"ח", קתדרה 39, עמ' 71-78.

ב7. המאה ה- 19:

*-ינון יעקב, סביב כיכר השעון.

*-ינון יעקב, "סיור במושבה האמריקנית-גרמנית של יפו", על"ה נ"ט5, עמ' 24-25.

*-כץ יוסף, "חברת 'אחוזת בית' 1906-1909 - הנחת היסודות להקמתה של תל-אביב", קתדרה 33, עמ' 161-191.

-כץ יוסי, "יישובים שניטשו בשרון - המקרה של חפצי-בה, 1906-1930", בתוך: דגני אבי, גרוסמן דוד ושמואלי אבשלום, השרון בין ירקון לכרמל, עמ' 385-396.

-לרר יעקב, "ראשון לציון - המושבה הראשונה בעלייה הראשונה", בתוך: ענר זאב (עורך), סיפורן של חמישים ושתים המושבות, עמ' 208-212.

-מדור-חיים חיליק, "חדרה - ביצות ממאירות שהפכו לגן פורח", בתוך: ענר זאב (עורך), סיפורן של חמישים ושתים המושבות, עמ' 62-67.

*-עכו ואתריה, קרדם 24-25.

*-פז יאיר, "שימור המורשת האדריכלית בשכונות הנטושות לאחר מלחמת העצמאות", קתדרה 88, עמ' 95-134.

-קומפטון ישראלה, רחובות - מושבה של "בני משה"", בתוך: ענר זאב (עורך), סיפורן של חמישים ושתים המושבות, עמ' 218-223.

*-קרק רות, יפו 1799-1917.

*-רגב יואב, "בית רוקח - הבית הראשון בנוה צדק", בתוך: ענר זאב (עורך), סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות, עמ' 164-166.

*-רגב יואב, "בית שלוש - היציאה מחומת יפו", בתוך: ענר זאב (עורך), סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות, עמ' 167-169.

-רודין נינה, "בית פיינברג - הבית שגידל את אבשלום", בתוך: ענר זאב (עורך), סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות, עמ' 134-136.

-רודין נינה, "החאן של חדרה - אכסניית המתיישבים הראשונים", בתוך: ענר זאב (עורך), סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות, עמ' 137-140.

-שורר יעקב, "אחוזת לנגה - סיפור עצוב של משפחה ציונית", בתוך: ענר זאב (עורך), סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות, עמ' 118-120.

-שורר יעקב, "בית אהרונסון - משפחה שהיתה לאגדה", בתוך: ענר זאב (עורך), סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות, עמ' 121-124.

-שורר יעקב, "בית הפקידות בזכרון יעקב - מושב ה"כנסיה" הראשונה", בתוך: ענר זאב (עורך), סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות, עמ' 125-127.

*-שי שמואל, "מזכרת בתיה - מושבה של איכרים מפבלוקה", בתוך: ענר זאב (עורך), סיפורן של חמישים ושתים המושבות, עמ' 126-130.

ב8. הבית הלאומי:

-אידן רינה, "תל-מונד - בית הלורדים בא"י", בתוך: ענר זאב (עורך), סיפורן של חמישים ושתים המושבות, עמ' 245-249.

*-בן-ארצי יוסי, "הטכניון הישן - ליבה של חיפה העברית", בתוך: ענר זאב (עורך), סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות, עמ' 105-108.

-בן-עזר אהוד, "פתח תקוה - אם המושבות", בתוך: ענר זאב (עורך), סיפורן של חמישים ושתים המושבות, עמ' 197-202.

-גלעדי דן, "נתניה - חזון של פרדסים, יהלומים וקיט", בתוך: ענר זאב (עורך), סיפורן של חמישים ושתים המושבות, עמ' 168-172.

*-כרמיאל בתיה, "מירושלים לתל-אביב", עתמול 146, עמ' 11-13.

*-נאור מרדכי (עורך), תל-אביב בראשיתה 1909-1934 (עידן 3).

*-נאור מרדכי ובן ארצי יוסי (עורכים), "חיפה בהתפתחותה 1918-1948 (עידן 12).

*-רגב יואב, "בית ביאליק - טירתו של המשורר הלאומי", בתוך: ענר זאב (עורך), סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות, עמ' 146-148.

*-רגב יואב, "בית דיזנגוף - הבית שבו הוכרזה המדינה", בתוך: ענר זאב (עורך), סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות, עמ' 157-160.

ב9. מקום המדינה:

*-חיפה ואתריה, אריאל 37-39.

*-תל-אביב ואתריה, אריאל 48-49.