יש מוספים כימיים ויש מינרליים
תוספים שמוסיפים לתערובת על מנת להקנות לה תכונות שאנו מעוניינים בהן
לדוגמא : מוסף מעכב התקשרות- כשזמן הובלת הבטון ארוך, מוסף מחיש התחזקות-מזרז את התחזקות הבטון או
מוסף כולא אויר- שמשפר את עמידות הבטון בפני קרה
יש להקפיד על שימוש במי שתייה . לא משתמשים במים מלוחים כי המלח מקטין את חוזק הבטון. כמו כן המלח גורם לחלודה בבואו במגע עם מוטות הברזל
חומר מקשר
כמות המים בתערובת משפיעה על חוזק הבטון ועבידותו. ככל שיהיו יותר מים בתערובת- הבטון יהיה חלש יותר אך דליל יותר ולכן נוח יותר ליציקה. ככל שיהיו פחות מים בתערובת- הבטון יהיה חזק יותר- סמיך יותר אך קשה יותר ליציקה. מורידים את כמות המים עד למידה שניתן לעבוד עם הבטון
מוצר התקבל מגריסה או טחינה של סלעים קשים או מהתפוררותם
נפח לבטון , חוזק לבטון.
קיימים שני סוגי מקורות לאגרגטים: מחצבה- מחוספס , חלוקי נחל- חלק יותר
אגרגט מחצבה תורם יותר לחוזק הבטון כי הוא מחוספס, שטח הפנים שלו גדול יותר והוא מתקשר טוב יותר לבטון
דרוג האגרגטים: כדי לקבל בטון טוב מומלץ להשתמש בשלושה סוגי אגרגטים: דק, בינוני וגדול שימוש כזה מבטיח תערובת עבידה וצפופה שתיתן את החוזק הדרוש. החללים בין האגרגטים הגדולים מתמלאים באגרגטים הדקים שימוש באגרגט גס ככל האפשר מאפשר להקטין את כמות המים הדרושה להכנת הבטון ולהקטין את כמות הצמנט בלי לפגוע באיכות הבטון ולהוזיל את מחירו (כמות המים משפיעה מאוד על חוזק וסומך הבטון), אך לעומת זאת אגרגט גס מדי עלול להפריע לציפוף הבטון. בארץ מקובל השימוש בחצץ ובחול.
אבקה המופקת מאבן גיר ואדמת חרסית. החומר מאוחסן בשקים ולמשך זמן קצר כי ככל שזמן האחסון מתארך חוזק הבטון פוחת. קיימים סוגים שונים של צמנט: לבן , צבעוני ופורטלנד
חוזק לבטון. דקות הטחינה של הצמנט קובעת את חוזק הבטון. ככל שהצמנט דק יותר, הבטון יהיה חזק יותר
חומר מקשר- הצמנט הוא חומר המליטה בבטון, הוא החומר המדביק וקושר את מרכיבי הבטון והופך אותם לחומר דמוי אבן
משקלו של בטון –2500-2200 קילוגרם למטר קוב,בהתאם לסוג האגרגטים וכמות הצמנט
בטון קל- משקלו נמוך יותר והוא משמש לשיפועים ולבידוד תרמי.
בטון כבד- משקלו גבוה יותר והוא משמש למבנים בעלי קרינה רדיואקטיבית.
בטון צבעוני- הכנסת פיגמנט עם צבע לבטון- למטרות קישוט.
בטון מובא- הבטון אשר משתמשים בו כיום, נעשה במפעלי בטון ומובא לאתר במערבלי בטון, כשהוא אחיד ומעורבב כהלכה. היציקה באתר נעשית במשאבת בטון ניידת. הזמנת הבטון מהמפעל יש לציין את סוג הבטון בהתאם לחוזקו, דרישות הסומך ודרישות מיוחדות. מינון הבטון מדויק ונעשה במפעלים אוטומטיים וממוחשבים. לאחר קבלת בטון אחיד המערבל יוצא לדרך תוך כדי נענוע מתמיד על מנת לשמור על אחידות הבטון. זמן ההובלה וההמתנה המרבי המותר לפי התקן מרגע הוספת המים לתערובת ועד שיוצקים את הבטון לא יעלה על שעה וחצי. יש לזכור שבעת ההובלה הבטון נעשה סמיך יותר ולכן קשה יותר לפריקה ולעבוד. יצרני הבטון מתחשבים בעובדה זו ונותנים די מים בתערובת כדי שהבטון יגיע לאתר בסמיכות הנדרשת
בטון ארכיטקטוני- בטון הנשאר חשוף ללא כל ציפוי, כאשר מראהו מקנה למבנה את צורתו הסופית.
בטון סיבי- בטון שלתערובת שלו מוסיפים סיבי זכוכית או פלדה ומתקבל בטון משוריין. משמש לייצור לוחות או משטחי ציפוי.
בטון מותז- בטון יבש, המותז בלחץ גבוה ובמהירות על גבי משטח ויוצר ציפוי.
מושפע ממנת מים צמנט- ככל שיהיו פחות מים בתערובת הבטון יהיה חזק יותר אך קשה יותר ליציקה. דרוג נכון של האגרגטים- גדול בינוני ודק
סוג האגרגטים- אגרגט מחצבה מחוספס יותר וחזק יותר מ חלוקי נחל. חוזק האגרגטים- ככל שהאגרגט חזק יותר תערובת הבטון תהיה חזקה יותר
תכולת האוויר- חללי האוויר מקטינים את חוזק הבטון ועלולים ליצור חלודה במוטות הזיון. על מנת להגיע למינימום אויר בבטון יש לצופף את הבטון ע"י מרטטים
תכולת האוויר קשורה לדרוג האופטימלי של האגרגטים כך לא יישארו הרבה חללי אויר. ציפוף יתר מוריד מחוזק הבטון . דקות הטחינה של הצמנט- ככל שהצמנט דק יותר- הבטון יהיה חזק יותר ותהליך ההידרציה מהיר יותר. אשפרת הבטון- שמירת הבטון רטוב במשך 7 ימים על מנת להשלים את תהליך ההידרציה ולהגדיל את חוזקו. האשפרה- מגדילה את חוזק הבטון ומונעת סדקים הנגרמים עקב שינויי רטיבות בין השכבות הפנימיות והחיצוניות של הבטון.
אחת מהתכונות הנדרשות מהבטון היא עמידות במשך תקופה ממושכת בפני סוגים שונים של בלייה העלולים לפגוע בו
בטון צפוף מונע חדירת חומרים הרסניים לתוכו. מוטות הפלדה בתוך הבטון עלולים להחליד ולכן יש לצפותם בשכבת בטון מתאימה
במקומות בהם על הבטון לעמוד בפני חומרים מזיקים יותר מהרגיל יש לצפות את הבטון בחומרים מיוחדים או להשתמש בצמנטים מיוחדים, בהתאם לגורם המזיק
באר נדרש שאורך החיים של חלקי השלד יהיה 50 שנה, תחזוקה נכונה תאריך את קיום המבנה
תהליך התחזקות הבטון נמשך זמן רב. התקן קובע כי חוזק הבטון נקבע לאחר 28 יום. הבטון ממשיך להתחזק אף לאחר 28 יום אך בשיעורים נמוכים מאוד.
קיימות מספר רמות של חוזק והבטונים מסווגים עפ"י חוזקם" ללחיצה
• ב-10
בטון "קל" , משמש לפילוס, ליצירת שיפועים- שימוש באגרגטים קלים ופחות צמנט (הצמנט יקר)-כלומר: חוזק הבטון ללחיצה הוא 100 ק"ג לסמ"ר.
• ב-20:
בטון לבתי מגורים. כלומר: חוזק הבטון ללחיצה הוא 200 ק"ג לסמ"ר.
• ב-30:
בטון לממ"ד ולמקלטים. כלומר: חוזק הבטון ללחיצה הוא 300 ק"ג לסמ"ר.
• ב-40:
גשרים, עומסים גדולים ודינאמיים. כלומר: חוזק הבטון ללחיצה הוא 400 ק"ג לסמ"ר.
• ב-70:
בטון "כבד" לכור אטומי(במקום אגרגטים יש בתערובת כדורי ברזל והגדלת כמות הצמנט)
בדיקת חוזק של בטון טרי- לוקחים מדגם מהבטון הטרי ויוצקים אותו לתוך קובייה. לאחר ציפוף ואשפרה בודקים את חוזק הבטון ללחיצה במעבדה לאחר 7 ימים ו- 28 ימים. במידה והבטון לא עומד בדרישות הלחיצה:. בדיקה חוזרת של הבטון ה"קשוי"- מוציאים גלילים מתוך הבטון הקשוי לאחר התייעצות עם מהנדס הבניין על מנת לא לפגוע בחוזק המבנה.. במידה והבטון הקשוי אף הוא לא עומד בדרישות החוזק על מהנדס הבניין לשקול: הוספת אלמנטים לחיזוק המבנה ע"י מהנדס הבניין או הריסה
בזמן התקשות הבטון מתרחש תהליך כימי של התקשרות הצמנט עם המים בו נפלטות כמויות גדולות של חום. שמירת הבטון רטוב חיונית להשלמת תהליך ההידרציה
תהליך הפרדות הבטון למרכיביו בזמן יציקת הבטון. תערובת טובה היא תערובת בה מרכיבי הבטון מעורבבים בתערובת הומוגנית. תהליך הסגרגציה גורם לחלוקתם הלא-שווה של מרכיבי הבטון בתערובת. התהליך נגרם משום שמרכיבי הבטון אינם בגודל ובמשקל אחידים וכן מעודף מים בתערובת.
לאחר יציקת הבטון יש לצופפו ע"י מרטט. ציפוף הבטון מסלק את חללי האוויר אשר נוצרו בזמן היציקה. חללים אלו מקטינים את חוזק הבטון ועלולים לגרום לחלודה בברזל. מפסיקים לצופף את הבטון כאשר מתחילים לעלות מים על פני תערובת הבטון.
שמירת הבטון רטוב במשך 7 ימים על מנת להשלים את תהליך ההידרציה ולהגדיל את חוזקו. תפקיד האשפרה- להגדיל את חוזק הבטון למנוע סדקים הנגרמים עקב שינויי רטיבות בין השכבות הפנימיות והחיצוניות של הבטון.