רחוב לפיד

לַפִּיד (או משואה) הוא אמצעי תאורה קדום מוארך שראשו בוער. ניתן לנושאו ביד או לקבעו לקיר בהתקנים ייעודיים.

לפידים משמשים כיום בעיקר בטקסי אש (בתנועות נוער ובצבא), בתהלוכות "הכנסת ספר תורה", בטקסי זיכרון, ובפתיחת האולימפיאדה, בה נישא הלפיד האולימפי לאורך מרחק רב. לפידים משמשים גם ללהטוטנות עם אש.

הביטוי העברת הלפיד קרוב לביטוי "שימור הגחלת", ומשמעותו העברת אחריות או מסורת, שימור תרבות מסוימת.

הלפיד האולימפי (לעתים: האש האולימפית) הוא מהסמלים המזוהים ביותר עם המשחקים האולימפיים. מסורת הדלקת הלפיד האולימפי החלה עוד ביוון העתיקה .במשחקים האולימפיים שהתקיימו שם, תפקידו של הלפיד האולימפי, שנשמר דולק בכל תקופת המשחקים, היה להזכיר את גניבת האש מהאל היווני זאוס על ידי פרומתאוס.

מקור הביטוי בספר איוב (יב, ה): "לַפִּיד בּוּז, לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן". אבל שימוש זה מקורו כנראה בטעות: אין כאן לַפִּיד אלא לַ+פִּיד, כלומר למ"ד השימוש + המילה פִּיד הנדירה, שמשמעותה 'אסון'; איוב מתלונן על כך שהאנשים השאננים והשלווים בזים לחלשים שתְקָפָם אסון.

בדבורה אשת לַפִּידוֹת: האם לפידות הוא שם בעלה של דבורה? זה כנראה פשט הכתובים, ויש אפילו (גם בין הפרשנים המודרניים) שזיהו את לפידות עם ברק, שהרי משמעויות השמות קרובות. אבל המדרש מציע פירוש אחר: "מאי אשת לפידות? – שהייתה עושה פתילות למקדש" (בבלי, מגילה יד ע"א). במרוצת הדורות קיבל הביטוי משמעות נוספת: כינוי לאישה בעלת מעלות, וכפי שפירש בעל "מצודת דוד": "אשת חיל, זריזה במעשיה כלפיד אש, והוא עניין מליצה, וכאשר יאמרו הבריות".