נולדתי בכפרי כאבול ב-17/12/1952. למדתי בכאבול עד כיתה ח'. אחרי היסודי עבדתי במשך שנה במפרץ חיפה בכל מיני מפעלים למזון ולחומרי ניקוי. חסכתי כסף ונרשמתי לתיכון ע"ש יני יני בכפר יאסיף. אני השני מתוך עשרה אחים ואחיות, משפחה קשת יום. מאז כיתה ח' לא ביקשתי מההורים אגורה אחת, דאגתי לממן את לימודיי ולעזור בפרנסת המשפחה. התחלתי את לימודיי באוניברסיטת חיפה ב 1973 וסיימתי ב1976 . קיבלתי תואר ראשון בלשון עברית ובספרות עברית, שני חוגים נפרדים. התחלתי את עבודתי כמורה לעברית בתיכון טמרה ב-1974, הייתי עדיין סטודנט.

ריכזתי את המקצוע במשך כ30 שנה, עיצבתי וייצבתי את מקצוע העברית בטמרה בכל החטיבות. יזמתי וניהלתי פרויקט מקצועי שכלל את כל מורי העברית בטמרה מן היסודי עד התיכון במשך שנתיים. ערכנו מפגשים בכל בתי הספר בטמרה, המורים והמנהלים שיתפו פעולה, חילקנו את תוכנית הלימודים לפי ההדגשים המתבקשים בהתאם לשכבת הגיל. התוצאות לא איחרו לבוא, מקצוע העברית היום יציב בכל בתי הספר בטמרה ותוצאות הבגרות תמיד מעל הממוצע הארצי בשני העשורים האחרונים.

עבודתי כמחנך לא הייתה פחות חשובה מעבודתי כמורה, הכבוד עצמי והאחריות העצמית היו ונשארו נר לרגליי, אהבתי את עבודתי, אהבתי את תלמידיי, הקשבתי להם וכיבדתי אותם, את כל מה שנתתי להם קיבלתי מהם ומהוריהם בחזרה כפליים.

בגיל 56 לקיתי במחלה ממארת עקשנית ואגרסיבית, כהגדרת אחד הרופאים הבכירים שטיפלו בי, התמודדתי עימה ביתר עקשנות וביתר אגרסיביות וניצחתי אותה בגדול. יצאתי לפנסיה מוקדמת ב-1/9/2010 (לא בגלל המחלה).

החלטתי לצאת לפנסיה, כשאני בשׂיא הנתינה וההצלחה. בשנה האחרונה עבדתי בכל המרץ האפשרי ולא נעדרתי מהעבודה ולוּ שעה אחת .עד היום אני בקשר עם חבריי, המורים לעברית, ועם התלמידים שלי, התחייבתי בפניהם לעזור ולשמור על קשר עד שיסיימו את לימודיהם בתיכון טמרה .

גם אני ממשיך לתרום למקצוע ברמה הארצית דרך אתר "איצטבא". היום אני אבא לארבע בנות ובן אחד וסבא לארבעה נכדים ונכדות. השקעתי בלימוד הבנים והם לא אכזבו . אני נהנה מכל רגע .היום כולי לרשות אום אחמד, אשתי, שתחיה .